תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:הסכמים קיבוציים
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
תוצאות
תחום: חוזרים
02/07/2009 |
הנשיא סטיב אדלר, השופט עמירם רבינוביץ, השופט שמואל צורנציג עובדים מר יצחק שילון, נציג מעבידים מר דוד בלומברג ,
ארציעסק **/**
זכויות הניתנות לעובד מכח הסכם קיבוצי עד להגיעו לגיל פרישה, ישולמו בהתאם לגיל פרישה כקבוע בחוק, ולא כקבוע בהסכם
בית הדין דחה ברוב דעות ערעור על בית הדין האזורי, שקבע כי הסכם קיבוצי שנערך בין המערערים למשיבים הנותן הטבות ייחודיות לעובדיםבתמורה לשינויים טכנולוגייים שביקשו לבצע במחלקה, יחול עד גיל הפרישה ולא עד גיל 65 כפי שצוין בהסכם. בית הדין הארצי אשרר את ההחלטה וקבע כי כוונת הצדדים היתה להבטיח את תנאי העסקת העובדים עד פרישתם ולא לפצל את ההטבות היחודיות עד שנתיים לפני פרישתם עפ"י החוק ששונה.
תחום: פסיקה
עמודים:19
ארצי
21/01/2009 |
מיכאל שפיצר, שופטנשיא ,
אזורי ב"שעב ****/**
זכויות הניתנות לעובד מכח הסכם קיבוצי עד להגיעו לגיל פרישה, ישולמו בהתאם להגדרת גיל פרישה כקבוע בחוק ולא כקבוע בהסכם
בית הדין האזורי קבע, כי יש לראות את הזכויות שהוקנו לעובדים המובטחים בהסכם קיבוצי מיוחד, כממשיכים לחול עליהם עד הגיעם לגיל פרישה, כהגדרתו בחוק גיל פרישה, גם אם הוא חל לאחר מלאות להם 65 שנה (גיל הפרישה כפי שמוגדר בהסכם). התוצאה היא, כי מי שהוגדר כ"עובד מובטח" זכאי לכל תנאי ההעסקה והזכויות שנקבעו בהסכם.
תחום: פסיקה
עמודים:7
אזורי ב"ש
12/01/2009 |
בפני הנשיא סטיב אדלר, השופט יגאל פליטמן, השופטת נילי ארדנציג עובדים מר שלמה גוברמן, נציג מעבידים גב' אמירה גלין ,
ארציעסק **/**
מעביד הפורש מארגון מעבידים עדיין מחויב להסכם קיבוצי, שנכרת בתקופת חברותו בארגון עד לתום תוקפו של ההסכם
בית הדין הארצי לעבודה קיבל ערעור של הסתדרות המעו"ף על פסק דינו של בית הדין האזורי, שדחה את בקשתה להצהיר, כי על עיריית יהוד נווה מונוסון לנהוג בהתאם לחוקת העבודה לעובדי הרשויות מקומיות. נקבע כי חוקת העבודה חלה על העירייה, שכן לפי חוק האיחוד, מחוייבת העירייה בכל ההסכמים וההתחייבויות שנטלו עליהן הרשויות המקומיות לפני האיחוד.
תחום: פסיקה
עמודים:31
ארצי
20/08/2008 |
מ. אריסון-חילו
אזורי חיפהעב ***/**
פיטורים בניגוד להליך הקבוע בהסכם הקיבוצי, שכולל חובת שימוע, יחשבו כהפרת חוזה עבודה
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קבע, כי משנקבע בהסכם הקיבוצי, שיש לערוך לעובד שימוע לפני פיטורין וישנו מנגנון לבירור חילוקי דעות, הרי שמעשה פיטורים ללא קיום הוראות אלה הקבועות בהסכם הקיבוצי מהווה הפרת חוזה עבודה (עב 000894/05 מלכה אברהם נ' עגם מפעלי מתכת בע"מ, מיום 20.8.2008).
