תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:שימוע
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
14/12/2015 |
כבוד השופטת יעל אנגלברג שהם, נציג ציבור (עובדים) - מר אפרים ויגדר, נציג ציבור (מעסיקים) - מר נתן בורכוב
אזורי ב"שסעש *****-**-**
רווחים שבקופת גמל יזקפו על חשבון פיצויי פיטורים כאשר סעיף 14 לא חל
עובדת הועסקה בתפקיד של כלכלנית בעמותה לפיתוח כלכלי המסייעת לעסקים במגזר הפרטי. העובדת פוטרה בתחילת שנת 2014. לטענת העובדת פוטרה בשל סירובה לצאת לחופשה כפויה. ביה"ד קבע כי העובדת סירבה לצאת לחופשה כאשר הדבר נתבקש עקב ירידה בעבודה אצל המעסיקה ורצון להימנע מפיטורי עובדים. נקבע כי העובדת היא זו שביקשה לקבל מכתב פיטורים ואף לא הייתה מעוניינת לחזור לעבודה. לעניין הליך שימוע, דחה ביה"ד את התביעה לתשלום פיצוי בגין פגמים שנפלו בביצוע השימוע וקבע כי השימוע בוצע רק משום שהעובדת דרשה לקבל מכתב פיטורים. לעניין הפרשי תשלום פיצויי פיטורים, העובדת טענה כי המעסיקה לא הפרישה לקופה בגין כל חודשי העסקה וכי הכספים המצויים בקופה מקורם בין היתר ברווחים שעשתה קרן הפנסיה. נקבע כי הואיל ולא חל סעיף 14 על הצדדים יש לראות בתשלומים לקופה ברכיב הפיצויים כתשלום ע"ח הפיצויים ולא במקומם. אם היה מדובר בסכומים הפחותים מ- 72% מסכום הפיצויים להם זכאית העובדת, חייבת המעסיקה בהשלמת פיצויים עד הסכום המלא.
תחום: פסיקה
עמודים:2
אזורי ב"ש
ארציעסק *****-**-**
תקנוני המשמעת של קבוצות הכדורגל חייבים להתאים להוראות חוק הגנת השכר תשי"א-1951
בית הדין הארצי קבע כי "נקודת המוצא בבחינת השאלה העקרונית המתעוררת הינה ששחקני כדורגל הם בבחינת עובדים כך שחלים עליהם דיני משפט העבודה. מנקודת מוצא זו מתחייבת המסקנה כי תקנוני המשמעת של קבוצות הכדורגל חייבים לתאום להוראות חוק הגנת השכר תשי"א-1951, כמו גם לעניין ההגבלות המוטלות על השעיית עובד, תוך הקפדה על קיום כללי חובת השימוע. בקשר להוראות חוק הגנת השכר יש להדגיש את ההוראה הקבועה בסעיף 25(א)(4) האוסרת על ניכוי סכום שהוטל כקנס משמעת משכרו של עובד, שלא על פי הוראת חיקוק או הסכם קיבוצי".
