חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות נכנס לתוקף ב- 1.6.01, ולפיו מעביד המפטר עובד חייב במתן הודעה מראש, של פרק זמן מוגדר (בהתאם למשך עבודתו של העובד).כאשר מעביד אינו נותן הודעה מוקדמת לעובד, הוא חייב לתת לו פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת, בגובה השכר הרגיל שהיה אמור להשתלם לעובד, אילו המשיך לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת.

תשלום לעובד הפורש מעבודתו, עבור יתרת ימי חופשה שלא נוצלו במהלך עבודתו.מאחר שפדיון חופשה משולם עם תום יחסי עובד מעביד, ולכן אינו נחשב הכנסת עבודה - יהיה התשלום פטור מדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.על-פי חוק חופשה שנתית, אין לפדות חופשה במהלך תקופת העבודה (למעט יתרות חופשה שנצברו מזכאות העולה על הזכאות המחויבת בחוק), במידה ושולם בזמן קיום יחסי עובד מעביד חייב תשלום זה בדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.

מונח זה אינו מופיע בחוק דמי מחלה.מקובל להתייחס במונח זה לאפשרות לקבל תמורה כספית בגין ימי מחלה שלא נוצלו בפועל על-ידי העובד.חוק דמי מחלה מתייחס רק לזכותו של עובד, הנעדר עקב מחלה, לקבל דמי מחלה במהלך קיום יחסי עובד-מעביד.החוק אינו מקנה לעובד זכות לפדות מהמעביד בכסף את ימי המחלה שלא נוצלו.עם זאת, קיימים הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה וכן הסדרי עבודה במגזר הציבורי, שבהם קבועה הזכות לפדיון ימי מחלה בתנאים מסוימים.

כמעט כל התשלומים שניתנים לעובד ממעבידו חייבים במס הכנסה, ועליהם יש להוסיף את ערכן של הטבות בשווה כסף שניתנו לעובד, בהתאם לכללים לקביעת ערכן של הטבות אלה.תשלומים אחדים פטורים ממס עד תקרה, וחייבים בחלקם שעולה על התקרה.

שני חוקים מגינים על עובדת בהריון מפני פיטורים - חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה וחוק עבודת נשים. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר הפליה בפיטורים, בין היתר, בשל הריון וחוק עבודת נשים אוסר לפטר עובדת בהריון, שהועסקה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, שישה חודשים לפחות.

סיום חוזה העבודה, כלומר ניתוק יחסי עובד- מעביד, ביוזמתו של המעביד. בהתאם לחוק, למעט בנסיבות חריגות, על המעביד לתת הודעה מוקדמת בטרם הפיטורים. הזכות לפטר היא במסגרת הזכות הניהולית של המעביד, אך חלות עליה הגבלות שונות: מכוח החוק (למשל, הגבלת פיטוריה של עובדת בהיריון, או האיסור על פיטורי עובד בעת היותו בשירות מילואים), פסיקת בית הדין (למשל שימוע), הוראות הסכם קיבוצי, צו הרחבה או נוהג. פיטורים הנעשים חרף מגבלות אלה, הם פיטורים שלא כדין.

פיטורים שנעשו בניגוד להוראה האוסרת אותם.מקורות אחדים הופכים פיטורים לפיטורים שלא כדין: הוראה מפורשת בחוק, למשל פיטוריה של עובדת הנמצאת בחופשת לידה.הוראה בהסכם קיבוצי, המגבילה את זכותו של המעביד לפטר, כגון הוראה המחייבת היוועצות בוועד העובדים קודם לפיטורים.פיטורים שרירותיים, המנוגדים לחובת תום הלב החלה על המעביד.בעקבות פיטורים שלא כדין רשאי בית הדין לעבודה לתת צו עשה להחזרת העובד לעבודתו, או לקבוע פיצוי לעובד בהתאם לנזק שנגרם לו.

