תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:הסכמים קיבוציים
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
תוצאות
16/07/2006 |
כבוד השופטת שדיאור שרה
אזורי י-םעב ****/**
הוראות ההסכם הקיבוצי בענף השמירה לא יחולו על מי שאינו עובד כפיים, עובד בשמירה או עובד באבטחה
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע, כי בהתאם לחוק הסכמים קיבוציים, ההסכם הקיבוצי בענף השמירה חל על העובדים מהסוגים הכלולים בהסכם, במקצועות או בתפקידים הכלולים בהסכם ולפיכך חל על העובדים העוסקים בשמירה, באבטחה ובעבודת כפיים. בית הדין חזר על ההלכה לפיה בכל קביעה פוזיטיבית של סוג עובדים עליהם חל ההסכם, מוצאים העובדים האחרים מתחולתו
תחום: פסיקה
עמודים:13
אזורי י-ם
ארציעב ****/**
עובדים בחוזים אישיים לא יהיו זכאים לתנאי הפרישה הקבועים בהסכם הקיבוצי
המשיבה, הוקמה בשנת 1986 ולימים, נקראה תדיראן תקשורת מיתוג ציבורי בע"מ (להלן: תדיראן תקשורת בע"מ). במהלך שנת 1998 התנהלו מגעים לקראת מיזוג בינה לבין חברת אי.סי.איי טלקום בע"מ במהלכו נחתם הסכם קיבוצי ביניהן. שנה לאחר מכן נחתם הסכם קיבוצי נוסף בין המשיבה לחברה נוספת. במסגרת ההסכמים הללו נקבע, כי הם יחולו על כל עובד המועסק בחברה החל מיום החתימה על ההסכם הקיבוצי ואשר נכלל ברשימה המצורפת להסכם. כן נכלל, פרק הדן בתנאי פרישה מיוחדים וצויין, כי הוראותיו של אותו פרק חלות אך ורק על העובדים הקבועים בחברה במועד חתימת הסכם זה ואשר שמם נכלל ברשימה המצורפת כנספח ב' להסכם. עם חתימת ההסכם הקיבוצי השני, כינס מנכ"ל החברה (להלן: מר הררי) את העובדים והבטיח להם, כי תנאי העסקתם, כפי שמעוגנים בהסכמים קיבוציים ואישיים, ישמרו. שלושת המערערים היו עובדי החברה על כל גלגוליה, עד לסיום העסקתם בה. במהלך עבודתם בחברה הועסקו המערערים בחוזה עבודה אישי. על כן, לא נכללו ברשימת העובדים המצויה בנספחים להסכמים הקיבוציים משנת 1998 ומשנת 1999, הזכאים, בין היתר, לתנאי פרישה מועדפים. בסיום עבודתם בחברה שולמו למערערים פיצויי פיטורים וכל התשלומים הנובעים מזכויותיהם עפ"י החוזה האישי. בתביעתם לביה"ד האזורי טענו, כי למרות שהועסקו בחוזים אישיים, קמה להם זכות לתנאי פרישה מועדפים, לפי ההסכמים הקיבוציים. זאת, בהסתמך על שלושה: הבטחתו של מר הררי באסיפת העובדים, כי תנאי הפרישה של עובדים המועסקים בחוזים אישיים לא יפלו מתנאי הפרישה של העובדים המועסקים עפ"י ההסכמים הקיבוציים; העברתם לעבודה בחברה לאחר הליכי המיזוג נעשתה תוך שמירת כל הזכויות הנובעות מהוותק שצברו, וכפועל יוצא מכך, קמה זכאותם לכלל ההטבות המוקנות לכלל עובדי החברה; הפלייתם לרעה ביחס לעובדים אחרים בחברה, שהועסקו אף הם בחוזים אישיים וזכו לתנאי הפרישה המועדפים הקבועים בהסכמים הקיבוציים. ביה"ד האזורי דן בטענותיהם של המערערים, ודחה אותן. על כך הערעור * נקבע: כב' הש' נ' ארד: בהסכמים הקיבוציים דנן, באשר להיקף פרישתן ותחולתן של זכויות הפרישה המועדפות נקבע, בין היתר, כי זכויות אלה לא ינתנו לעובדים המועסקים בחוזה אישי, אלא ובלבד לעובדים