תחום: פסיקה
עמודים:1
ארצי
18/08/2015 |
כבוד השופטת שרה שדיאור, נציג ציבור (עובדים) גב' גילה פרימק, נציג ציבור (מעסיקים) גב' תמר סליימן
אזורי י-םסע ****-**-**
ביה"ד הטיל אחריות על נושאי משרה בגין פיטורים ללא שימוע ובחוסר תום לב תוך אפליה מחמת מין וגיל
העובדת הועסקה כמורה ע"י הישיבה והמועצה האזורית שומרון במשך 24 שנים עד לסיום יחסי העבודה. ביה"ד נדרש לבחון את נסיבות סיום העסקתה והזכויות הקמות מנסיבות אלה. לטענת העובדת נהגו כלפיה באפליה מטעמי גיל ומטעמי מין עת פיטרו אותה בלא כל עילה ובהעדר שימוע. לאחר קיום ההוכחות נמצא כי העובדת פוטרה בשיחת מסדרון בלא שנרשמו תלונות כלפיה. המעסיקים ניסו להציע כי העובדת תפרוש פרישה מוקדמת ותהה זכאית לפנסיה תקציבית מידית ובהמשך הודיעו לה כי פרישתה המוקדמת אינה מאושרת. מכאן נקבע כי ההחלטה לפטר את העובדת הוותיקה נפלה עוד בטרם נעשה לה שימוע. לעניין עילת הפיטורים ונושא האפליה, המעסיקים טענו כי הפיטורים היו בהקשר לבעיות משמעת אולם לא הוכיחו זאת בתיעוד מסמכים. מנגד, העובדת טענה כי פוטרה על בסיס הפליה וכדי שהמעסיקים יוכלו למנות מורים גברים וצעירים. בין היתר נמצא כי פורסמה מודעה בעניין המשרה אשר פנתה לגברים בלבד. ביה"ד קבע כי נושאי המשרה היו מעורבים אישית בהפסקת עבודתה של העובדת, הם קיבלו החלטה כאחד וכל אחד לחוד על פיטורי העובדת וזאת בטרם נערך לה שימוע. ביה"ד קבע כי הישיבה הייתה המעסיקה בפועל של העובדת והיא טיפלה בכל הקשור לזכויות סוציאליות של העובדת. עם זאת, למועצה הייתה הזכות לפטר או להוציא עובדים לפרישה מוקדמת. במקרה זה לא קיבלה הישיבה רשות מהמועצה לנהל מו"מ לפיטורי העובדת וכל ההתנהלות נעשתה ע"י הישיבה וללא ידיעת המועצה. לסיכום, עקב עירוב הסמכויות בין הישיבה למועצה, ראה בית הדין במעסיקים כמעסיקים במשותף ונקבע כי הם פעלו בניגוד לחקיקה, פיטרו עובדת ללא שימוע ופגעו בשמה הטוב בחוסר תום לב ולפיכך נדרשה הישיבה לתשלום 12 חודשי שכר בגין פיטורים ללא ששימוע, כאשר המועצה הגיעה עם העובדת להסכם פשרה לפני הדיון. בנוסף, הישיבה תשלם פיצוי ע"ס 35,000 ₪ לעובדת בגין האפליה וחוסר תום לב, כמו כן, נושאי המשרה יפצו את העובדת בסך 10,000 ₪ לכל נושא משרה בנפרד (מנכ"ל הישיבה ומנהל התיכון).
תחום: פסיקה
עמודים:2
אזורי י-ם
אזורי ת"אסע ****-**-**
יתכן שבגלישה באתרים שונים במהלך שעות העבודה יש משום גזלה של שעות העבודה, אולם על המעסיק להזהיר את העובדים לבל יעשו כן, לפקח על כך ולקבוע נהלים
העובד הועסק בנתבעת כשנתיים. לאחר שהחל את יום עבודתו נקרא העובד למשרדה של מנכ"לית המעסיקה וזו הודיעה לו שהוא מפוטר. העובד טען, כי לא נערך לו שימוע כדין וכן תבע השבת סך של 550 ש"ח אותו ניכתה המעסיקה משכרו האחרון בגין נזק שלכאורה גרם לרכב המעסיקה. בנוסף, טען כי גלש באינטרנט מעת לעת ולא מעבר לגלישה של כל עובד ועובד. המעסיקה טענה כי העובד מעביר את שעות עבודתו בצפייה בסרטים ובסדרות, ובכך למעשה גנב שעות עבודה מהמעסיקה ועל כן תובעת מהעובד תביעת החזר שכר. ביה"ד קבע כי על המעסיק לפקח על עבודת עובדיו בזמן אמת ולא להגיש תביעה לאחר שנתיים על השבת שכר עבודה. ביה"ד שוכנע כי ההערכה כי 50% מעבודת העובד נעשתה לענייניו הפרטיים אינה מבוססת וכן דין תביעת החזרי שכר מצד המעסיק נדחתה. ביה"ד קבע, כי המעסיקה לא ערכה שימוע כדין ולכן על המעסיקה לשלם לעובד פיצוי בסך 8,000 ש"ח. לעניין קיזוז סך של 550 ש"ח משכרו האחרון של העובד - המעסיקה לא הראתה מקור נורמטיבי לקיזוז סכום זה בגין נזק לרכב החברה. כמו כן נקבע כי לא עומדת למעסיקה כל זכות לשלול פיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת, מאחר והעובד פוטר בשל אי שביעות רצון מתפקודו ולא משום סיבה אחרת.