סעיף 9 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 קובע, כי המועד לתשלום השכר החודשי הוא עם תום החודש בעדו הוא משתלם. עם זאת, שכר ייחשב למולן, רק אם לא ישולם תוך תשעה ימים מהמועד לתשלומו (לסעיף 1 לחוק). בחוק (סעיף 17 לחוק) הותוו שתי דרכים לחישוב פיצויי ההלנה, ונקבע, כי הסכום הגבוה יותר, שיתקבל מבין שתי דרכי החישוב, יתווסף לשכר המולן.

סכום כסף המשולם לעובד, כאשר הוא מסיים את עבודתו בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים, בהתאם לחוקי העבודה.

ככלל חוק פיצויי פיטורים קובע, כי עובד שעבד שנה אחת ברציפות אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, או עובד עונתי שעבד שתי עונות רצופות (עונה היא שלושה חודשים רצופים שבהם עבד העובד לפחות 60 יום), זכאי לקבל פיצויי פיטורים אם פוטר או התפטר בנסיבות המזכות בפיצויים בהתאם לחוק, למעט בנסיבות חריגות (למשל כאשר בית הדין קובע כי ניתן לשלולם). החוק קובע נסיבות נוספות בהן תקום זכאות לפיצויי פיטורים, למשל לשארי עובד שנפטר או בתום חוזה לתקופה קצובה.

סוג של קופת גמל לקצבה, אשר מקנה לעמית החבר בה זכות לקבלת תשלומים תקופתיים לאחר הפסקת עבודתו במקרים שונים.קרנות הפנסיה, בחלקן הגדול, הוקמו על-ידי הסתדרות העובדים, ונועדו להבטיח לעמית החבר בה זכויות לקבלת קצבה בסכומים הקרובים במידה סבירה לרמת הכנסתו בתקופת עבודתו לאחר פרישתו מעבודתו.

תוכנית פנסיה שבמסגרתה מקבלת קרן הפנסיה ניכוי מהעובד, והפרשת מעביד הן לתגמולים והן על חשבון (או במקום) כספי הפיצויים של העובד. בתמורה מקבל העובד זכות לקבלת פנסיית זיקנה עם הגיעו לגיל פרישה, והבטחה לתשלום פנסיה לו עצמו במקרה של נכות, או לשאיריו לאחר מותו, גם אם נפטר בטרם הגיע לגיל פרישה.

פנסיה שהכספים המשמשים לתשלומה נצברים במהלך שנות העבודה בקרן שנועדה לכך (קרן פנסיה), להבדיל מפנסיה תקציבית, המשולמת מתקציבו השוטף של המעביד לשעבר.

פנסיה שהכספים המשמשים לתשלומה באים מתקציבו השוטף של המעביד לשעבר, להבדיל מפנסיה צוברת, שהכספים המשמשים לתשלומה נצברים במהלך שנות העבודה בקרן שנועדה לכך (קרן פנסיה).פנסיה תקציבית ניתנת לעובדי המדינה, ולעובדים בתאגידים ציבוריים שונים.תנאיהם של עובדי המדינה המבוטחים בפנסיה תקציבית קבועים בחוק שירות המדינה (גמלאות).זכויות המבוטח בשיטה זו דומות בעקרונותיהן לאלה של החבר בקרן פנסיה מקיפה, אך הן מושגות ללא ניכוי משכרו של העובד.

תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה – 1995 קובעות מה דינו של תשלום הניתן לעובד בנוסף לשכרו החודשי הרגיל, ובכלל זה תשלומים שניתנו כבונוס או כמענק השתתפות ברווחי המעביד, ולמעט הפרשים. התקנות קובעות כי תשלום כאמור, בגובה רבע מהשכר החודשי הרגיל ייפרס בהתאם לדרך הקבועה בתקנות. פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 מאפשרת, על פי המובא בסעיף 8(ג)(3) לפקודה, לפרוס את החלק החייב במס של מענק הפרישה, שנתקבל בשנת-מס אחת, לתקופה של עד שש שנות מס שקדמו ליום התשלום או לשנות המס האלה שיבואו לאחר מכן.

תשלום בעד תפוקה העולה על הנורמה, שניתן לעובד במסגרת שכר עידוד.