תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:הסכם עבודה
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
08/10/2013 |
כבוד השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ
תחום: פסיקה
עמודים:2
אזורי ת"א
05/10/2011 |
השופט עמירם רבינוביץ
תחום: פסיקה
עמודים:5
ארצי
תחום: דברי הסבר
02/07/2009 |
הנשיא סטיב אדלר, השופט עמירם רבינוביץ, השופט שמואל צורנציג עובדים מר יצחק שילון, נציג מעבידים מר דוד בלומברג ,
ארציעסק **/**
זכויות הניתנות לעובד מכח הסכם קיבוצי עד להגיעו לגיל פרישה, ישולמו בהתאם לגיל פרישה כקבוע בחוק, ולא כקבוע בהסכם
בית הדין דחה ברוב דעות ערעור על בית הדין האזורי, שקבע כי הסכם קיבוצי שנערך בין המערערים למשיבים הנותן הטבות ייחודיות לעובדיםבתמורה לשינויים טכנולוגייים שביקשו לבצע במחלקה, יחול עד גיל הפרישה ולא עד גיל 65 כפי שצוין בהסכם. בית הדין הארצי אשרר את ההחלטה וקבע כי כוונת הצדדים היתה להבטיח את תנאי העסקת העובדים עד פרישתם ולא לפצל את ההטבות היחודיות עד שנתיים לפני פרישתם עפ"י החוק ששונה.
תחום: פסיקה
עמודים:19
ארצי
17/01/2008 |
כבוד השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ
אזורי ת"אדמ ****/**
לא ניתן לקזז מענק, ששולם לעובד עבור התחייבות לתקופת עבודה, כאשר זכות הקיזוז לא עוגנה בהסכם
בית הדין קבע, כי חוזה העסקה לשנתיים, כאשר העובד לא יכול היה לעבוד אצל המעביד אילולא הסכים לתנאי זה, אינו סביר בנסיבות העניין. משנקבע, כי הסעיף בחוזה בעניין זה אינו סביר ומידתי, דינו להתבטל. ביחס למענק שקיבל העובד, נקבע, כי מהסכם העבודה עולה, שתוספת זו משולמת עם ההתקדמות בחודשי העבודה, ולא היתה התייחסות בהסכם, לפיה העובד ישיב כספים אלה, היה ולא יסיים את תקופת ההעסקה. משזכות המעביד להשבת המענק לא עוגנה בהסכם, אין המעביד זכאי להחזר מענק ההתמדה (דמ(ת"א) 7458/06 רביב ניסן נ' זאב סולומון, מיום 17.1.2008).
תחום: פסיקה
עמודים:4
אזורי ת"א
18/10/2006 |
סטיב אדלר, נשיא
ארציעע ***/**
הדרך הראויה החלה על המעביד באכיפת סעד ההשבה לעבודה
בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי החזרת העובדים לתפקידם, כפי שהורה בית הדין האזורי לעבודה, תיעשה בהתאמה לצורכי המעבידה, תוך התחשבות בשינויים ובהתפתחויות שחלו בתחומי עיסוקה ופעילותה. אולם בחלוקת התפקידים והגדרתם מחדש, יש להקפיד על זיקה מהותית בין אופי התפקיד בו שימש כל אחד מהעובדים קודם לפיטוריו, לבין התפקיד המיועד לו, ובכפוף לכך, שההחלטה הסופית בדבר הצבתם של העובדים, תהיה סבירה ומידתית, ותתקבל לאחר הידברות עם העובדים ושמיעת עמדתם בנדון (ע"ע 604/06 הרבנות הראשית לישראל נ' משה סלומון ואח', מיום 15.7.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:2
ארצי
ארציעב ****/**
עובדים בחוזים אישיים לא יהיו זכאים לתנאי הפרישה הקבועים בהסכם הקיבוצי