תחום: פסיקה
עמודים:2
אזורי ת"א
05/07/2015 |
כבוד השופטת דגית ויסמן, נציג ציבור (עובדים), מר אדי דלל, נציג ציבור (מעסיקים), מר שאול שני
תחום: פסיקה
עמודים:2
אזורי ת"א
אזורי ת"אסעש *****-**-**
עובד שפוטר תוך התעלמות ממוגבלותו הרפואית זכאי לפיצוי
עובד אשר הועסק במקום העבודה במגוון תפקידים במהלך השנים ופוטר תבע פיצוי בגין פיטורים שלא כדין. העובד טען כי פוטר עקב מצבו הבריאותי וכי נפלו פגמים בפיטוריו שכן אסור היה לזמנו לשימוע בעודו במחלה. כמו כן נטען, כי החלטת הפיטורים הייתה ידועה מראש עוד בטרם ביצוע השימוע וכי לא נשקלו מצבו האישי, הכלכלי והנזקים שייגרמו לו ולמשפחתו וכן לא נשקלו חלופות של ניוד במקום פיטורים. בית הדין קיבל את תביעתו של העובד בצורה חלקית וקבע, כי המעסיקה הוכיחה שבמועד פיטוריו היא הייתה מצויה בהליכי התייעלות וכי פיטוריו אף נדחו לתקופה בלתי מבוטלת עקב מצבו הרפואי. עוד נקבע, כי ניתן היה לזמן את העובד לשימוע במחלה היות והעובד מיצה את ימי המחלה מכוח חוק. נקבע כי עצם שיבוצו של העובד במקום סגור, תוך התעלמות המעסיקה מחוות הדעת הרפואיות שעמדו בפניה ותוך התעלמות מזעקותיו ומחאותיו של העובד עד שנאלץ לשהות במחלה ארוכה, מהווה הפרה של חוק שוויון הזדמנויות היות ומחלתו הנפשית פגעה באופן מהותי בתחומי חייו העיקריים ובכלל זה בעבודתו. לפיכך נקבע, כי אין לבטל את הליך הפיטורים ולהחזיר את העובד לעבודה שכן העובד לא הוכיח שמדובר בנסיבות חריגות שבגינן בית הדין יכפה יחסי עובד מעסיק על הצדדים ואולם לאור הפגם המהותי שנפל בהליך הפיטורים ולאור התנהלות המעסיקה נקבע כי על המעסיקה לשלם לעובד פיצוי כספי בסך של 45,960 ש"ח וכן פיצוי בגין אפליה בשל מצבו ברפואי בסך של 15,000 ש"ח.
תחום: פסיקה
עמודים:2
אזורי ת"א
08/06/2015 |
כבוד השופטת מיכל פריימן, נציגת ציבור (עובדים) גב' חנה לידור, נציג ציבור (מעסיקים) מר משה טל
אזורי חיפהסע *****-**-**
חיובו של עובד לפרוש בהליך של "פרישה מרצון" הופך את ההליך להליך של פיטורים וחלה חובה לערוך שימוע
בית הדין קבע, כי העובד פוטר מעבודתו אצל המעסיקה ולא פרש במסגרת "פרישה מרצון" היות ולא הסכים לסיום עבודתו ולא חתם על הסכם הפרישה מרצון. כמו כן, הוצאתו הכפויה של העובד לגמלאות בניגוד לרצונו דומה, בעיקרו של דבר, לאקט של פיטורים. העובדה שהמעסיקה ביקשה להעניק לעובד תנאים מיטיבים מכוח הסכם פרישה מרצון שנעשה באותה עת אצל המעסיקה, אינה הופכת את פיטוריו לפרישה לפנסיה מוקדמת בהסכמה ואינה מבטלת את חובת השימוע. נקבע כי העובד פוטר ללא שנערך לו שימוע כדין וכתוצאה מכך זכאי העובד לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 55,000 ש"ח. טענות העובד לזכאותו לפיצויים נוספים נדחו.