תחום: פסיקה
עמודים:9
אזורי חיפה
אזורי ב"שעב ****/**
עובד, אשר לא נערך לו שימוע שבו התאפשר לו להעלות טענות אמיתיות כנגד פיטוריו, פוצה בשיעור ארבע משכורות חודשיות
בית הדין פסק, כי הסכם שנחתם על ידי ארגון עובדים במחוז חיפה לא יחול על עובדים במחוז אשדוד, מאחר ואין למועצת פועלי חיפה סמכות לחתום על הסכמים קיבוציים שתחולתם משתרעת על עובדים ומעבידים המצויים מחוץ לתחום הגיאוגרפי של פעילותם. עם זאת נפסק, כי יש למצוא את האיזון הראוי בין זכותו של המעביד לנהל את עסקו לבין זכות העובד לעבודתו, אף במקרה בו נקבע בהסכם כי אין מעביד רשאי לפטר עובדים. לעניין הזכות לשימוע, נקבע כי עובד שפוטר ללא שניתנה לו זכות אמיתית לטעון כנגד פיטוריו, יפוצה בסך השווה לארבע משכורות חודשיות (עב 3211/06 שמואל דוד נ' לוסי בורכרד בע"מ, מיום 13.7.2008)
תחום: פסיקה
עמודים:25
אזורי ב"ש
תחום: הסכמים קיבוציים
20/08/2007 |
הנשיא סטיב אדלר, השופטת נילי ארד, השופט שמואל צורנציג עובדים מר אבישי ספיר, נציגת מעבידים גב' אמירה גלין ,
ארציעע ***/**
ההסכם הקיבוצי בענף הבניה חל גם על עובדים זרים "שעתיים"
בית הדין הארצי פירש את ההוראות בהסכם הקיבוצי בענף הבניה, כחלות גם על עובדים המועסקים על בסיס שעתי, אף על פי שעובד שעתי אינו מוזכר בהגדרה של "עובד" בהסכם הקיבוצי בענף הבניה. בית הדין קבע, בין היתר, כי פרשנות נכונה היא, שהסכם קיבוצי כללי, אשר הינו מסמך נורמטיבי, נועד לחול על כלל העובדים, המועסקים אצל המעסיקים הכפופים להסכם. זאת ועוד, בתוספת להסכם הקיבוצי משנת 2000 נקבע, כי ההסכם הקיבוצי יחול גם על עובד זר. מלשון התוספת ומתכליתה ניתן ללמוד, כי הכוונה הייתה להחיל את ההסכם הקיבוצי על כל עובד זר באשר הוא (ע"ע 453/06 ניקולא דאטקו נ' י.שומרוני בע"מ, מיום 20.8.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:2
ארצי
16/07/2006 |
כבוד השופטת שדיאור שרה
אזורי י-םעב ****/**
הוראות ההסכם הקיבוצי בענף השמירה לא יחולו על מי שאינו עובד כפיים, עובד בשמירה או עובד באבטחה
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע, כי בהתאם לחוק הסכמים קיבוציים, ההסכם הקיבוצי בענף השמירה חל על העובדים מהסוגים הכלולים בהסכם, במקצועות או בתפקידים הכלולים בהסכם ולפיכך חל על העובדים העוסקים בשמירה, באבטחה ובעבודת כפיים. בית הדין חזר על ההלכה לפיה בכל קביעה פוזיטיבית של סוג עובדים עליהם חל ההסכם, מוצאים העובדים האחרים מתחולתו
תחום: פסיקה
עמודים:13
אזורי י-ם
ארציעב ****/**
עובדים בחוזים אישיים לא יהיו זכאים לתנאי הפרישה הקבועים בהסכם הקיבוצי
המשיבה, הוקמה בשנת 1986 ולימים, נקראה תדיראן תקשורת מיתוג ציבורי בע"מ (להלן: תדיראן תקשורת בע"מ). במהלך שנת 1998 התנהלו מגעים לקראת מיזוג בינה לבין חברת אי.סי.איי טלקום בע"מ במהלכו נחתם הסכם קיבוצי ביניהן. שנה לאחר מכן נחתם הסכם קיבוצי נוסף בין המשיבה לחברה נוספת. במסגרת ההסכמים הללו נקבע, כי הם יחולו על כל עובד המועסק בחברה החל מיום החתימה על ההסכם הקיבוצי ואשר נכלל ברשימה המצורפת להסכם. כן נכלל, פרק הדן בתנאי פרישה מיוחדים וצויין, כי הוראותיו של אותו פרק חלות אך ורק על העובדים הקבועים בחברה במועד חתימת הסכם זה ואשר שמם נכלל ברשימה המצורפת כנספח ב' להסכם. עם חתימת ההסכם