תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:הגבלת פיטורים
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
תוצאות
אזורי י-םבש *****/**
פיטוריה של עובדת בהריון בטלים, למרות שהיא והמעבידה לא ידעו על ההריון בעת הפיטורים
* המבקשת פוטרה ע"י המשיבה, שירותי בריאות כללית, בעת היותה בהריון במסגרת פיטורי צמצום.
מכאן הבקשה למתן צו מניעה זמני בדבר בטלות הליך הפיטורין. לטענת המשיבה הפיטורין התרחשו כאשר הן היא והן המבקשת אינן מודעות לעובדת היות המבקשת בהריון ויש לקחת זאת בחשבון * נקבע: אי ידיעת העובדת או המעביד בעת פיטורים על עובדת ההריון אין בה לפגוע בבטלותם. לפיכך יש לקבוע כי הפיטורים של המבקשת הנם בטלים מעיקרם ובבחינת void.יש להשיב את המבקשת לעבודתה*
תחום: פסיקה
עמודים:21
אזורי י-ם
29/07/2002 |
כב' השופט אייל אברהמי
אזורי י-םעב ****/**
האם פניית עובד לרשויות השלטון בתלונה, כי המעביד מקפח את זכויותיו, מהווה לשון הרע ?
התובעת עבדה במשרד החינוך כעובדת של הנתבעת, חברת כוח האדם אורטל. לאחר חזרתה מחופשת לידה התבקשה התובעת, מכוח החלטת משרד החינוך, לבחור באחת משתי האופציות הבאות: חזרה לעבודה באותה משרה באמצעות חברת כוח אדם אחרת שאינה אורטל, או המשך עבודה אצל אורטל במקום עבודה אחר. התובעת העדיפה את האופציה הראשונה, קרי המשך עבודה באותה משרה ובאותו מקום עבודה דרך חברת כוח אדם אחרת. ואולם, חרף זאת, המשיכה אורטל מצדה לחפש לה מקום עבודה חלופי אצלה והתובעת שיתפה פעולה עם חיפושים אלו. משלא עלה הדבר בידה, הודיעה אורטל לתובעת על הפסקת עבודתה אצלה. מכאן התביעה לתשלום דמי פיטורין ודמי הודעה מוקדמת. לטענת התובעת, היא פוטרה על ידי אורטל. לטענת אורטל, אין מדובר בפיטורין, שכן התובעת הציבה דרישה לעבוד במקום עבודה חרדי, ודרישה חד משמעית זו הכשילה כל אפשרות למצוא לה עבודה. לפיכך, יש לומר כי התובעת התפטרה. ביהמ"ש מקבל את גרסת התובעת בקובעו, כי למרות רצונה הראשוני של התובעת לעבור לחברת כוח אדם אחרת, ראו שני הצדדים את יחסי העבודה ביניהם כנמשכים, ואורטל המשיכה לחפש לתובעת עבודה חלופית. מכאן, הן התובעת והן אורטל ראו באורטל אחראית למציאת מקום עבודה חלופי לתובעת. משלא עלה בידי אורטל לעשות כן, הפסקת עבודתה של התובעת אצלה דינה, הלכה למעשה, כדין פיטורין.
תחום: פסיקה
עמודים:10
אזורי י-ם
תחום: פסיקה
עמודים:3
עליון
תחום: דברי הסבר
עמודים:2
14/12/2023 |
עו"ד אורית רובין
תחום: מאמרים
עמודים:16
19/01/2010 |
השופט עמירם רביניבוץ
אזורי ת"אעסק ****/**
פיצוי לעובד שפוטר תוך הפרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
ביה"ד הארצי (ס' הנ' הש' א' ברק-אוסוקין) קבע, כי הסדר קיבוצי הינו הסכם לכל דבר ועניין המחייב את צדדיו. ביחסי עבודה, ויחסים קיבוציים בכללם, עלינו לתת משקל מתאים לרצון הצדדים להתקשר ואין לראות בכך הסכמה ג'נטלמנית שאינה מחייבת מבחינה משפטית. דא עקא, הסכמי אישיים המעניקים תוספות שכר ניכרות על הקבוע בהסדר הקיבוצי, שנאכפו במשך 14 שנה, יש בכוחם כדי לשנות את ההסדר הקיבוצי
תחום: פסיקה
עמודים:27
אזורי ת"א
ארציעבל ****/**
התאבדות הוכרה כתאונת עבודה בגינה יש לשלם גמלת תלויים לשאריו