תחום: פסיקה
עמודים:2
אזורי חיפה
תחום: דברי הסבר
עמודים:5
אזורי ב"שסעש ****-**-**
כ- 100,000 ש"ח נפסקו לעובדת שפוטרה בהריון, לאחר כשלושה חודשי עבודה, זאת בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה וללא שימוע
תביעה שעניינה פיטורי העובדת בעת הריונה, והמחלוקת סבה סביב השאלה מדוע פוטרה העובדת. העובדת טענה כי פוטרה בשל הריונה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח - 1988, והמעסיקה גרסה כי פוטרה בשל תפקודה הלקוי. העובדת הינה מהנדסת כימיה, והיא התקבלה לעבודה החל מיום 15/1/12 בתפקיד מהנדסת תהליך. העובדת פוטרה לאלתר ביום 3/5/12. העובדת עתרה לקבלת סעדים שונים, הנובעים מפיטוריה שלא כדין ובניגוד לחוק השוויון, לרבות זכויותיה עד לתום התקופה המוגנת, ולרבות פיצוי בגין הוצאת לשון הרע. ביה"ד קיבל את עמדת העובדת ופסק לה פיצויים בגובה 116,119 ש"ח והוצאות משפט.
תחום: פסיקה
עמודים:4
אזורי ב"ש
ארציעע ****-**-**
חברה ממשלתית רשאית לפטר עובד שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, גם אם העובד נחשב מצטיין ומסור, בשל חומרת העבירה
עובד נמל אשדוד ערער על החלטת ביה"ד האזורי שלא להצהיר על פיטוריו כבטלים ולהשיבו לעבודה כמנופאי מעצם היותו עובד ותיק, מקצועי ומסור במשך שנים רבות. המעסיקה אשר הינה חברה ממשלתית החליטה לפטרו בעקבות הרשעתו בפלילים בעבירה שיש עמה קלון, ביצוע מעשים מגונים בקטינה, ביתה של אחת העובדות בחברה. העובד טען להפליה לרעה שכן עובדים אחרים שהורשעו בפלילים לא פוטרו. הנוהג הקיים בחברה היה הוצאת עובדים שהורשעו בפלילים לחל"ת וכך גם היה צריך לנהוג לגביו. עוד טען כי נפלו פגמים רבים בהליך השימוע ולא הייתה הצדקה לפיטורים לאחר ששילם את חובו לחברה. לטענת המעסיקה, ההסכם הקיבוצי מאפשר פיטורי עובד אשר ביצע עבירה שיש עמה קלון בהקשר לעבודה ואין זו דרכו של ביה"ד להתערב בתוכן ההסכם הקיבוצי. בנוסף, מוטלת אחריות על המעסיקה כחברה ממשלתית לנפות את העובדים אשר אינם מתאימים ולהבטיח את אמון הציבור בתפקודה. ביה"ד החליט לדחות את הערעור ותמך בטיעוני המעסיקה. נמצא כי השימוע היה כדין והמעסיקה פעלה בסבירות ובמידתיות הנדרשת ממנה, נוכח העבירה הפלילית בה הורשע העובד ונוכח האיזון המצופה מהתנהלות של חברה ממשלתית דוגמת המעסיקה.
