חברה נשלטת זרה - חנ"ז הצג הכל

המעבר למיסוי פרסונלי נועד לחייב במס את כל תושבי ישראל על הכנסותיהם בחוץ לארץ. ואולם תושבי ישראל יכולים להימנע מתשלום מס באמצעות הקמת חוצץ משפטי בדמות חברה זרה. כלומר, תושב ישראל המחזיק פיקדון באמצעות חברה תושבת חוץ שבשליטתו, לא יהיה חייב במס על רווחי הפיקדון, עד שזה יחולק לו כדיווידנד מהחברה הזרה.
משמעות תכנון המס הפשוט שלעיל היא דחיית החיוב במס בישראל עד למועד חלוקת הדיווידנד בפועל לתושב ישראל. יש לציין כי חלוקה זו יוצרת Shifting ('גלגול מס'/הסבת מס) ומשמעו שחיקת בסיס המס בישראל.
תיקון 132 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), ביטל את התכנון שלעיל בכך שקבע כי הכנסותיה של חברה תושבת חוץ הנכנסת בד' אמותיה של הגדרת "חברה נשלטת זרה" (להלן: "חנ"ז") ייוחסו לבעלי מניותיה, תושבי ישראל, כאילו קיבלו דיווידנד בתום שנת המס.
התנאים שמקיימת חנ"ז
א. חבר-בני-אדם שהוא תושב חוץ, אשר למעלה מ-50% מאמצעי השליטה בו מוחזקים במישרין או בעקיפין בידי תושב ישראל, בתום שנת המס, שרוב הכנסתו בשנת המס היא הכנסה פסיבית, או שרוב רווחיו נובעים מהכנסה פסיבית, כאמור.
ב. הוחזקו מעל ל-50% מאמצעי השליטה בעקיפין או במישרין, ביום כלשהו בשנה, וביום כלשהו בשנה שלאחריה, יראו את החברה כמקיימת את תנאי א' לעיל.
ג. אם החברה מקיימת את המבחנים שלעיל רק במהלך השנה השנייה, יחולו החובות על החנ"ז רק מן השנה המאוחרת.
ד. שיעור המס החל על הכנסותיו אינו עולה על 15% (עד לתום שנת 2013 עמד השיעור על 20%).