-
סיום יחסי עובד מעביד
- התפטרות
- התפטרות הורה
- זכאות לפיצויי פיטורים
- זניחת עבודה
- חוזה לתקופה קצובה
- חילופי מעבידים
- חישוב פיצויי פיטורים
- מכתב פיטורים
- מעביד שנפטר
- סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים
- עובד שנפטר
- עידנא דריתחא
- פדיון הודעה מוקדמת
- פדיון חופשה
- פדיון ימי מחלה
- פיטורי עובדת בהריון
- פיטורים
- פיטורים בלתי חוקיים
- שימוע
- שלילת פיצויי פיטורין
- פיצויי פיטורים
-
שעות עבודה ומנוחה
-
שכר עבודה
-
צורות העסקה
-
חופשה שנתית
-
תנאי עבודה
-
משפט עבודה קיבוצי
-
עבודת נשים
-
סוגי עובדים
-
מחלה
-
סביבת עבודה
-
חופש העיסוק
-
הסכם עבודה
-
חיילים
-
תקנון עבודה
-
דמי הבראה
-
הפקדה לגמל
-
נסיעות
-
שוויון הזדמנויות בעבודה
ימי חג הצג הכל
בפקודת סדרי השלטון והמשפט, קיימת הגדרה לימי מנוחה. בהתאם להגדרה, שבת ומועדי ישראל – שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות - הם ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל.
למי שאינו יהודי (נוצרים, מוסלמים ודרוזים) נקבעו ימי מנוחה בהחלטת ממשלה, בהתאם לחגיהם.
בחוק שעות עבודה ומנוחה, ישנן הוראות שמתייחסות לאפשרות העבדת עובדים בימי המנוחה וכן נקבע הגמול שלו יהיה זכאי עובד שהועסק בימים אלה. בפקודת סדרי השלטון והמשפט, קיימת הגדרה לימי מנוחה.
בצו ההרחבה, בדבר קיצור שבוע העבודה ל-43 שעות, נקבע כי עובד בשכר יומי/שעתי יהיה זכאי לתשלום דמי חגים, לאחר שלושה חודשי ותק במקום עבודתו, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה יום לפני החג ויום אחריו, אלא באישור המעביד.
עובד חודשי זכאי לדמי החגים מתחילת עבודתו, כלומר העובד זכאי למשכורתו המלאה, בלי שינוכו ממנה הימים, שבהם נעדר בשל החגים.