בהתאם להוראות חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007, מעביד יעמיד לרשות עובד במקום העבודה מושב לעבודה ולא ימנע מעובד ישיבה במהלך העבודה, אלא אם כן יצליח המעביד להוכיח כי ביצועה הרגיל של העבודה אינו מתאפשר בישיבה. בנוסף, חייב המעביד להעמיד לרשות עובדיו במקום העבודה כיסאות או ספסלים מתאימים, בעלי משענת גב, במספר מספיק ובמצב תקין, לישיבה בעת ההפסקה בעבודה.

עבודה שלמדינה יש עניין לעודד מעבר חיילים משוחררים אליה, ולכן משולם מענק (במסגרת ביטוח אבטלה) לחייל משוחרר העובד בה ומתמיד בכך שישה חודשים לפחות (גם אם אינם רצופים) במהלך שנתיים מיום שחרורו משירות חובה.

חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר עבודת לילה כעבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 – 06:00.החוק אינו מחייב מתן תגמול מיוחד בגין עבודה במשמרת לילה.עם זאת, סעיף 2 לחוק קובע כי בעבודת לילה לא יעלה יום עבודה על שבע שעות.במקרים שבהם העובד עובד משמרת לילה העולה על שבע שעות, יש לשלם לו בגין השעות העולות על שבע שעות גמול שעות נוספות.יחד עם זאת, יש לבחון האם על העובד והמעביד חל הסכם קיבוצי ענפי, צו הרחבה או הסכם אישי המחייב מתן גמול מיוחד בגין עבודה במשמרת לילה.

עובד שטרם מלאו לו שמונה-עשרה שנה.תנאי עבודה מיוחדים לנערים עובדים נקבעו בחוק עבודת הנוער ובחוק החניכות.על-פי חוקים אלה עבודת ילדים שגילם נמוך מ-15 שנה אסורה (למעט חריגים שזכו להיתר אישי משר התעשייה, המסחר והתעסוקה).ילד שמלאו לו 14 שנה מותר להעסיק בזמן חופשת לימודים.נאסרה העסקת נוער בעבודות מסוימות, לשם הגנה על בריאותו, וכן מוטלות הגבלות מיוחדות על שעות העבודה של נער עובד.

חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 מסדיר את תנאי ההעסקה המיוחדים לנשים עובדות בשלושה תחומים: עבודות אסורות ומוגבלות, עבודת לילה וזכויות הקשורות להריון והורות. התחום העיקרי המוסדר בחוק הוא הזכויות המוקנות לעובדות/ים בקשר להורות – זכויות בתקופת טיפולי פוריות, זכויות בהריון, זכויות אחרי לידה, זכויות הורים מאמצים, הורים מיועדים והורים במשפחת אומנה.

שכיר - מי שעובד למען אחר תמורת משכורת, ומתקיימים יחסי עובד-מעביד בינו ובין מעבידו. היותו של אדם במעמד (סטטוס) של עובד מחילה עליו מערכת של זכויות וחובות, בהתאם לדיני העבודה ולהסכמי עבודה החלים עליו.

עובד במשכורת נחשב עובד שמקבל תמורה שניתנת על בסיס חודשי, ואילו בשכר - תמורה שניתנת לפי בסיס קצר יותר כגון שעה, יום או שבוע.הבחנה מעין זו נכללת בחוקי עבודה אחדים, שבהם מופיעה הגדרת המושגים עובד בשכר ועובד במשכורת באופן רלבנטי לאותו חוק.

הוא עובד, אשר משכורתו משתלמת (על פי רוב) ביחידת זמן של חודש, וזו אינה תחומה במכסת שעות עבודה מינימלית או מקסימלית (ביום, בשבוע, בחודש). וזאת - מפאת סוג מקצועו או התפקיד שאותו הוא ממלא ומשום שלא ניתן לפקח על שעות עבודתו. כמו כן ניתן לקבוע, כי שכרו יכלול תשלום עבור מנוחה שבועית, שעות נוספות וחופשה שנתית.

