בשורת חוקים מתחום משפט העבודה המגן, זכויות מסוימות של עובדים נקבעות ומחושבות על פי תקופת העבודה, אצל אותו המעביד או באותו מקום עבודה או בקשר למקום העבודה. אופן צבירת זכויות נקבע בחוק המקנה את הזכות או נגזר מפסיקת בית הדין לעבודה.

בהתאם לחוק חופשה שנתית (סעיף 1), הזכאות לחופשה שנתית מחושבת על בסיס צבירה שנתי, ונקבעת בהתאם למספר הימים, שבהם עבד העובד באותה שנה. אם הקשר המשפטי בין העובד למעביד התקיים כל שנת העבודה, העובד נדרש לעבוד 200 ימים (עבודה בפועל), על מנת להיות זכאי למלוא מכסת ימי החופשה. עובד שעבד פחות מ- 200 ימי עבודה, יהיה זכאי רק לחלק היחסי ממכסת ימי החופשה על פי חוק. אם הקשר המשפטי בין העובד למעביד התקיים רק בחלק משנת העבודה, נדרש העובד לעבוד 240 ימים על מנת להיות זכאי למלוא מכסת ימי החופשה. עובד שעבד פחות מ- 240 ימי עבודה בפועל, יהיה זכאי רק לחלק היחסי ממכסת ימי החופשה בחוק.

על פי סעיף 4 לחוק דמי מחלה עובד צובר תקופת זכאות לדמי מחלה של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא ולא יותר מ- 90 יום, בניכוי התקופה בעדה קיבל דמי מחלה. בחודש עבודה חלקי, בו העובד עבד רק חלק מימי העבודה, יצבור העובד ימי מחלה יחסיים.

השר רשאי על-פי חוק הסכמים קיבוציים, להרחיב תחולה של הוראה או מספר הוראות בהסכם הקיבוצי על ענף מסוים או על כלל המשק.ההוראות המורחבות נקראות "צו הרחבה".השר הפעיל את סמכותו כאמור, והרחיב הוראות מהסכמים קיבוציים בענפים שונים במשק.צו ההרחבה נועד להגן מצד אחד על עובדים שמעבידיהם אינם מאוגדים בארגון מעבידים כלשהו, ולהחיל עליהם הוראות מההסכם הקיבוצי של הענף אליו הם משתייכים.לפיכך, ישנם מעבידים אשר על אף שאינם חברים בארגון מעבידים, יחולו עליהם הוראות צווי הרחבה שונים.כלומר, מעביד המשתייך לענף מסוים אשר הוחל עליו צו הרחבה, כדוגמת ענף הפלסטיקה, ענף העץ, ענף המתכת והחשמל וכו`, יהיה מחויב לפעול על-פי הוראות צו זה.יש לציין, כי ישנם מספר צווי הרחבה כלליים, אשר הוראותיהם הורחבו על-ידי השר על כלל המשק, כגון צו הרחבה בדבר הוצאות הבראה; צו הרחבה בדבר החזר הוצאות נסיעה וצו הרחבה בדבר תוספת יוקר.