תקנה 2 לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התשנ"ג-1993 קובעת את חובת המעביד לדרוש מכל אחד מעובדיו למלא כרטיס עובד ) טופס ( 101 תוך שבוע ימים מיום שהתחיל לעבוד אצלו, או ביום שקיבל העובד משכורת לראשונה, לפי המוקדם, וכן באחד בינואר של כל שנה שלאחר מכן.

תשלום הניתן לעובד המספק שירות אישי, כגון מלצר או ספר, ישירות ממקבל השירות ועל-פי שיקול דעתו. בעת המשא-ומתן על השכר, העובד והמעביד מביאים בחשבון את עובדת קיומו של התשר, ובמקרים קיצוניים הוסכם שהעובד לא יקבל שכר אלא תשר בלבד, כאשר התשלום החודשי של אותו תשר לא יפחת משכר המינימום כקבוע בחוק. התשר ניתן לעובד במסגרת עבודתו, אך לא ממעבידו, ולכן עולות שאלות רבות ביחס להשתלבותו של תשלום זה בחובות ובזכויות הנובעות מדיני העבודה ומדיני המסים. הצעה להסדיר סוגיה זו באופן חד-משמעי, ולקבוע בחוק הגנת השכר שתשר איננו בגדר שכר, הוגשה לכנסת אך לא אושרה. השאלה העיקרית העומדת על הפרק היא האם התשר נחשב כחלק מהשכר שמשלם המעביד לעובד, לצורך השלמה לשכר מינימום, תשלום דמי ביטוח לאומי והזכויות הנובעות מכך, ניכוי מס הכנסה במקור וכיו"ב.

חוקי העבודה אוסרים על הפליית עובד/ת מחמת טיפולי פוריות, בקבלה לעבודה ובתנאי עבודתה. כמו כן החוק מגן על עובד/ת העוברים טיפולי פוריות מפני פיטורים ומסדיר את זכויותיהם של עובד, העובר טיפולי פוריות ועובדת, העוברת טיפולי פוריות לרבות טיפולי הפריה חוץ-גופית להיעדר.

במסגרת "חוק ההסדרים" לשנת 2002 תוקן סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה ונקבע בו כי שווי השימוש בטלפון סלולרי המועמד לרשות עובד על-ידי מעבידו הוא בגדר הכנסת עבודה. שווי השימוש בטלפון הסלולרי לצורך החיוב במס נקבע בתקנות שהגיש שר האוצר לאישור ועדת הכספים של הכנסת, ובהתאם לתקנות אלה מבוצע החיוב החל מ-1 במאי 2002.