בחוקי העבודה קיימת אבחנה בין "עובד במשכורת" לבין "עובד בשכר", כדוגמת עובד יומי או שעתי, וזאת לנוכח ההבדלים  בין הזכויות המגיעות לשני סוגי העובדים. עם זאת יצוין, כי בחוקים אין הגדרה מפורשת לשני סוגי העובדים או התייחסות למהות האבחנה ביניהם, למעט הגדרה כללית הקובעת, כי "עובד במשכורת" הינו עובד אשר משכורתו משתלמת על בסיס חודשי. וכי "עובד בשכר" הינו עובד שגמול עבודתו, כולו או חלקו, משתלם שלא על בסיס חודשי. הכלל הוא, כי האבחנה בין סוגי העובדים נעשית בהתאם ליחידת הזמן שבעבורה מקבל העובד תשלום כדלקמן: עובד במשכורת – עובד אשר משכורתו משתלמת אחת לחודש, בשעור קבוע, ללא זיקה למספר ימי העבודה שבאותו חודש. עובד בשכר – ( יומי או שעתי), עובד אשר  משכורתו משתלמת בהתאם לשעות או לימים אשר עבד בפועל. השכר עשוי להשתנות מדי חודש בהתאם לשעות  או ימי העבודה שיבצע  העובד בפועל.

בחוקי העבודה קיימת אבחנה בין "עובד במשכורת" לבין "עובד בשכר", כדוגמת עובד יומי או שעתי, וזאת לנוכח ההבדלים  בין הזכויות המגיעות לשני סוגי העובדים. עם זאת יצוין, כי בחוקים אין הגדרה מפורשת לשני סוגי העובדים או התייחסות למהות האבחנה ביניהם, למעט הגדרה כללית הקובעת, כי "עובד במשכורת" הינו עובד אשר משכורתו משתלמת על בסיס חודשי. וכי "עובד בשכר" הינו עובד שגמול עבודתו, כולו או חלקו, משתלם שלא על בסיס חודשי. הכלל הוא, כי האבחנה בין סוגי העובדים נעשית בהתאם ליחידת הזמן שבעבורה מקבל העובד תשלום כדלקמן: עובד במשכורת – עובד אשר משכורתו משתלמת אחת לחודש, בשעור קבוע, ללא זיקה למספר ימי העבודה שבאותו חודש. עובד בשכר – ( יומי או שעתי), עובד אשר  משכורתו משתלמת בהתאם לשעות או לימים אשר עבד בפועל. השכר עשוי להשתנות מדי חודש בהתאם לשעות  או ימי העבודה שיבצע  העובד בפועל.

עובד שדתו אינה יהדות.

מי שאינו שכיר או עובד אצל מעביד, אלא עומד ברשות עצמו , כגון סוחר, תעשיין, חקלאי, עורך דין פרטי וכיו"ב.

העסקה בישראל של פועלים מאזורי יש"ע (הידועים בכינוי "עובדי שטחים"), כלומר ערבים תושבי יהודה שומרון וחבל עזה, מותרת בתנאי שנשלחו לעבודה באמצעות לשכת התעסוקה.תשלום השכר אינו מבוצע ישירות על-ידי המעביד, אלא באמצעות אגף התשלומים של שירות התעסוקה.על המעביד להעביר לשירות התעסוקה את השכר ברוטו של העובד, ושירות התעסוקה משלם לעובד את שכרו, לאחר שהוא מנכה ממנו את הניכויים הנדרשים: מס הכנסה, דמי ביטוח-לאומי, קרן פנסיה, מס ארגון וביטוח בריאות.

עפ"י חוק פיצויי פיטורים, מעסיקו של עובד שנפטר מחויב לשלם לשאיריו, אם יש כאלה, פיצויי פיטורים כאילו פוטר. נוסף על כך, מחויב המעסיק בתשלום שכר העבודה, אם טרם שולם, ותשלומים אחרים המגיעים לעובד שנפטר עקב עבודתו, אולם, אלה ישולמו למי שהורה על כך הנפטר, ואם לא הורה לבן זוגו ובאין לו בן זוג - ליורשו.