המנוח עבד מספר שנים במחלקת התברואה של עיריית ערד. באחד הימים, לקה המנוח בהתקף לב שבעקבותיו נעדר מהעבודה במשך שבועיים. לטענת התובעת, אשתו, עם חזרתו נתקל ביחס נוקשה וסידור עבודה שונה מהרגיל. בנוסף, קיבל המנוח קו נסיעה קשה ונטען, כי ההתעללות בו הייתה ללא גבול. כל אלה הובילו את המנוח להתאבד ובגין כך נתבעה גימלת תלויים מביטוח לאומי. התביעה נדחתה וביה"ד האזורי קבע, כי המבחן להכרה בהתאבדות כתאונת עבודה הינו מבחן קרות אירוע חריג בסמוך לפני התאבדות. נקבע כי טענות המערערת לשני אירועים חריגים בעבודה שקדמו למעשה ההתאבדות: איום בפיטורים ע"י הממונה עליו, והשפלתו על ידי הממונה בסמוך לפני התאבדות – לא הוכחו. על כך הערעור * נקבע: כב' הש' י' פליטמן: על מנת שאיבוד לדעת יוכר כתאונה בעבודה, יש להוכיח קרות אירוע מיוחד, מוגדר, הקשור לעבודה ושבעטיו טרף העובד נפשו בסמוך לאחר מכן. אין צורך, כי אותו אירוע יחשב לחריג. מתוך מכתב ההתאבדות שהשאיר אחריו המנוח, וזוהי הראייה המהימנה ביותר לאשר אירע, עולה, כי בגין שני אירועים מיוחדים הוא שם קץ לחייו. האחד, קיפוחו בסמוך לפני התאבדותו בהשוואה ליתר העובדים במכסת השעות הנוספות. השני, האיסור שהוטל עליו במקרה מסויים, לעזוב את העבודה לצורך בדיקה רפואית, לעומת ההיתר שנטל לעצמו הממונה עליו לעזוב את העבודה, לצורך טיפול שיניים לילדיו. משכך הם הדברים, המסקנה היא כי הוכחו כנדרש אירועים מיוחדים בעבודה שאירעו בסמוך לפני ההתאבדות. משברור שאירועים אלו גרמו לפגיעתו של המנוח בעצמו, די בכך כדי לקבוע כי חבלתו זו - הינה בגדר תאונה בעבודה. ולפיכך, זכאים תלוייו לגימלת תלויים; כב' הנש' ס' אדלר: בהיעדר הוכחה הקושרת בין התפתחותן של מחלות נפש לבין העבודה לא הוכללו מחלות אלה ברשימת מחלות המקצוע. כמו כן, מחלת נפש אינה מוכרת מכוח תורת המיקרוטראומה. האפשרות הנשארת להכיר בהתאבדות כפגיעה בעבודה היא להכיר בה כתאונת עבודה. במקרה שבפנינו לא הונחה חוות דעת מומחה וגם תיקו הרפואי של המנוח לא הוגש ולפיכך, אין לדעת האם המנוח ניסה לשלוח יד בנפשו קודם למקרה זה, שלמרבה הצער הוביל למותו. כך, אין לדעת אם המנוח סבל ממחלת נפש, האם הוא קיבל טיפול עבורה, והאם היא הייתה ממין המחלות שצפויה להחמיר בעבודה או בקשר עם עובדים אחרים. אין גם חוות דעת של פסיכיאטר המצהיר על קיומו של קשר סיבתי בין עבודתו של המנוח לבין התאבדותו. יתרה מזאת, לא הונח כל בסיס לבירור גרסת אשת המנוח, לפיה הממונים על המנוח התייחסו אליו בצורה לא ראויה. החובה להביא תשתית עובדתית התומכת בתביעה מוטלת על שכמי התובעת וספק אם היא השכילה להרים נטל זה, כאשר הראיה היחידה שיש בה כדי לתמוך בגרסתה היא המכתב שהשאיר אחריו המנוח. אולם, בנסיבות המיוחדות של פרשה זו, מחמת הספק ועל אף העדרה של מסכת ראיות מלאה, נכון ביה"ד ללמוד ממכתב ההתאבדות, כאמור לעיל, כי קדמו להתאבדות שני אירועים שארעו בסמוך לה, אשר ניתן לקושרם להחלטת המנוח לשים קץ לחייו. הערעור התקבל
תחום: פסיקה
עמודים:9
ארצי
×
מתעניינ/ת ב.
מכללת חשבים מעבירה:
- ימי עיון
- השתלמויות
- קורסים
- סדנאות
בנושא
מזמינים אותך ליצור קשר לקבלת מידע נוסף
