תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:דמי חגים
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
15/06/2008 |
כבוד השופטת ורדה סאמטנ.צ. (ע') מר אריה המר ,
אזורי ת"אדמ ****/**
עובד משמרות, שלא שובץ למשמרת סמוך ליום החג, יהיה זכאי לדמי חג
צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה קובע, כי "עובד לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה שלא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחרי החג) אלא בהסכמת המעביד, יהיה זכאי לתשלום מלא עבור 9 ימי חג". במקרה דנן, העובדת הייתה עובדת שעתית, שהועסקה על ידי המעבידה במשמרות. בית הדין קבע, כי הפרשנות של המעבידה, לפיה אין לראות באישור המשמרות ע"י המעבידה כ"הסכמת המעביד", אינה מתיישבת עם לשון הסעיף ואף לא עם תכליתן של הוראות צו ההרחבה לעניין דמי החגים, אשר נועדו לפצות עובד יומי עבור ימי החג בהם לא עבד, ובכך להשוות את תנאי העסקתו לעובד במשכורת (דמ 8866/07 מיטל ארדיטי נ' טלסקר בע"מ, מיום 15.6.2008).
תחום: פסיקה
עמודים:6
אזורי ת"א
ארציעע ***/**
עובד המועסק תקופה ארוכה, חזקה כי הוא זכאי לדמי חג והנטל להוכיח כי נעדר ללא הסכמת המעביד בימים הסמוכים לימי החג מוטל על המעביד.
חוק הביטוח הלאומי קובע, כי תאונה שנגרמה תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שארעה גם עקב העבודה, אלא אם הוכח אחרת. בית הדין הארצי, בהתייחס לחזקה זו, קבע, כי תאונה או פגיעה שארעה תוך כדי עבודה מקימה את החזקה הנ"ל, אף אם סיבותיה לא ברורות לאשורן. במקרה שכזה, עובר הנטל לכתפי המוסד לביטוח לאומי להוכיח, כי התאונה נגרמה שלא "עקב" העבודה או שהשפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים (עב"ל 144/06 יגאל גוזלנד נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 31.1.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:3
ארצי
×
מתעניינ/ת ב.
מכללת חשבים מעבירה:
- ימי עיון
- השתלמויות
- קורסים
- סדנאות
בנושא
מזמינים אותך ליצור קשר לקבלת מידע נוסף