תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:הגנת השכר
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
תוצאות
01/01/2023 |
עו"ד מיטל דולב-בלט
תחום: סוגיות בדיני עבודה
עמודים:1
20/05/1997 |
גולדברג, אדלר, אליאסוף,
ארצידבע נו/**-*/**
זכויות העובד כלפי קופת הגמל כאשר המעביד מפסיק או מאחר לשלם את דמי הגמולים לקופת הגמל
המשיב עבד בחברת "נירוסטה" עד שפורקה * במסגרת עבודתו היה המשיב מבוטח בביטוח מנהלים אצל המערערת, חברת הביטוח איילון, שהיא "קופת גמל" * כשנה לפני שפורקה, חדלה נירוסטה להעביר לקופת הגמל את תשלומי ביטוח המנהלים של המשיב * המערערת שלחה לנירוסטה מספר מכתבי התראה * הודעותיה לא נענו * המשיב פנה לבית הדין האזורי בתביעה נגד המערערת לדמי גמולים ותביעתו התקבלה * סעיף 19א(ח) לחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958 (להלן: החוק) קובע כי קופת הגמל תשוחרר מחבותה במקרה שהופסקו התשלומים אליה, "אם קבע בית הדין האזורי לעבודה שהפיגור בגביית החוב חל שלא עקב רשלנותה, או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות את קופת הגמל" * למרות שיש לפרש את אפשרות הקופה להשתחרר מחבותה בהרחבה, ואת הנטל אשר מוטל עליה בצמצום, אין די במשלוח מכתבי התראה כדי להוות פעולה לגביית החוב מצד הקופה * על קופת הגמל לנקוט בהליכים משפטיים ממשיים לשם גביית החוב כדי שיקבע כי לא התרשלה * די בקשר המינימלי ביותר בין התרשלות הקופה לבין הנזק כדי שתתמלא דרישת הקשר הסיבתי * בענייננו, היה על הקופה להגיש תביעה נגד המעביד בתקופה שהופסקו התשלומים וטרם פירוקו, לפחות לגביית חלק מהחוב * משלא עשתה כן, אין מנוס מלקבוע שהקופה התרשלה בגביית החוב , וכי הפיגור בגבייה חל עקב רשלנותה * הערעור נדחה *
תחום: פסיקה
ארצי
11/09/2001 |
ע. רבינוביץ, ס. אדלר, נ. ארד
ארציעע ****/**
מה דינו של חוב עובד למס הכנסה ששולם על ידי המעביד במקום העובד - האם הוא הופך לחוב רגיל למעסיק או שמא הוא נותר בגדר חוב למס הכנסה?
* מעביד חויב לשלם לעובד, עפ"י פסק דין שניתן נגדו, הפרשי שכר * משלא מילא המעביד אחר פסק הדין, גבה העובד את סכום החוב מן המעביד בהליכי הוצל"פ * סכום החוב - המהווה שכר עבודה - חייב במס הכנסה * אולם העובד לא שילם את החלק היחסי של החוב, המהווה את סכום המס, לשלטונות מס הכנסה * משכך, נאלץ המעביד לשלם מס ההכנסה על סכום החוב, תוך שהוא מקזז חוב זה ממלוא שכרו החודשי של העובד * בנסיבות אלו עולה השאלה, האם רשאי המעביד לקזז את מלוא שכר העובד? * נקבע: משהועבר חוב מס הכנסה לשלטונות המס שלא בדרך של ניכוי מס במקור, פשט חוב זה את צורתו כחוב מס הכנסה ולבש צורה של חוב רגיל של עובד למעסיקו * על כן, אין מדובר בסכום שחובה לנכותו או שמותר לנכותו עפ"י חיקוק, ומכאן שלמעביד לא היתה סמכות לנכות את מלוא משכורתו של העובד * בנסיבות אלה, עפ"י חוק הגנת השכר, המעביד יכול היה לנכות על חשבון החוב, עד רבע משכר עבודתו של העובד *
תחום: פסיקה
עמודים:9
ארצי
07/12/2003 |
כב' הרשמת מ. פריימן
תחום: פסיקה
עמודים:6
אזורי חיפה
ארציעע ******/**
תשר למלצר, המשולם ישירות ע"י הלקוח, ואינו נכלל בהכנסות המעביד, לא ייחשב כחלק משכרו של העובד
המשיבה עבדה אצל המערערת, הבעלים של מסעדת "ניו יורק-ניו יורק" באילת, כמלצרית. הנוהג המקובל במסעדה היה כי התמורה היחידה שהתקבלה עבור עבודת המלצרות הייתה כל סכומי התשר שהותירו לקוחות המסעדה ישירות למלצר. עם זאת, התחייבו בעלי המסעדה להשלים לשכר המינימום היומי במידה ויהיה צורך בכך. המשיבה תבעה את המערערת לתשלום שכר מינימום. טענתה העיקרית הייתה כי התשר שקיבלה מלקוחות המסעדה אינו חלק משכר המינימום המוגדר בסעיף 2(א) לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, ככסף המשולם לעובד על ידי מעבידו. בית הדין האזורי קיבל את טענת המשיבה וחייב את המערערת לשלם לתובעת שכר מינימום עבור כל תקופת עבודתה מעבר לסכומי התשר שקיבלה. מכאן הערעור * * נקבע: מתן תשר למלצר בסוף הסעודה הוא בבחינת נוהג מושרש במדינת ישראל. עם זאת, בעיני קהל הסועדים הסכומים המשולמים כ"תשר" ישירות למלצר ניתנים על ידם עבור השירות אותו קיבלו. הדעת אף נותנת, כי לקוחות רבים סבורים שכסף שניתן למלצר אינו חלק מהשכר שעל בעל המסעדה לשלם לו. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בתשר שניתן ישירות למלצר. כאשר לקוח משלם תשר ישירות למלצר הוא אינו בדעה שהוא משלם לו את שכרו במקום המעסיקה. על כן, אף שקמה חובה מכוח נוהג לשלם תשר למלצר, אין לראות בתשר כחלק מהשכר לצורך חוק שכר מינימום כאשר הוא משולם ישירות למלצר. לעומת זאת, כאשר התשר משולם באמצעות קופת המסעדה, בכל צורה שהיא (למשל ע"י הוספה של התשר לחשבון), חושב הלקוח, כי הכסף עובר דרך ספרי המעסיקה ומשולם למלצר על ידי המעסיקה. בנסיבות הללו סביר להניח, כי הלקוח אינו מגדיר את התשלום כתשר אמיתי אלא כחלק ממחיר הארוחה. מכאן המסקנה, שיש לראות בתשר המשולם למלצר באמצעות ספרי המעסיקה כחלק מתשלום שכר לעובד. במקרה הנדון הלקוחות שילמו את התשר ישירות למשיבה ולכן אין לראות בו כחלק משכרה. הערעור נדחה.