המשיבה, הוקמה בשנת 1986 ולימים, נקראה תדיראן תקשורת מיתוג ציבורי בע"מ (להלן: תדיראן תקשורת בע"מ). במהלך שנת 1998 התנהלו מגעים לקראת מיזוג בינה לבין חברת אי.סי.איי טלקום בע"מ במהלכו נחתם הסכם קיבוצי ביניהן. שנה לאחר מכן נחתם הסכם קיבוצי נוסף בין המשיבה לחברה נוספת. במסגרת ההסכמים הללו נקבע, כי הם יחולו על כל עובד המועסק בחברה החל מיום החתימה על ההסכם הקיבוצי ואשר נכלל ברשימה המצורפת להסכם. כן נכלל, פרק הדן בתנאי פרישה מיוחדים וצויין, כי הוראותיו של אותו פרק חלות אך ורק על העובדים הקבועים בחברה במועד חתימת הסכם זה ואשר שמם נכלל ברשימה המצורפת כנספח ב' להסכם. עם חתימת ההסכם הקיבוצי השני, כינס מנכ"ל החברה (להלן: מר הררי) את העובדים והבטיח להם, כי תנאי העסקתם, כפי שמעוגנים בהסכמים קיבוציים ואישיים, ישמרו. שלושת המערערים היו עובדי החברה על כל גלגוליה, עד לסיום העסקתם בה. במהלך עבודתם בחברה הועסקו המערערים בחוזה עבודה אישי. על כן, לא נכללו ברשימת העובדים המצויה בנספחים להסכמים הקיבוציים משנת 1998 ומשנת 1999, הזכאים, בין היתר, לתנאי פרישה מועדפים. בסיום עבודתם בחברה שולמו למערערים פיצויי פיטורים וכל התשלומים הנובעים מזכויותיהם עפ"י החוזה האישי. בתביעתם לביה"ד האזורי טענו, כי למרות שהועסקו בחוזים אישיים, קמה להם זכות לתנאי פרישה מועדפים, לפי ההסכמים הקיבוציים. זאת, בהסתמך על שלושה: הבטחתו של מר הררי באסיפת העובדים, כי תנאי הפרישה של עובדים המועסקים בחוזים אישיים לא יפלו מתנאי הפרישה של העובדים המועסקים עפ"י ההסכמים הקיבוציים; העברתם לעבודה בחברה לאחר הליכי המיזוג נעשתה תוך שמירת כל הזכויות הנובעות מהוותק שצברו, וכפועל יוצא מכך, קמה זכאותם לכלל ההטבות המוקנות לכלל עובדי החברה; הפלייתם לרעה ביחס לעובדים אחרים בחברה, שהועסקו אף הם בחוזים אישיים וזכו לתנאי הפרישה המועדפים הקבועים בהסכמים הקיבוציים. ביה"ד האזורי דן בטענותיהם של המערערים, ודחה אותן. על כך הערעור * נקבע: כב' הש' נ' ארד: בהסכמים הקיבוציים דנן, באשר להיקף פרישתן ותחולתן של זכויות הפרישה המועדפות נקבע, בין היתר, כי זכויות אלה לא ינתנו לעובדים המועסקים בחוזה אישי, אלא ובלבד לעובדים שהועסקו בחברה, משך כל שנות עבודתם, עפ"י ההסכם הקיבוצי. זאת ועוד, העברתם של המערערים לחברה נעשתה לבקשתם, תוך שמירת רצף זכויותיהם, מכוח חוק ומכוח ההסכם האישי לפיו הועסקו. במצב דברים זה, לא באו המערערים בגדר הוראותיהם של ההסכמים הקיבוציים מלכתחילה, ואף הוצאו מפורשות מתחולתם בכל הנוגע לזכויות פרישה מועדפות. באשר לטענה, בדבר ההבטחה שניתנה מפי מנכ"ל החברה: כפי שקבע ביה"ד האזורי, אמירה זו הינה כללית, אינה מפורשת ואין לקרוא בה כי כוונה גם לתנאי פרישה (מועדפים), דבר שהינו בסתירה להוראות מפורשות בהסכם הקיבוצי המיוחד, עליו חתם המנכ"ל עצמו. יתרה מכך, המערערים עצמם חתמו פעמיים על מסמכים הנוגעים לרציפות זכויותיהם בחברה, ובהם הצהרה של כל אחד מהם, לפיה יהיו זכאים לזכויות עפ"י חוזה העבודה האישי בלבד. אשר לטענת ההפליה, החברה אמנם הודתה כי בשני מקרים הוצעו לעובדים המועסקים בחוזה אישי פיצויים מוגדלים כנגד חתימה על כתב ויתור. אך בכך אין כדי לבסס את טענת ההפליה שהעלו המערערים. החלטה זו, נעשתה לפנים משורת הדין, ונבעה משיקולים הומניטריים, בהתחשב במצב הסוציאלי של העובד הפורש. כב' הש' ע' רבינוביץ: דברי המנכ"ל באסיפת העובדים, מלבד חוסר הוודאות לגבי אמירתם בנוסח לו טוענים המערערים, אינם יכולים להתפרש כעוקרים את כל המוסכם בהסכמים אישיים וקיבוציים ומוסיפים עליהם זכויות. "מהפיכה" מעין זו, אין זה סביר שתתרחש באסיפת עובדים, שמעצם טבעה לא יכול שיהיו בה הרכיבים החיוניים להתחייבות מוגמרת בת תוקף המשנה "סדרי בראשית"
תחום: פסיקה
עמודים:6
ארצי
×
מתעניינ/ת ב.
מכללת חשבים מעבירה:
- ימי עיון
- השתלמויות
- קורסים
- סדנאות
בנושא
מזמינים אותך ליצור קשר לקבלת מידע נוסף