שהועסקו בחברה, משך כל שנות עבודתם, עפ"י ההסכם הקיבוצי. זאת ועוד, העברתם של המערערים לחברה נעשתה לבקשתם, תוך שמירת רצף זכויותיהם, מכוח חוק ומכוח ההסכם האישי לפיו הועסקו. במצב דברים זה, לא באו המערערים בגדר הוראותיהם של ההסכמים הקיבוציים מלכתחילה, ואף הוצאו מפורשות מתחולתם בכל הנוגע לזכויות פרישה מועדפות. באשר לטענה, בדבר ההבטחה שניתנה מפי מנכ"ל החברה: כפי שקבע ביה"ד האזורי, אמירה זו הינה כללית, אינה מפורשת ואין לקרוא בה כי כוונה גם לתנאי פרישה (מועדפים), דבר שהינו בסתירה להוראות מפורשות בהסכם הקיבוצי המיוחד, עליו חתם המנכ"ל עצמו. יתרה מכך, המערערים עצמם חתמו פעמיים על מסמכים הנוגעים לרציפות זכויותיהם בחברה, ובהם הצהרה של כל אחד מהם, לפיה יהיו זכאים לזכויות עפ"י חוזה העבודה האישי בלבד. אשר לטענת ההפליה, החברה אמנם הודתה כי בשני מקרים הוצעו לעובדים המועסקים בחוזה אישי פיצויים מוגדלים כנגד חתימה על כתב ויתור. אך בכך אין כדי לבסס את טענת ההפליה שהעלו המערערים. החלטה זו, נעשתה לפנים משורת הדין, ונבעה משיקולים הומניטריים, בהתחשב במצב הסוציאלי של העובד הפורש. כב' הש' ע' רבינוביץ: דברי המנכ"ל באסיפת העובדים, מלבד חוסר הוודאות לגבי אמירתם בנוסח לו טוענים המערערים, אינם יכולים להתפרש כעוקרים את כל המוסכם בהסכמים אישיים וקיבוציים ומוסיפים עליהם זכויות. "מהפיכה" מעין זו, אין זה סביר שתתרחש באסיפת עובדים, שמעצם טבעה לא יכול שיהיו בה הרכיבים החיוניים להתחייבות מוגמרת בת תוקף המשנה "סדרי בראשית"
תחום: פסיקה
עמודים:6
ארצי
21/02/2006 |
אריאלה גילצר-כץ, שופטת ,
אזורי ת"אעע ****/**
ליקוי נפשי שנגרם לעובד כתוצאה מאירוע חריג בעבודה, יוכר כתאונת עבודה
התובעת עבדה בחברת טלרד כ-25 שנים. במהלך שנת 2001 החלה טלרד לפטר עובדים רבים, חלקם גם במחלקה בה עבדה התובעת, עובדה אשר יצרה לחץ נפשי כבד מאוד אצל התובעת. ביום האירוע הגיע אחד מחברי ועד העובדים, (להלן: מר בטונישווילי), אל המחלקה בה עבדה התובעת ונקלע לעימות מילולי עם עובדים, ויכוח שעסק בפיטורים המתרגשים ובאים על המחלקה. במהלך העימות, התמוטטה התובעת, אשר האזינה למתרחש מהצד, ופונתה לבית החולים. לאחר האירוע מצבה של התובעת התדרדר והיא לא שבה לעבודה סדירה וסובלת מקשיים בתפקודה היום-יומי. התובעת מבקשת להכיר באירוע כתאונת עבודה * נקבע: ההלכה שנפסקה בביה"ד הארצי לעבודה (דב"ע לא/5-0 ושדי נ' המוסד לביטוח לאומי) הינה כי בכדי שנסיבותיו של מקרה מסוים יוכרו כאירוע חריג לעניין תאונת עבודה, עליהן להיות אירוע פתאומי ובלתי צפוי. מהראיות שהובאו בפני ביה"ד עולה, כי מספר חודשים לפני יום האירוע היה עניין הפיטורים תלוי ועומד באוויר, כאשר כל שידעו העובדים כי חלק ניכר מהם יפוטרו, אך לא ידעו מי מהם יהא ברשימת המפוטרים. וכך גם מציין מר בטונישווילי, כי אמנם רשימת המפוטרים התגבשה חודשים לפני יום קרות האירוע, אך העובדים לא ידעו מי נמצא ברשימה עד לחודש נובמבר. עם זאת, ביהמ"ש דוחה את הטענה בדבר מיקרוטראומה נפשית. ביה"ד קובע, כי פרק הזמן בו החלו השמועות על הפיטורים