תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:שכר מינימום
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
תוצאות
תחום: חוזרים
עמודים:1
ארציעע ******/**
תשר למלצר, המשולם ישירות ע"י הלקוח, ואינו נכלל בהכנסות המעביד, לא ייחשב כחלק משכרו של העובד
המשיבה עבדה אצל המערערת, הבעלים של מסעדת "ניו יורק-ניו יורק" באילת, כמלצרית. הנוהג המקובל במסעדה היה כי התמורה היחידה שהתקבלה עבור עבודת המלצרות הייתה כל סכומי התשר שהותירו לקוחות המסעדה ישירות למלצר. עם זאת, התחייבו בעלי המסעדה להשלים לשכר המינימום היומי במידה ויהיה צורך בכך. המשיבה תבעה את המערערת לתשלום שכר מינימום. טענתה העיקרית הייתה כי התשר שקיבלה מלקוחות המסעדה אינו חלק משכר המינימום המוגדר בסעיף 2(א) לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, ככסף המשולם לעובד על ידי מעבידו. בית הדין האזורי קיבל את טענת המשיבה וחייב את המערערת לשלם לתובעת שכר מינימום עבור כל תקופת עבודתה מעבר לסכומי התשר שקיבלה. מכאן הערעור * * נקבע: מתן תשר למלצר בסוף הסעודה הוא בבחינת נוהג מושרש במדינת ישראל. עם זאת, בעיני קהל הסועדים הסכומים המשולמים כ"תשר" ישירות למלצר ניתנים על ידם עבור השירות אותו קיבלו. הדעת אף נותנת, כי לקוחות רבים סבורים שכסף שניתן למלצר אינו חלק מהשכר שעל בעל המסעדה לשלם לו. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בתשר שניתן ישירות למלצר. כאשר לקוח משלם תשר ישירות למלצר הוא אינו בדעה שהוא משלם לו את שכרו במקום המעסיקה. על כן, אף שקמה חובה מכוח נוהג לשלם תשר למלצר, אין לראות בתשר כחלק מהשכר לצורך חוק שכר מינימום כאשר הוא משולם ישירות למלצר. לעומת זאת, כאשר התשר משולם באמצעות קופת המסעדה, בכל צורה שהיא (למשל ע"י הוספה של התשר לחשבון), חושב הלקוח, כי הכסף עובר דרך ספרי המעסיקה ומשולם למלצר על ידי המעסיקה. בנסיבות הללו סביר להניח, כי הלקוח אינו מגדיר את התשלום כתשר אמיתי אלא כחלק ממחיר הארוחה. מכאן המסקנה, שיש לראות בתשר המשולם למלצר באמצעות ספרי המעסיקה כחלק מתשלום שכר לעובד. במקרה הנדון הלקוחות שילמו את התשר ישירות למשיבה ולכן אין לראות בו כחלק משכרה. הערעור נדחה.
תחום: פסיקה
עמודים:16
ארצי
27/10/2004 |
כב' השופטת דוידוב-מוטולה סיגל
תחום: פסיקה
עמודים:18
אזורי ת"א
ארציעע ******/**
עובדים המועסקים בשכר קיבולת - זכאים לשכר מינימום
* האם חל חוק שכר מינימום תשמ"ז-1987, גם על עובד לפי קיבולת? * נקבע: החוק שותק באשר לשכר מינימום כאשר העבודה היא לפי קיבולת. את שתיקתו זו יש לראות כחסר (לאקונה). המחוקק לא נתן דעתו לשאלה זו. על כן, משהגענו למסקנה כי לא מדובר בהסדר שלילי אלא בחסר, עלינו לפנות לחוק יסודות המשפט לשם מילוי החסר. סעיף 1 לחוק יסודות המשפט, ה'תש"מ - 1980 דן ב"מקודות משפט משלימים" וקבע: "ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל". ההיקש בענייננו צריך להילמד מתכלית החוק שהיא תשלום שכר מינימום לכל עובד. לאור תכלית זו ברי כי המחוקק לא התכוון לשלול שכר מינימום מעובד על פי קיבולת. הדבר היה נוגד בפירוש את תכליתו של החוק. על כן המסקנה חייבת להיות כי בכל סוג של עבודה, גם עבודה לפי קיבולת, יש לשלם לעובד שכר מינימום*
תחום: פסיקה
עמודים:6
ארצי
ארציעע ****/**
העסקת עובד במסווה של מתנדב נוגדת את חוק שכר מינימום והינה חמורה במיוחד כאשר נעשית על ידי גוף ציבורי
* במשך כחמש וחצי שנים הועסקה המערערת אצל המשיב, סניף הביטוח הלאומי בנצרת, לסירוגין, כ"מתנדבת" במשך כעשרה חודשים וכעובדת, עד לפיטוריה. האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין המוסד לבין המערערת גם בעת שהועסקה כ"מתנדבת"? * נקבע: העסקה בלא תמורה בלבד, אין די בה, כשלעצמה, כדי לבסס מעמד של "מתנדב". יש צורך בתנאי מוקדם ומצטבר והוא, שאין מתקיימים יחסי עובד מעביד. השאלה האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים, היא עניין שבעובדה, הנלמד מכלל נסיבותיו של העניין. בענייננו, עבדה המערערת מדי יום ביומו, בתפקיד מוגדר, במשרה מלאה, ולעיתים חלקית, כשהיא מועברת ממעמד של "מתנדבת" למעמד של עובדת וחוזר חלילה, לפי החלטת המוסד. אכן המערערת הסכימה לעבוד כמתנדבת אולם הסכמתה זו נעשתה מחמת מצוקתה במציאת מקום עבודה ובשל רצונה לעבוד ולהתפרנס בכבוד. בנסיבות אלה, משקלו של הוויתור על השכר נעלם ונסוג מפני יתר הסממנים המעידים על השתלבותה המוחלטת של המערערת כעובדת מן המניין במערך המל"ל. יש לקבוע כי במשך 10 החודשים בהם הועסקה המערערת כ"מתנדבת" התקיימו יחסי עובד ומעביד בינה לבין המוסד*
תחום: פסיקה
עמודים:15
ארצי
ארציעע ****/**
עובד על בסיס עמלות, זכאי לשכר מינימום חודשי, אך ניתן לקזזו בעתיד מהעמלות שישתכר
האם עובד, אשר שכרו משולם על בסיס עמלות בלבד, זכאי כי המעביד ישלם לו שכר מינימום בחודשים בהם לא היה זכאי לקבל עמלות מעסקאות שביצע? * נקבע: מעביד של עובד, ששכרו משתלם על בסיס אחר מיחידת זמן (עמלות וכיו"ב), ואשר הכנסתו החודשית מעמלות נמוכה משכר המינימום החודשי, חייב יהיה להשלים לאותו עובד את שכרו עד לגובה שכר המינימום החודשי (להלן: "סכום ההשלמה"). יחד עם זה, יהיה זכאי המעביד לנכות בכל חודש את סכום ההשלמה מסכום העמלות שזכאי להן העובד במועד הניכוי, ובתנאי שלאחר ניכוי סכום ההשלמה יוותר בידי העובד בחודש הניכוי סכום השווה לשכר המינימום החודשי. הניכוי יוכל להתבצע גם מסכומי עמלות, שיגיעו לעובד לאחר סיום יחסי עובד ומעביד .
תחום: פסיקה
עמודים:17
ארצי