תחום: פסיקה
עמודים:2
ארצי
10/11/2014 |
כבוד השופט דורי ספיבק - אב בית הדין, נציגת ציבור (עובדים) גב' לאה חלה, נציג ציבור (מעסיקים) מר רן ורדי
אזורי ת"אסעש ***-**-**
גננת שפוטרה מיד לאחר השימוע, מבלי שנבדקו טענותיה שגזענות הובילה לפיטורין, תפוצה בגין עוגמת נפש
עובדת ממוצא אתיופי ניהלה במשך 3 שנים מעון ילדים בעמותה שפעלה לקידום מעמד הנשים בישראל. בשלב מסוים יצאה העובדת לחופשת לידה ואז החלה התארגנות של קבוצת הורים (רבע מכלל הורי הגן) אשר פנתה למעסיקה ודרשה שלא להחזיר את העובדת לגן וזאת עקב חוסר שביעות רצון מתפקוד הגן. המעסיקה ניסתה להציע לעובדת עבודה בגן אחר אולם העובדת סירבה. לאחר התארגנות קומץ הורים אשר שם לו למטרה לסלק את העובדת מהגן וייתכן עקב נימוקים גזעניים, החליטה המעסיקה לזמן את העובדת לשימוע וזאת מבלי לציין את הסיבות לפיטורים ומבלי לשמוע לבדוק ולחקור את טענות העובדת בדבר חשש לגזענות כלפיה מצד הורי הגן. העובדת תבעה פיצויי פיטורים שהמעסיקה סירבה לשלם לה וכן פיצויי הלנת שכר ופיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק עבודת נשים. המעסיקה הגישה תביעה שכנגד בדרישה להחזר תשלומי שכר בגין חודשיים ששולמו לטענתה בטעות וכן החזר תשלום הודעה מוקדמת. בית הדין קיבל את תביעת העובדת וקבע כי מדובר במקרה חמור בו אכן נפלו פגמים בשימוע ובהליך פיטורים, העובדת פוטרה מיד לאחר השימוע וזאת מבלי לבדוק ולהתייחס לטענותיה בדבר קשר להערות גזעניות שנאמרו כלפיה. לפיכך נפסק כי העובדת זכאית לתשלום פיצויים וכן לפיצויים ללא הוכחת נזק ופיצויי בגין עוגמת נפש.
תחום: פסיקה
עמודים:2
אזורי ת"א
10/09/2014 |
כבוד השופט מוסטפא קאסם, נציג ציבור (עובדים): מר ראובן גרובר, נציג ציבור (מעסיקים): מר דב רוזנברג
אזורי נצרתפה *****-**-**
עובדת הוראה שפיטוריה היו נגועים באי סבירות קיצונית ובחוסר מידתיות הוחזרה לעבודה
מורה מצטיינת ומוערכת עבדה בבית הספר שנים רבות כאשר מעולם, להוציא התקרית בגינה פוטרה, לא היו כל בעיות ו/או תלונות בקשר לתפקודה. בית הדין התרשם כי העובדת מעדה באופן חד פעמי שעה שקיללה עובד אחר (שלא בפניו), לאחר שזה לא נתן לה את הגיבוי לו ציפתה. בית הדין הבהיר שאינו מצדיק את התנהגותה העובדת, אך עם זאת, יש להתייחס לקללה על רקע מכלול הנסיבות שקדמו לה ולעובדה כי מדובר בהתנהגות בעידנא דריתחא. בית הדין הגיע למסקנה כי פיטורי העובדת, נגועים באי סבירות קיצונית ובחוסר מידתיות. לדעת בית הדין לא היה מקום כלל להליך של פיטורים, כי אם להתנהלות אחרת אשר מצויה במתחם הסבירות. על המעבידה היה למצות אפשרויות אחרות טרם פיטורי העובדת, למשל פתרונות משמעתיים שונים ואחרים בטרם החלטה על צעד כה קיצוני של פיטורי מורה לאחר שנות עבודה כה רבות.
תחום: פסיקה
עמודים:2
אזורי נצרת
תחום: מחשבונים וטבלאות
עמודים:1
×
מתעניינ/ת ב.
מכללת חשבים מעבירה:
- ימי עיון
- השתלמויות
- קורסים
- סדנאות
בנושא
מזמינים אותך ליצור קשר לקבלת מידע נוסף