בחוקי העבודה קיימת אבחנה בין "עובד במשכורת" לבין "עובד בשכר", כדוגמת עובד יומי או שעתי, וזאת לנוכח ההבדלים  בין הזכויות המגיעות לשני סוגי העובדים. עם זאת יצוין, כי בחוקים אין הגדרה מפורשת לשני סוגי העובדים או התייחסות למהות האבחנה ביניהם, למעט הגדרה כללית הקובעת, כי "עובד במשכורת" הינו עובד אשר משכורתו משתלמת על בסיס חודשי. וכי "עובד בשכר" הינו עובד שגמול עבודתו, כולו או חלקו, משתלם שלא על בסיס חודשי. הכלל הוא, כי האבחנה בין סוגי העובדים נעשית בהתאם ליחידת הזמן שבעבורה מקבל העובד תשלום כדלקמן: עובד במשכורת – עובד אשר משכורתו משתלמת אחת לחודש, בשעור קבוע, ללא זיקה למספר ימי העבודה שבאותו חודש. עובד בשכר – ( יומי או שעתי), עובד אשר  משכורתו משתלמת בהתאם לשעות או לימים אשר עבד בפועל. השכר עשוי להשתנות מדי חודש בהתאם לשעות  או ימי העבודה שיבצע  העובד בפועל.

ככלל, עובדים במשק בית הינם עובדים לכל דבר ועניין וחלים עליהם כל חוקי העבודה, וצווי ההרחבה הכללים החלים על כלל העובדים במשק. על כן יש לבחון את זכויותיהם בהתאם לחלקיות משרתם ולסווגם כעובדים במשכורת (חודשי) או בשכר (יומי/שעתי) במרבית המקרים עובדי משק בית מקבלים שכרם על בסיס יומי/שעתי. חובה על מעביד לשלם דמי ביטוח לאומי בגין עובדים במשק בית בשיעור של 7.25% מן השכר. סכום זה כולל 2% שאמורים להיות מנוכים מן העובד, אך על פי רוב המעביד משלם את כל הסכום.

עובד זר הינו עובד שאינו תושב או אזרח ישראל, ועובד בתחומי מדינת ישראל.בישראל חל משפט העבודה הישראלי.חוקי משפט העבודה וצווי ההרחבה החלים על כלל המשק הינם בעלי תחולה טריטוריאלית, והם אינם מוגבלים לתושבי ישראל או אזרחיה בלבד.הם חלים על כל "עובד" בשטח מדינת ישראל, ללא קשר לאזרחותו או לזיקתו הלאומית.החוקים במשפט העבודה המקנים זכויות לעובדים, נוקטים במונח "עובד" ואינם מבחינים בין עובד זר ועובד אזרח/תושב ישראל.לפיכך, עובד זר או עובד מהשטחים העובדים בישראל, ומועסקים על-ידי מעביד ישראלי, יהיו זכאים לכל הזכויות המוקנות בחוקי העבודה השונים לעובדים אזרחי המדינה, ובכלל זה יהיו זכאים לפיצויי פיטורים, הבראה, נסיעות, הודעה מוקדמת, תוספת יוקר וכיוצא בזה .מבחינת תשלומי מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי, חלים על עובדים זרים כללים שונים מאשר אלו החלים על תושבי ישראל.

חוקי העבודה אוסרים על הפליית עובדת מחמת הריונה, בקבלה לעבודה ובתנאי עבודתה. פיטורים של עובדת בהריון, זמנית או קבועה, אסורים על פי חוק שוויון הזדמנויות, ומהווים אפליה אסורה. חוק עבודת נשים אוסר על מעביד לפטר עובדת בהיריון, שמלאו 6 חודשים להעסקתה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, אלא בהיתר מיוחד מאת שר התמ"ת. כמו כן, החוק מסדיר את זכויותיה של עובדת בהריון להיעדר לצורך בדיקות וקובע מגבלות על אופן העסקתה.

