תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:הגנת השכר
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
07/12/2003 |
כב' הרשמת מ. פריימן
תחום: פסיקה
עמודים:6
אזורי חיפה
ארציעע ****/**
עובד על בסיס עמלות, זכאי לשכר מינימום חודשי, אך ניתן לקזזו בעתיד מהעמלות שישתכר
האם עובד, אשר שכרו משולם על בסיס עמלות בלבד, זכאי כי המעביד ישלם לו שכר מינימום בחודשים בהם לא היה זכאי לקבל עמלות מעסקאות שביצע? * נקבע: מעביד של עובד, ששכרו משתלם על בסיס אחר מיחידת זמן (עמלות וכיו"ב), ואשר הכנסתו החודשית מעמלות נמוכה משכר המינימום החודשי, חייב יהיה להשלים לאותו עובד את שכרו עד לגובה שכר המינימום החודשי (להלן: "סכום ההשלמה"). יחד עם זה, יהיה זכאי המעביד לנכות בכל חודש את סכום ההשלמה מסכום העמלות שזכאי להן העובד במועד הניכוי, ובתנאי שלאחר ניכוי סכום ההשלמה יוותר בידי העובד בחודש הניכוי סכום השווה לשכר המינימום החודשי. הניכוי יוכל להתבצע גם מסכומי עמלות, שיגיעו לעובד לאחר סיום יחסי עובד ומעביד .
תחום: פסיקה
עמודים:17
ארצי
18/03/2004 |
כבוד הרשמת מוניקה מרגלית
תחום: פסיקה
עמודים:4
אזורי ת"א
18/08/2004 |
כב' השופטת אביטל רימון-קפלן
אזורי חיפהעב ****/**
עובד שעבד בפועל שעות נוספות, ללא דרישה מצד המעביד אך בידיעתו וללא הבעת התנגדות מצידו, זכאי לתשלום בגינן.
תחום: פסיקה
עמודים:37
אזורי חיפה
06/09/2004 |
כבוד הרשמת מוניקה מרגלית
תחום: פסיקה
עמודים:8
אזורי ת"א
21/09/2004 |
כב' השופטת נטע רותנ.צ. מר צבי נגלר ,
תחום: פסיקה
עמודים:17
אזורי ת"א
ארציעע ******/**
תשר למלצר, המשולם ישירות ע"י הלקוח, ואינו נכלל בהכנסות המעביד, לא ייחשב כחלק משכרו של העובד
המשיבה עבדה אצל המערערת, הבעלים של מסעדת "ניו יורק-ניו יורק" באילת, כמלצרית. הנוהג המקובל במסעדה היה כי התמורה היחידה שהתקבלה עבור עבודת המלצרות הייתה כל סכומי התשר שהותירו לקוחות המסעדה ישירות למלצר. עם זאת, התחייבו בעלי המסעדה להשלים לשכר המינימום היומי במידה ויהיה צורך בכך. המשיבה תבעה את המערערת לתשלום שכר מינימום. טענתה העיקרית הייתה כי התשר שקיבלה מלקוחות המסעדה אינו חלק משכר המינימום המוגדר בסעיף 2(א) לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, ככסף המשולם לעובד על ידי מעבידו. בית הדין האזורי קיבל את טענת המשיבה וחייב את המערערת לשלם לתובעת שכר מינימום עבור כל תקופת עבודתה מעבר לסכומי התשר שקיבלה. מכאן הערעור * * נקבע: מתן תשר למלצר בסוף הסעודה הוא בבחינת נוהג מושרש במדינת ישראל. עם זאת, בעיני קהל הסועדים הסכומים המשולמים כ"תשר" ישירות למלצר ניתנים על ידם עבור השירות אותו קיבלו. הדעת אף נותנת, כי לקוחות רבים סבורים שכסף שניתן למלצר אינו חלק מהשכר שעל בעל המסעדה לשלם לו. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בתשר שניתן ישירות למלצר. כאשר לקוח משלם תשר ישירות למלצר הוא אינו בדעה שהוא משלם לו את שכרו במקום המעסיקה. על כן, אף שקמה חובה מכוח נוהג לשלם תשר למלצר, אין לראות בתשר כחלק מהשכר לצורך חוק שכר מינימום כאשר הוא משולם ישירות למלצר. לעומת זאת, כאשר התשר משולם באמצעות קופת המסעדה, בכל צורה שהיא (למשל ע"י הוספה של התשר לחשבון), חושב הלקוח, כי הכסף עובר דרך ספרי המעסיקה ומשולם למלצר על ידי המעסיקה. בנסיבות הללו סביר להניח, כי הלקוח אינו מגדיר את התשלום כתשר אמיתי אלא כחלק ממחיר הארוחה. מכאן המסקנה, שיש לראות בתשר המשולם למלצר באמצעות ספרי המעסיקה כחלק מתשלום שכר לעובד. במקרה הנדון הלקוחות שילמו את התשר ישירות למשיבה ולכן אין לראות בו כחלק משכרה. הערעור נדחה.
תחום: פסיקה
עמודים:16
ארצי
תחום: פסיקה
עמודים:13
אזורי י-ם
תחום: פסיקה
עמודים:57
ארצי
×
מתעניינ/ת ב.
מכללת חשבים מעבירה:
- ימי עיון
- השתלמויות
- קורסים
- סדנאות
בנושא
מזמינים אותך ליצור קשר לקבלת מידע נוסף