תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:מענק לידה
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
ארציעבל ***/**
תאונה בבית כתאונת עבודה
* המערערת, מנהלת חשבונות שעבדה כשכירה, ביצעה חלק מעבודתה בביתה. באחד מימי השבת, עת פסעה אל שולחן המחשב בסלון ביתה לצורך עבודה, החליקה על רצפה רטובה ונחבלה. המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בתאונה כתאונת עבודה * נקבע: בימינו עבודה מבוצעת לא רק בתחומים מוגדרים של "מפעל" או "משרד". מגוון העיסוקים וצורות ההתקשרות לצורך ביצוע עבודה מזמנים בימינו אתרי עבודה שונים ובהם ניתן למצוא גם את העובד השכיר המבצע עבודתו בביתו. גם עבודה המבוצעת בבית נעשית ב"סביבת עבודה", אלא שגבולותיה של סביבת עבודה זו לא תמיד ברורים. יש, לעתים, שעובד המבצע עבודה בביתו, מקצה חלק ממעונו לביצוע העבודה, לדוגמא פינת עבודה. אולם יכולים להיווצר מצבים בהם, כמו בענייננו, אין בבית העובד מקום עבודה מוגדר. מציאות זו אינה שוללת את קיומה של סביבת העבודה אלא רק מקשה על הגדרתה. זאת ועוד, לעתים, במצבים גבוליים, יכולים תחומי תפקוד שונים להתערב זה בזה, כגון - שסביבת תפקודי הבית חודרת אל תוך סביבת תפקודי העבודה. חדירה זו, אף היא, אינה שוללת את קיומה של סביבת העבודה, אלא רק מקשה על איתורה. הוא הדין בענייננו: מקום עבודתה הטבעי והרגיל של המערערת הוא במשרד אלא שהיא נדרשה לבצע עבודה בביתה. סביבת העבודה בביתה של המערערת היתה ליד המחשב שבסלון דירתה. בסביבת עבודה זו היה מכשול שמקורו באחד מתפקודי הבית (הנוזל ששפכו הילדים). התאונה נגרמה תוך כדי העבודה ובשל המכשול שהיה בסביבת העבודה. כאשר עבודה מתבצעת בבית, ייתכנו מכשולים אשר אינם שכיחים בסביבת העבודה ה"משרדית". מכשולים שכאלה יכולים להיות חלק טבעי מסביבת העבודה ה"ביתית" וקיומם אינו צריך לגרוע מן ההגנה הפרושה לעובד בחוק הביטוח הלאומי, ובלבד שהדבר ארע תוך כדי ביצוע העבודה. לאור האמור, יש לקבוע כי התאונה שארעה למערערת היא תאונת עבודה*
תחום: פסיקה
עמודים:14
ארצי
22/06/2005 |
סגן שופט ראשי - א. קציר
תחום: פסיקה
עמודים:20
אזורי חיפה
27/10/2005 |
כב' השופטת אביטל רימון-קפלן
תחום: פסיקה
עמודים:44
אזורי חיפה
ארציעבל ****/**
אישה שבחרה ללדת בביתה אינה זכאית למענק לידה
המערערת בחרה ללדת בביתה על פני לידה בבית חולים. לאחר הלידה פנתה אל המוסד לביטוח לאומי לקבל מענק לידה, בהתאם להוראתו של סעיף 42(א) לחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה-1995. המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה למענק לידה, מן הטעם שתנאי לקבלת המענק הוא לידה במוסד רפואי. אף ביה"ד האזורי קיבל את טענת המל"ל ומכאן הערעור שבפנינו * נקבע: ההיסטוריה התחיקתית מלמדת אותנו כי מטרת המחוקק במענק הלידה הייתה לתמרץ ולעודד את היולדת ללדת בבית החולים. כאמור, סעיף 42(א) מסדיר את עניין הענקת מענק הלידה למבוטחת שהזדקקה לאשפוז. יחד עם זאת, המחוקק הכיר, מטעמי צדק, הענקת דמי לידה אף למי שלא ילדה בבי"ח והוא מונה רשימה של חריגים אשר לידה מתוכננת בבית אינה נמנית עליהם. מטרתו של המחוקק הייתה להעניק דמי לידה, במקרים בהם סיבות אובייקטיביות, שאינן תלויות ברצון האם, מנעו ממנה ללדת בבי"ח, ולנסיבות אלה בלבד. הפסיקה, בפרשנותה את המילים "להזדקק לאשפוז" שבסעיף 42(א), הצטרפה למחוקק וקבעה חד משמעית כי מי שילדה לידה מתוכננת בביתה, אינה זכאית למענק לידה. המדינה איננה מעוניינת לפגוע בחופש הפרט של נשים המעוניינות ללדת בביתן, אלא רק מעוניינת ביכולת לפקח ולהגן על בריאות האמהות וילדיהן. היא מכוונת את התנהגות הפרטים בחברה באמצעות הענקת הטבה של דמי לידה למי שיולדת בבי"ח. אינטרס לגיטימי נוסף לתמריץ מסוג זה, הוא שהמדינה תשא בהוצאה הכלכלית של נזק של ילד הנולד עם מום או אם הנפגעת במהלך לידה. הדבר אף מתיישב עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. במקרה שבפנינו, הפגיעה היא מדתית, מאחר וליולדת יש אפשרות לבחור היכן ללדת, הפגיעה במענק היא לתכלית ראויה – הגנה על חיי היולדת והנולד ובהתאם לקדושת החיים שהיא מערכיה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית. ועדות מומחים ומחקרים ממליצים שלא ללדת בבית וכולם מוצאים כי לאורך השנים, עידוד הילודה בבתי חולים שיפר את מצבם הרפואי של האימהות והתינוקות באופן דראסטי. נראה, כי ההחלטה בעניין זה הינה החלטה ערכית אשר נוכח הבעייתיות הרפואית, הכלכלית והחברתית מן הראוי כי בית המחוקקים יכריע בה. לפיכך, אני דוחה את העתירה
תחום: פסיקה
עמודים:22
ארצי
תחום: מחשבונים וטבלאות
עמודים:2