תחום: פסיקה
עמודים:16
ארצי
24/06/2007 |
בפני הנשיא סטיב אדלר, השופטת נילי ארד, השופט שמואל צורנציג עובדים מר אבישי ספיר, נציגת מעבידים גב' אמירה גלין ,
ארציעע ***/**
מעביד אינו רשאי לנכות משכרו של עובד זר סכומים העולים על אלו שנקבעו בתקנות
בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעורה של חברת בניה, אשר חויבה להשיב לעובד זר סכומים, שנוכו משכרו בגין הוצאות דיור מעבר לסכומים הנקובים בתקנות. בתקנות נקבע מהו שיעור הניכוי המרבי אותו ניתן לנכות משכרו של עובד בעד מגורים וכן תקרת ניכוי בשל "הוצאות נלוות" למגורים (מים, חשמל וארנונה). ניכוי זה משכרו של עובד זר עבור מגורים והוצאות נלוות, צריך לעמוד בשלושה מבחנים: האחד - הוכחת ההוצאה שהוציא המעסיק עבור השרות, אותה הוא מבקש לנכות. בעניין זה, לא ניתן לנכות משכרו של עובד סכומי כסף "תיאורטיים" שאינן כרוכים במתן השרות לעובד, אלא רק סכומים שהוציא המעביד בפועל בקשר לכך. השני - זכות הניכוי משכרו של עובד זר יכולה להתייחס אך ורק לסכומים שהם בבחינת "החזר הוצאות" כקבוע בתקנות ובכפוף לסכומים שנקבעו בתקנות למרכיבים אלה. השלישי - ניכוי החיוב לא יכול לחרוג מן המסגרת של 25% משכרו של העובד, הקבועה בחוק הגנת השכר ובתקנות. חריגה מכל אחד ממבחנים אלו אינה מותרת (ע"ע 691/06 זילברמינץ בע"מ נ' סטופארו נורצל סיזר, מיום 24.6.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:6
ארצי
15/01/2009 |
ד"ר יצחק לובוצקמר גדעון הבר , מר משה דקל ,
אזורי ת"אעב ****/**
ניכוי חוב משכרו של העובד יעשה כאשר הסכום אינו שנוי במחלוקת והסכום קצוב ומוכח
העובד לא קיבל את שכרו במשך 4 חודשים, פיצויי פיטורים, דמי הבראה, קרן השתלמות, כלכלה וביגוד, שעות נוספות ופיצויי הלנת שכר עקב קיזוז הלוואה אשר המעבידה נתנה לעובד. בהתאם לסעיף 25 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958, ובהתאם להלכה הפסוקה, ניתן לקזז משכרו של עובד יתרת חוב של עובד למעביד, כאשר מדובר בסכום שאינו שנוי במחלוקת ובסכום קצוב ומוכח (עב 9126/05 יוסף צלק נ' בצלאל חב' עב' הנדסה, ניתן ביום 15.01.2009).
תחום: פסיקה
עמודים:5
אזורי ת"א
26/01/2009 |
השופטת לאה גליקסמן - סגנית הנשיאה
אזורי ת"אבש **/**
החובה לנהל רישום של שעות העבודה בפועל של העובד חלה אף לפני תיקון 24 לחוק הגנת השכר
בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי מעביד חייב להמציא במסגרת חקירות פליליות המתנהלות נגדו דו"חות נוכחות של עובדיו, וכי חובתו לנהל רישום פרטני של שעות העבודה הרגילות, שעות העבודה הנוספות ושעות העובדה במנוחה השבועית של כל עובד הייתה קיימת עוד טרם תיקון 24 לחוק הגנת השכר וכי כל פרשנות אחרת תרוקן את החוק מתוכנו.
תחום: פסיקה
עמודים:15
אזורי ת"א
×
מתעניינ/ת ב.
מכללת חשבים מעבירה:
- ימי עיון
- השתלמויות
- קורסים
- סדנאות
בנושא
מזמינים אותך ליצור קשר לקבלת מידע נוסף