הקיבוצי השני, כינס מנכ"ל החברה (להלן: מר הררי) את העובדים והבטיח להם, כי תנאי העסקתם, כפי שמעוגנים בהסכמים קיבוציים ואישיים, ישמרו. שלושת המערערים היו עובדי החברה על כל גלגוליה, עד לסיום העסקתם בה. במהלך עבודתם בחברה הועסקו המערערים בחוזה עבודה אישי. על כן, לא נכללו ברשימת העובדים המצויה בנספחים להסכמים הקיבוציים משנת 1998 ומשנת 1999, הזכאים, בין היתר, לתנאי פרישה מועדפים. בסיום עבודתם בחברה שולמו למערערים פיצויי פיטורים וכל התשלומים הנובעים מזכויותיהם עפ"י החוזה האישי. בתביעתם לביה"ד האזורי טענו, כי למרות שהועסקו בחוזים אישיים, קמה להם זכות לתנאי פרישה מועדפים, לפי ההסכמים הקיבוציים. זאת, בהסתמך על שלושה: הבטחתו של מר הררי באסיפת העובדים, כי תנאי הפרישה של עובדים המועסקים בחוזים אישיים לא יפלו מתנאי הפרישה של העובדים המועסקים עפ"י ההסכמים הקיבוציים; העברתם לעבודה בחברה לאחר הליכי המיזוג נעשתה תוך שמירת כל הזכויות הנובעות מהוותק שצברו, וכפועל יוצא מכך, קמה זכאותם לכלל ההטבות המוקנות לכלל עובדי החברה; הפלייתם לרעה ביחס לעובדים אחרים בחברה, שהועסקו אף הם בחוזים אישיים וזכו לתנאי הפרישה המועדפים הקבועים בהסכמים הקיבוציים. ביה"ד האזורי דן בטענותיהם של המערערים, ודחה אותן. על כך הערעור * נקבע: כב' הש' נ' ארד: בהסכמים הקיבוציים דנן, באשר להיקף פרישתן ותחולתן של זכויות הפרישה המועדפות נקבע, בין היתר, כי זכויות אלה לא ינתנו לעובדים המועסקים בחוזה אישי, אלא ובלבד לעובדים שהועסקו בחברה, משך כל שנות עבודתם, עפ"י ההסכם הקיבוצי. זאת ועוד, העברתם של המערערים לחברה נעשתה לבקשתם, תוך שמירת רצף זכויותיהם, מכוח חוק ומכוח ההסכם האישי לפיו הועסקו. במצב דברים זה, לא באו המערערים בגדר הוראותיהם של ההסכמים הקיבוציים מלכתחילה, ואף הוצאו מפורשות מתחולתם בכל הנוגע לזכויות פרישה מועדפות. באשר לטענה, בדבר ההבטחה שניתנה מפי מנכ"ל החברה: כפי שקבע ביה"ד האזורי, אמירה זו הינה כללית, אינה מפורשת ואין לקרוא בה כי כוונה גם לתנאי פרישה (מועדפים), דבר שהינו בסתירה להוראות מפורשות בהסכם הקיבוצי המיוחד, עליו חתם המנכ"ל עצמו. יתרה מכך, המערערים עצמם חתמו פעמיים על מסמכים הנוגעים לרציפות זכויותיהם בחברה, ובהם הצהרה של כל אחד מהם, לפיה יהיו זכאים לזכויות עפ"י חוזה העבודה האישי בלבד. אשר לטענת ההפליה, החברה אמנם הודתה כי בשני מקרים הוצעו לעובדים המועסקים בחוזה אישי פיצויים מוגדלים כנגד חתימה על כתב ויתור. אך בכך אין כדי לבסס את טענת ההפליה שהעלו המערערים. החלטה זו, נעשתה לפנים משורת הדין, ונבעה משיקולים הומניטריים, בהתחשב במצב הסוציאלי של העובד הפורש. כב' הש' ע' רבינוביץ: דברי המנכ"ל באסיפת העובדים, מלבד חוסר הוודאות לגבי אמירתם בנוסח לו טוענים המערערים, אינם יכולים להתפרש כעוקרים את כל המוסכם בהסכמים אישיים וקיבוציים ומוסיפים עליהם זכויות. "מהפיכה" מעין זו, אין זה סביר שתתרחש באסיפת עובדים, שמעצם טבעה לא יכול שיהיו בה הרכיבים החיוניים להתחייבות מוגמרת בת תוקף המשנה "סדרי בראשית"
תחום: פסיקה
עמודים:6
ארצי
13/11/2005 |
השופט משה טוינה
אזורי ב"שעב ****/**
עובד זר בענף המלונאות, זכאי לכל תנאי העבודה והזכויות המוקנים לעובדים בענף זה, על פי הדין ומכח ההסכם הקיבוצי הנוהג.
