תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:הסכם עבודה
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
תחום: חקיקה
תחום: חקיקה
26/05/2015 |
עו"ד עינב כהן
תחום: סוגיות בדיני עבודה
עמודים:1
20/05/2015 |
עו"ד אילנית מילוא
תחום: סוגיות בדיני עבודה
עמודים:1
ארציעע ***/**
שעות נוספות אינן רכיב לפיצויי פיטורים
בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור ברובו ופסק, כי אין כל הגבלה במשפט העבודה המגן, המונעת מן הצדדים מלקבוע בהסכם העבודה מהו היקפה של משרה. משעבד העובד באותו מקום עבודה מעל להיקף המשרה המלאה המוסכמת, כל עבודה נוספת אצל אותו מעביד נחשבת כעבודה מחוץ למשרה אחת. היוצא מהכלל הוא, שתי משרות נפרדות אצל מעביד אחד. אז, זכאי העובד לפיצויי פיטורים בגין עבודה בכל משרה, זאת כאשר העבודות לא נעשו ע"פ חוזה עבודה אחד, במסגרת אותה התקשרות בין הצדדים ובמפעל אחד. (עע 00736/06 יעקב סויסה נ' להקת מחול בת שבע, ניתן ביום 7.10.2008).
תחום: פסיקה
עמודים:9
ארצי
21/02/2006 |
אריאלה גילצר-כץ, שופטת ,
אזורי ת"אעע ****/**
ליקוי נפשי שנגרם לעובד כתוצאה מאירוע חריג בעבודה, יוכר כתאונת עבודה
התובעת עבדה בחברת טלרד כ-25 שנים. במהלך שנת 2001 החלה טלרד לפטר עובדים רבים, חלקם גם במחלקה בה עבדה התובעת, עובדה אשר יצרה לחץ נפשי כבד מאוד אצל התובעת. ביום האירוע הגיע אחד מחברי ועד העובדים, (להלן: מר בטונישווילי), אל המחלקה בה עבדה התובעת ונקלע לעימות מילולי עם עובדים, ויכוח שעסק בפיטורים המתרגשים ובאים על המחלקה. במהלך העימות, התמוטטה התובעת, אשר האזינה למתרחש מהצד, ופונתה לבית החולים. לאחר האירוע מצבה של התובעת התדרדר והיא לא שבה לעבודה סדירה וסובלת מקשיים בתפקודה היום-יומי. התובעת מבקשת להכיר באירוע כתאונת עבודה * נקבע: ההלכה שנפסקה בביה"ד הארצי לעבודה (דב"ע לא/5-0 ושדי נ' המוסד לביטוח לאומי) הינה כי בכדי שנסיבותיו של מקרה מסוים יוכרו כאירוע חריג לעניין תאונת עבודה, עליהן להיות אירוע פתאומי ובלתי צפוי. מהראיות שהובאו בפני ביה"ד עולה, כי מספר חודשים לפני יום האירוע היה עניין הפיטורים תלוי ועומד באוויר, כאשר כל שידעו העובדים כי חלק ניכר מהם יפוטרו, אך לא ידעו מי מהם יהא ברשימת המפוטרים. וכך גם מציין מר בטונישווילי, כי אמנם רשימת המפוטרים התגבשה חודשים לפני יום קרות האירוע, אך העובדים לא ידעו מי נמצא ברשימה עד לחודש נובמבר. עם זאת, ביהמ"ש דוחה את הטענה בדבר מיקרוטראומה נפשית. ביה"ד קובע, כי פרק הזמן בו החלו השמועות על הפיטורים בעבודתה של התובעת הינו בן מספר חודשים לכל היותר. גם אם יצרו שמועות אלו לחץ נפשי אצל התובעת, אין כל עדות כי היה פגם בתפקודה בעקבות לחץ זה. לעומת זאת לאחר התמוטטותה של התובעת לא חזרה היא לעבודה סדירה. כך גם כעולה מתיקה הרפואי, בו לא נמצאה כל עדות לבעיה נפשית מסוג כלשהו עד ליום קרות האירוע, כאשר לאחריו ניתן לראות את ההתייחסות המתאימה ע"י הסגל הרפואי אשר טיפל בה. במקרה דנן ניתן להצביע על נקודת הזמן המדויקת בה התעלפה הנתבעת ועל נסיבות אותו המקרה. הנתבעת התעלפה ביום 20/11/02 בעקבות ויכוח שהתקיים בין מספר עובדים במקום עבודתה לבין נציג הועד, ויכוח בו התובעת לא נטלה חלק פעיל, אלא האזינה מהצד ואירוע זה מהווה אירוע חריג בעבודה
תחום: פסיקה
עמודים:5
אזורי ת"א
18/03/2004 |
כבוד הרשמת מוניקה מרגלית
תחום: פסיקה
עמודים:4
אזורי ת"א
ארציעאח */**
לבית הדין לעבודה אין סמכות להורות על עיכוב גירושו של עובד זר
עובד זר אשר הוצא נגדו צו הרחקה בהתאם להוראות הקבועות בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952 מגיש תביעה נגד מעבידו בבית הדין האזורי לעבודה. האם מוסמך בית הדין האזורי ליתן צו המורה על עיכוב גירושו של העובד הזר עד לבירור התביעה שהגיש? * נקבע: הוצאת צו גירוש לשוהה בלתי חוקי בישראל, איננה פעולה הנעשית על ידי המדינה כמעסיקה או פעולה שלטונית שעילתה ביחסי עובד - מעביד. לפיכך, הביקורת השיפוטית על תובענה מסוג זה, נתונה בידי בית המשפט המינהלי ואין היא באה בגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה. כפועל יוצא מכך, אף אין בית הדין לעבודה מוסמך להורות על עיכוב ביצוע צו ההרחקה.
תחום: פסיקה
עמודים:7
ארצי
×
מתעניינ/ת ב.
מכללת חשבים מעבירה:
- ימי עיון
- השתלמויות
- קורסים
- סדנאות
בנושא
מזמינים אותך ליצור קשר לקבלת מידע נוסף