החוק הישראלי מגדיר "עולה חדש" כמעמד שבו נמצא מי שמבקש לשבת ישיבת קבע בישראל מכוח חוק השבות, התש"י – 1950 (להלן: "חוק השבות"). חוק השבות מעניק זכות עלייה לישראל לא רק ליהודים, אלא גם לאנשים ממוצא יהודי עד דור שלישי, וכן לבני זוג של יהודים. לפיכך, גם מי שאינו נחשב כיהודי, או שאינו רואה עצמו כיהודי, עשוי לקבל מעמד של "עולה חדש" אם התקיימו בו התנאים הקבועים בחוק השבות. מעמד של "עולה חדש" ניתן גם למי שמבקש להפוך לתושב קבע בישראל, וגם למי שמבקש להפוך לאזרח ישראלי לכל דבר ועניין, מכוח חוק השבות. המעמד הינו זמני - בדרך כלל למשך שנה מהיום שבו הגיע העולה לישראל. במהלך השנה הזו זוכים העולה ובני משפחתו להטבות מיוחדות שמתבטאות בקצבאות קיום, בהקלות במס, בזכות לקבלת שיעורי עברית חינם ועוד. מי שמתאזרח בישראל שלא על-פי חוק השבות, אינו נחשב כעולה חדש, ואינו זוכה בדרך-כלל להטבות הללו. ישראלי שנולד בחו"ל או שהה בחו"ל שנים רבות ומבקש לחזור לישראל, אינו נחשב ל"עולה חדש", אולם יוענק לו מעמד דומה: "תושב חוזר" – מעמד אשר כולל את רוב ההטבות המוענקות לעולה חדש. בעידוד עלייתם של יהודים לישראל מטפלים שליחי עלייה מטעם הסוכנות היהודית, המוצבים בקהילות גדולות של יהודים ברחבי העולם. בקליטתם של עולים חדשים בישראל מטפל המשרד לקליטת עלייה.

פיטורים/התפטרות שנעשו מתוך כעס רגעי וללא מחשבה תחילה. על פי הפסיקה, התפטרות/פיטורים אלה אינם מחייבים, והיה ואחד מהצדדים מתחרט לאחר מכן אין לתפסו בכבלי אותן מילים שנאמרו ב"עידנא דריתחא" (בשעת זעם).

העברת שכרו של העובד, כולו או חלקו, לגורם אחר, לשם תשלום חוב של העובד.חוק הגנת השכר מגביל את הסכום שניתן לעקל משכרו של העובד, וקובע סכום מינימום שחובה להשאיר לעובד לקיומו ולקיום משפחתו.מגבלות אלה אינן חלות על עיקול לתשלום מזונות.

רכיב שכר מקובל וחשוב במשכורתם של נציגי מכירות.גובהו של רכיב שכר זה נקבע בהתאם להיקף המכירות אליו הגיע נציג המכירות, ולכן רכיב שכר זה הוא בגדר שכר עידוד אישי.

על פי חוק שעות עבודה ומנוחה בערב החג לא יעלה יום העבודה על שבע שעות. במקומות עבודה, עליהם חל צו ההרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי [החל על הענפים המנויים בצו], נקבע כי בערב חג, החל ביום שהעובד חייב לעבוד בו, יהיה יום העבודה של שמונה שעות בתשלום של תשע שעות, או יום עבודה של שבע שעות בתשלום של שמונה שעות. באשר ליום הכיפורים, צו ההרחבה קובע, כי העובדים יעבדו שש שעות בתשלום של תשע שעות. צו ההרחבה קובע עוד, כי במקומות עבודה, שבהם עבדו שש שעות בתשלום של שמונה שעות, בערבי חג, ימשיכו לעבוד כך. בנוסף, רוב ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה הענפיים מסדירים את נושא העבודה בערבי חגים ובמקומות עבודה רבים קיים נוהג של יום עבודה מקוצר.