התובע, מר קומר ג'ינדר, הוא אזרח הודו אשר בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה היה עובד זר בישראל ובמהלכה עבד במלון ויסטה באילת, היא הנתבעת. באוקטובר 2001 הגיש התובע תביעה לביה"ד בה ביקש, בין היתר, פיצויי פיטורים וסעדים כספיים מכוח ההסכם הקיבוצי הכללי בענף המלונאות וה"נספח האילתי" שלו (להלן: "ההסכם הקיבוצי"). תביעתו התקבלה וביה"ד הארצי אף דחה את טענת הנתבעות בערעור, אך יחד עם זאת קבע: "אשר לתחולת ההסכם הקיבוצי והזכויות הנובעות ממנו, החלטנו לאפשר לגורמים נוספים להצטרף להליך. התאחדות המלונות, ההסתדרות הכללית וקו לעובד..." והדיון הוחזר לביהמ"ש קמא לשמיעת השלמת ראיות ומתן פס"ד משלים * נקבע: "עובד" עפ"י ההסכם הקיבוצי הינו "כל העובדים המקצועיים והבלתי מקצועיים המועסקים ע"י בתי המלון...". סעיפים 3 ו-4 להסכם, שעניינם תחולת ההסכם הקיבוצי, קובעים כי ההסכם יחול על "כל עובד" המועסק בבית מלון בשירותו של מעביד חבר התאחדות בתי המלון, כבענייננו. הנספח האילתי מחיל את התנאים האילתיים המיוחדים על בתי המלון באילת ועובדיהם. יוצא אם כן, כי הלשון הפשוטה אינה עושה אבחנה בין עובד זר לעובד אחר. מקום שההנחיה הברורה העולה מהוראות ההסכם הקיבוצי ומ"הנספח האילתי", מחייבת לראות בעובד הזר כעובד עליו חלות הוראות ההסכם; אין מקום לסטות ממנה. כך נפסק כי "מקום שבו הוראות ההסכם ברורות ומדברות בעד עצמן - אין צורך בבחינת ההקשר התעשייתי כדי לפרשו" וכך גם אין צורך "בשיקולי סבירות" ועל פיהם לפרש את הוראות ההסכם. משאין בסיס בהסכם גופו, כמו גם בהבנתם המשותפת של הצדדים לעמדה, לפיה הוראות ההסכם אינן חלות על עובדים זרים, אין לעשות את האבחנה בין עובד זר לעובד ישראלי, מהנימוק היחיד כי המדובר בעובד זר. התנהגות שכזו נגועה בחוסר תום לב
תחום: פסיקה
עמודים:10
אזורי ב"ש
תחום: פסיקה
עמודים:5
ארצי
תחום: הסכמים קיבוציים
×
מתעניינ/ת ב.
מכללת חשבים מעבירה:
- ימי עיון
- השתלמויות
- קורסים
- סדנאות
בנושא
מזמינים אותך ליצור קשר לקבלת מידע נוסף