בעבודתה של התובעת הינו בן מספר חודשים לכל היותר. גם אם יצרו שמועות אלו לחץ נפשי אצל התובעת, אין כל עדות כי היה פגם בתפקודה בעקבות לחץ זה. לעומת זאת לאחר התמוטטותה של התובעת לא חזרה היא לעבודה סדירה. כך גם כעולה מתיקה הרפואי, בו לא נמצאה כל עדות לבעיה נפשית מסוג כלשהו עד ליום קרות האירוע, כאשר לאחריו ניתן לראות את ההתייחסות המתאימה ע"י הסגל הרפואי אשר טיפל בה. במקרה דנן ניתן להצביע על נקודת הזמן המדויקת בה התעלפה הנתבעת ועל נסיבות אותו המקרה. הנתבעת התעלפה ביום 20/11/02 בעקבות ויכוח שהתקיים בין מספר עובדים במקום עבודתה לבין נציג הועד, ויכוח בו התובעת לא נטלה חלק פעיל, אלא האזינה מהצד ואירוע זה מהווה אירוע חריג בעבודה
תחום: פסיקה
עמודים:5
אזורי ת"א
תחום: הסכמים קיבוציים
עמודים:8
13/11/2005 |
השופט משה טוינה
אזורי ב"שעב ****/**
עובד זר בענף המלונאות, זכאי לכל תנאי העבודה והזכויות המוקנים לעובדים בענף זה, על פי הדין ומכח ההסכם הקיבוצי הנוהג.
התובע, מר קומר ג'ינדר, הוא אזרח הודו אשר בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה היה עובד זר בישראל ובמהלכה עבד במלון ויסטה באילת, היא הנתבעת. באוקטובר 2001 הגיש התובע תביעה לביה"ד בה ביקש, בין היתר, פיצויי פיטורים וסעדים כספיים מכוח ההסכם הקיבוצי הכללי בענף המלונאות וה"נספח האילתי" שלו (להלן: "ההסכם הקיבוצי"). תביעתו התקבלה וביה"ד הארצי אף דחה את טענת הנתבעות בערעור, אך יחד עם זאת קבע: "אשר לתחולת ההסכם הקיבוצי והזכויות הנובעות ממנו, החלטנו לאפשר לגורמים נוספים להצטרף להליך. התאחדות המלונות, ההסתדרות הכללית וקו לעובד..." והדיון הוחזר לביהמ"ש קמא לשמיעת השלמת ראיות ומתן פס"ד משלים * נקבע: "עובד" עפ"י ההסכם הקיבוצי הינו "כל העובדים המקצועיים והבלתי מקצועיים המועסקים ע"י בתי המלון...". סעיפים 3 ו-4 להסכם, שעניינם תחולת ההסכם הקיבוצי, קובעים כי ההסכם יחול על "כל עובד" המועסק בבית מלון בשירותו של מעביד חבר התאחדות בתי המלון, כבענייננו. הנספח האילתי מחיל את התנאים האילתיים המיוחדים על בתי המלון באילת ועובדיהם. יוצא אם כן, כי הלשון הפשוטה אינה עושה אבחנה בין עובד זר לעובד אחר. מקום שההנחיה הברורה העולה מהוראות ההסכם הקיבוצי ומ"הנספח האילתי", מחייבת לראות בעובד הזר כעובד עליו חלות הוראות ההסכם; אין מקום לסטות ממנה. כך נפסק כי "מקום שבו הוראות ההסכם ברורות ומדברות בעד עצמן - אין צורך בבחינת ההקשר התעשייתי כדי לפרשו" וכך גם אין צורך "בשיקולי סבירות" ועל פיהם לפרש את הוראות ההסכם. משאין בסיס בהסכם גופו, כמו גם בהבנתם המשותפת של הצדדים לעמדה, לפיה הוראות ההסכם אינן חלות על עובדים זרים, אין לעשות את האבחנה בין עובד זר לעובד ישראלי, מהנימוק היחיד כי המדובר בעובד זר. התנהגות שכזו נגועה בחוסר תום לב
תחום: פסיקה
עמודים:10
אזורי ב"ש
תחום: פסיקה
עמודים:5
ארצי
תחום: הסכמים קיבוציים
עמודים:16
תחום: הסכמים קיבוציים
×
מתעניינ/ת ב.
מכללת חשבים מעבירה:
- ימי עיון
- השתלמויות
- קורסים
- סדנאות
בנושא
מזמינים אותך ליצור קשר לקבלת מידע נוסף