אישור

מילות מפתח

מונחים והסבריהם מחולקים לפי סדר א-ב. לחיצה על המונח הנבחר תפנה אל רשימת המסמכים המקושרים לאותו מונח
תוצאות עבור ב הצג הכל
חוק עבודת נשים מקנה לעובדת זכות להיעדר מהעבודה בגין הריון ולידה, בנסיבות ובתנאים הקבועים בחוק.על-פי זכות זו , עובדת בהריון רשאית להיעדר מעבודתה בתשלום, ומבלי לפגוע במכסות ימי החופשה או המחלה הצבורים לזכותה - לצורך פיקוח רפואי ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון.היעדרות כאמור מותרת רק לאשה העובדת שבוע עבודה מלא, כנהוג במקום עבודתה.אם היא עובדת יותר מ- 4 שעות ביום - תהא זכאית ל- 40 שעות היעדרות כאמור, לאורך כל תקופת ההריון.אם היא עובדת עד 4 שעות ביום – תוגבל זכותה זו ל- 20 שעות.
נושא השימוש בבדיקת הפוליגרף במסגרת יחסי עבודה אינו מוסדר בחקיקה ושאלת השימוש בבדיקה זו נדונה אומנם במספר פסקי דין אך טרם ניתנה הכרעה חד משמעית כיצד יש לנהוג. בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, נקבע, בדעת הרוב, כי שאלה זו תוכרע על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה ואין לשלול או להתיר - באופן גורף - דרישה של מעסיק מעובדו להיבדק בבדיקת פוליגרף.
תשלום בלתי-קבוע הניתן בעקבות הישג מיוחד, כפרס על ההישג וכתמריץ לעתיד.בונוס ניתן לעובד מסוים, בגין תרומתו האישית, לקבוצת עובדים, או לכל עובדי המפעל.כלי נפוץ למתן בונוס הוא תוכנית שיתוף ברווחים.
מכלול האמצעים הננקטים על-מנת למנוע פגיעה בעבודה.שלושה חוקים מוקדשים למטרה זו .1.: פקודת הבטיחות בעבודה.2. פקודת התאונות ומחלות משלח-יד.2. חוק ארגון הפיקוח על העבודה. 3.גוף ממשלתי העוסק בקידום הבטיחות בעבודה הוא המוסד לבטיחות ולגיהות.
בהסכמי עבודה רבים נקבעה זכותם של העובדים לביגוד מהמעביד.אין חובה למתן ביגוד מכוח החוק.הביגוד מסופק באחת משלוש דרכים: המעביד מספק את הביגוד עצמו לעובד; העובד מקבל שוברים לקניית ביגוד; במשכורת העובד נכלל רכיב שכר המכונה "ביגוד".
לעיתים, עקב מחלה או תאונה, מאבד העובד את היכולת להמשיך ולעבוד באופן זמני או באופן קבוע. על מנת לאפשר לעובד כזה להמשיך ולפרנס את עצמו, קיימות מסגרות שונות המבטחות מקרים כאלה: המוסד לביטוח לאומי, המעניק קצבת נכות או נפגעי עבודה; תוכנית ביטוח חיים או מנהלים, אם נכלל בהם ביטוח אובדן כושר עבודה; תוכניות הפנסיה למיניהן, שבמסגרתם נכלל הביטוח הנ"ל.
תושבי ישראל מבוטחים בביטוח בריאות במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, החל משנת 1995. עד לאותה שנה הייתה הצטרפות לביטוח רפואי וולונטרית. השירות הרפואי, שלו זכאי כל תושב ישראל על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ניתן באמצעות קופת החולים שהוא חבר בה.
הביטוח הלאומי הוא מרכיב בסיסי ביישומה של מדינת רווחה, ולו שתי מטרות עיקריות: לספק לאזרח פרנסה בתקופות שאינו מסוגל לפרנס את עצמו, באופן זמני או קבוע: בעת אבטלה, פגיעה בעבודה, לידה ועוד.בישראל נכלל בקטגוריה זו גם שירות מילואים.להבטיח רמת חיים מינימלית הולמת (הבטחת הכנסה), כך שימנע מצב של עוני.
