תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:לשון הרע
ערכים נבחרים מתוך: חשבפדיה
דף הבית > רשימת תוצאות חיפוש > מאגר:משולב, מילות מפתח:לשון הרע
תוצאות
מציג 1 - 15 / מתוך 29 תוצאות חיפוש
הצג:
תוצאות לדף
אזורי י-םעב ****/** האם פניית עובד לרשויות השלטון בתלונה, כי המעביד מקפח את זכויותיו, מהווה לשון הרע ? התובעת עבדה במשרד החינוך כעובדת של הנתבעת, חברת כוח האדם אורטל. לאחר חזרתה מחופשת לידה התבקשה התובעת, מכוח החלטת משרד החינוך, לבחור באחת משתי האופציות הבאות: חזרה לעבודה באותה משרה באמצעות חברת כוח אדם אחרת שאינה אורטל, או המשך עבודה אצל אורטל במקום עבודה אחר. התובעת העדיפה את האופציה הראשונה, קרי המשך עבודה באותה משרה ובאותו מקום עבודה דרך חברת כוח אדם אחרת. ואולם, חרף זאת, המשיכה אורטל מצדה לחפש לה מקום עבודה חלופי אצלה והתובעת שיתפה פעולה עם חיפושים אלו. משלא עלה הדבר בידה, הודיעה אורטל לתובעת על הפסקת עבודתה אצלה. מכאן התביעה לתשלום דמי פיטורין ודמי הודעה מוקדמת. לטענת התובעת, היא פוטרה על ידי אורטל. לטענת אורטל, אין מדובר בפיטורין, שכן התובעת הציבה דרישה לעבוד במקום עבודה חרדי, ודרישה חד משמעית זו הכשילה כל אפשרות למצוא לה עבודה. לפיכך, יש לומר כי התובעת התפטרה. ביהמ"ש מקבל את גרסת התובעת בקובעו, כי למרות רצונה הראשוני של התובעת לעבור לחברת כוח אדם אחרת, ראו שני הצדדים את יחסי העבודה ביניהם כנמשכים, ואורטל המשיכה לחפש לתובעת עבודה חלופית. מכאן, הן התובעת והן אורטל ראו באורטל אחראית למציאת מקום עבודה חלופי לתובעת. משלא עלה בידי אורטל לעשות כן, הפסקת עבודתה של התובעת אצלה דינה, הלכה למעשה, כדין פיטורין.
תחום: פסיקה
עמודים:10
אזורי י-ם
מחוזי ת"אתפ ****/** פרסום לא מדויק ברבים, של סיבת הפיטורים של עובד בכיר, מהווה הוצאת לשון הרע התובע הגיש תביעת דיבה כנגד העיתון גלובס, העורך והכתבת. בתביעה נטען כי העיתון פרסם כתבה לפיה הוא פוטר מהבנק בשל אי סדרים כספיים. העיתון התגונן בטענה כי המקור לידיעה הוא הבנק, ולפיכך גם הבנק צורף כנתבע על ידי התובע. בעת עדותה של הכתבת שפרסמה את הידיעה, היא נשאלה על ידי ב"כ התובע מי הוא המקור שמסר לה את הפרטים שפורסמו בכתבה שלה. הכתבת, מבקשת להשיב על שאלה זו ומוכנה לחשוף את המקור, אך בא כוחו של הבנק מתנגד לכך, בטענה של חסיון עיתונאי * נקבע: ההלכה היא כי החסיון העיתונאי נתון למקור אשר מסר את המידע, וכי הוא יכול לוותר עליו; לכן אין לאפשר להציג לעד שאלה האם הוא המקור לידיעה, והאם הוא מוכן לוותר על החסיון. אולם, זכות חסיון העיתונאי איננה מוחלטת, כי אם יחסית, ובית המשפט רשאי להחליט בכל מקרה על פי הנסיבות אם להכיר בחסיון, וזאת על פי האינטרס הציבורי. במקרה דנן, מתעוררת השאלה האם העיתונאי עצמו רשאי לחשוף את המקור, כאשר המקור מתנגד לכך. במסגרת השיקולים שיש להביא בעניין יחסיותה של זכות החסיון העיתונאי נכלל גם השיקול הנוגע להגנת העיתונאי עצמו. כאשר העיתונאי נתבע לדין בגין הוצאת דיבה, ולטענתו הדברים שפרסם מקורם באדם פלוני, ואותו פלוני מכחיש כי הוא המקור ואף מכחיש כי הוא אמר את הדברים, יש לאפשר לעיתונאי לחשוף את המקור כדי שיוכל להתגונן מפני טענות המקור ומפני תביעת הדיבה. לא זו בלבד שיש לאפשר לעיתונאי להתגונן כנגד תביעת הדיבה, אלא שאין לאפשר למקור שמסר פרטים כוזבים, ובכך ביצע עוולה של איסור לשון הרע, ואף גרם לעיתונאי להיכשל בעניין זה, להתחמק מאחריותו תוך הסתתרות מאחורי החיסיון העיתונאי
תחום: פסיקה
עמודים:8
מחוזי ת"א
תחום: פסיקה
עמודים:20
שלום ת"א
מציג 1 - 15 / מתוך 29 תוצאות חיפוש

למענה מיידי, כנסו לאינפוקליק - מחוללים בדיני עבודה

אישור
היסטורית חיפושים
חיפוש מורפולוגי
מורפולוגיה
מדויק
מורחב
נרדפות
תחיליות
חיפוש בכל מאגרי המידע
חקיקה
פסיקה
חוזרים
סוגיות בדיני עבודה
מאמרים
הסכמים קיבוציים
מחשבונים וטבלאות
טפסים
חוזים והסכמים
תקשיר
הודעות נש"מ
דברי הסבר


נא להזין לפחות שדה אחד!