חוק דמי מחלה מטיל על מעביד חבות מינימלית כלפי עובד שחלה ונעדר מהעבודה בגין מחלתו. בהתאם לסעיף 8 לחוק, מעביד הרוכש ביטוח דמי מחלה לעובדיו יהיה פטור מחובתו לתשלום דמי מחלה על פי החוק, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק. לעיתים, הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה מסדירים את חובת המעביד לעשות לעובדיו ביטוח מחלה.
תוכנית ביטוח חיים שהמקור לתשלום הפרמיות עבורה הוא הניכוי מהעובד לתגמולים, הפרשת המעביד לתגמולים והפרשת המעביד לפיצויי פיטורים.
הפרמיה הראשונית לרכישת ביטוח חיים זה נקבעת לפי שכרו של העובד, בהתאם לאחוזים המקובלים לביטוח פנסיוני.
לאחר מכן מוצמדת הפרמיה למדד או לגובה השכר.
כלל התוכניות שנועדו להבטיח לעובד ולבני משפחתו הכנסה בתקופה שבה יפסיק העובד לעבוד, עקב נכות, זיקנה או מוות.
בתוכניות אלה נכללים קרן פנסיה, פנסיה תקציבית, ביטוח מנהלים וקופת תגמולים לשכירים.
כל התוכניות מבטיחות לעובד הכנסה לעת זיקנה, אך הן נבדלות בתנאיהן.
על-מנת לעודד את העובד לביטוח פנסיוני, מעניקה פקודת מס הכנסה ניכוי או זיכוי ממס הכנסה בגין החיסכון של העובד, ופוטרת ממס (בגבולות תקרה) את הפרשת המעביד למטרה זו.
עובד שכיר שמעבידו פשט את הרגל או שהחברה שעבד בה התפרקה, זכאי לתשלום שכר העבודה ופיצויי הפיטורין שמעבידו נשאר חייב לו, מהמוסד לביטוח לאומי, זאת עד למקסימום הגמלה הקבועה בחוק; כמו כן זכאי העובד, שהביטוח הלאומי יעביר כספים (גמלה) לקופות גמל שלו, שלא הופקד בהן הסכום הדרוש על ידי המעביד.
בהתאם לחוק עובדים זרים, חלה חובה על מעביד להסדיר על חשבונו ביטוח רפואי לעובד זר שיכלול סל שירותים כפי שיקבע שר הבריאות בצו. הצו מונה רשימה של שירותי בריאות, אשר יבטיח הביטוח הרפואי אותו יסדיר המעביד, כגון, סל טיפולים הכולל את כל השירותים המנויים בתוספת השניה לחוק ביטוח בריאות וסל תרופות כפי שמופיע בצו בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות).
תושב ישראל שמלאו לו 18 שנה, וטרם הגיעו לגיל פרישה, וקרתה לו תאונה שכתוצאה ממנה אבד לו כושר התפקוד זכאי לדמי תאונה מהמוסד לביטוח-לאומי. דמי התאונה ישולמו בעת שהמבוטח נמצא בישראל ועקב אובדן כושר התפקוד לא עסק בעבודה כלשהי. לא משולמים דמי תאונה בעד תקופה שבה המבוטח זכאי לתשלום בעד אי כושר עבודה לפי כל חוק (למעט פקודת הנזיקין) (כגון דמי מחלה), הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או קרן פנסיה. כמו-כן לא משולמים דמי תאונה בתקופה שבה המבוטח מאושפז במוסד לטיפול רפואי שלא לשם קבלת טיפול רפואי עקב התאונה, משרת בצה"ל, או נמצא במאסר.
סעיף 32(9) לפקודת מס הכנסה מגדיר "בעל שליטה" כמי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה: (א) ב- 10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה; (ב) בזכות להחזיק ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה או בזכות לרכשם; (ג) בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים; (ד) בזכות למנות מנהל; בסעיפים אחרים בפקודה קיימות הגדרות שונות ל"בעל שליטה".
לקבלת מנוי התנסות עכשיו!
הודעה אישית