תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:תאונת עבודה
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
תוצאות
ארציעע ****/**
זכות שימוע טרם פיטורים כאשר מדובר באי חידוש חוזה לתקופה קצובה
המערער הועסק על ידי המשיבה, המכללה האקדמית עמק יזרעאל, כמרצה מן החוץ. העסקתו של המערער הוארכה מידי שנה כך שבסך הכל עבד במכללה במשך ארבע שנים במהלכן מילא מספר תפקידים. בסוף השנה הרביעית לעבודתו קיבל המערער מהמכללה הודעה על הפסקת העסקתו. בעקבות זאת, הגיש המערער תביעה לביה"ד האזורי לביטול פיטוריו ולחילופין לסעד כספי. טענתו העיקרית היתה, כי ההחלטה לפטרו התקבלה מבלי שניתנה לו זכות לטעון טענותיו. ביה"ד האזורי דחה את התביעה ומכאן הערעור. לטענת המכללה, בנסיבות המקרה לא היתה חייבת לתת למערער זכות טיעון היות והועסק על ידה כמרצה לתקופה קצובה, אליה מן הראוי להתייחס כ"תקופת ניסיון". כן היא טוענת, כי בהיותה מוסד אקדמי היא נהנית מ"חופש אקדמי" בניהול ענייניה, הפוטר אותה, בין השאר, ממתן זכות טיעון כאמור. נקבע: זכות הטיעון טרם פיטורין אינה מוענקת רק לעובד קבוע אלא גם לעובד מסוגו של המערער שהועסק אמנם לתקופות קצובות, אולם העסקתו הוארכה מעת לעת. קשר מתמשך זה, המחזיק בתוכו סיכוי להמשך העסקה בעתיד, יצר אצל המערער ציפייה לגיטימית כי העסקתו תוארך גם בתום השנה הרביעית לעבודתו במכללה, והקים לו את הזכות לטעון טענותיו טרם קבלת החלטה על הפסקת עבודתו. בנוסף, יש לקבוע כי מוסד אקדמי אינו פטור ממתן זכות הטיעון. זכות זו, לא רק שאינה נדחית מפני החופש האקדמי שהקנה המחוקק למוסדות להשכלה גבוהה אלא שיש לראות בה חלק בלתי נפרד מאותו חופש אקדמי. לאור האמור, אי מתן זכות טיעון למערער טרם קבלת ההחלטה בעניינו עולה כדי פגם מהותי היורד לשורש ההחלטה ומחייב את ביטולה. המכללה תפצה את המערער בשיעור שישה חודשי עבודה.
תחום: פסיקה
עמודים:6
ארצי
אזורי י-םדמ ****/**
התעלמות וחוסר מעש של המעסיק כלפי עובד הנעדר מהעבודה מחמת תאונת עבודה עלול להיחשב כפיטורים
תחום: פסיקה
עמודים:7
אזורי י-ם
תחום: מאמרים
עמודים:2
01/01/2023 |
עו"ד עמוס הלפרין
תחום: מאמרים
עמודים:5
08/09/2011 |
רו"ח יהושוע מיניביצקי
תחום: סוגיות בדיני עבודה
ארציעבל ****/**
התאבדות הוכרה כתאונת עבודה בגינה יש לשלם גמלת תלויים לשאריו
המנוח עבד מספר שנים במחלקת התברואה של עיריית ערד. באחד הימים, לקה המנוח בהתקף לב שבעקבותיו נעדר מהעבודה במשך שבועיים. לטענת התובעת, אשתו, עם חזרתו נתקל ביחס נוקשה וסידור עבודה שונה מהרגיל. בנוסף, קיבל המנוח קו נסיעה קשה ונטען, כי ההתעללות בו הייתה ללא גבול. כל אלה הובילו את המנוח להתאבד ובגין כך נתבעה גימלת תלויים מביטוח לאומי. התביעה נדחתה וביה"ד האזורי קבע, כי המבחן להכרה בהתאבדות כתאונת עבודה הינו מבחן קרות אירוע חריג בסמוך לפני התאבדות. נקבע כי טענות המערערת לשני אירועים חריגים בעבודה שקדמו למעשה ההתאבדות: איום בפיטורים ע"י הממונה עליו, והשפלתו על ידי הממונה בסמוך לפני התאבדות – לא הוכחו. על כך הערעור * נקבע: כב' הש' י' פליטמן: על מנת שאיבוד לדעת יוכר כתאונה בעבודה, יש להוכיח קרות אירוע מיוחד, מוגדר, הקשור לעבודה ושבעטיו טרף העובד נפשו בסמוך לאחר מכן. אין צורך, כי אותו אירוע יחשב לחריג. מתוך מכתב ההתאבדות שהשאיר אחריו המנוח, וזוהי הראייה המהימנה ביותר לאשר אירע, עולה, כי בגין שני אירועים מיוחדים הוא שם קץ לחייו. האחד, קיפוחו בסמוך לפני התאבדותו בהשוואה ליתר העובדים במכסת השעות הנוספות. השני, האיסור שהוטל עליו במקרה מסויים, לעזוב את העבודה לצורך בדיקה רפואית, לעומת ההיתר שנטל לעצמו הממונה עליו לעזוב את העבודה, לצורך טיפול שיניים לילדיו. משכך הם הדברים, המסקנה היא כי הוכחו כנדרש אירועים מיוחדים בעבודה שאירעו בסמוך לפני ההתאבדות. משברור שאירועים אלו גרמו לפגיעתו של המנוח בעצמו, די בכך כדי לקבוע כי חבלתו זו - הינה בגדר תאונה בעבודה. ולפיכך, זכאים תלוייו לגימלת תלויים; כב' הנש' ס' אדלר: בהיעדר הוכחה הקושרת בין התפתחותן של מחלות נפש לבין העבודה לא הוכללו מחלות אלה ברשימת מחלות המקצוע. כמו כן, מחלת נפש אינה מוכרת מכוח תורת המיקרוטראומה. האפשרות הנשארת להכיר בהתאבדות כפגיעה בעבודה היא להכיר בה כתאונת עבודה. במקרה שבפנינו לא הונחה חוות דעת מומחה וגם תיקו הרפואי של המנוח לא הוגש ולפיכך, אין לדעת האם המנוח ניסה לשלוח יד בנפשו קודם למקרה זה, שלמרבה הצער הוביל למותו. כך, אין לדעת אם המנוח סבל ממחלת נפש, האם הוא קיבל טיפול עבורה, והאם היא הייתה ממין המחלות שצפויה להחמיר בעבודה או בקשר עם עובדים אחרים. אין גם חוות דעת של פסיכיאטר המצהיר על קיומו של קשר סיבתי בין עבודתו של המנוח לבין התאבדותו. יתרה מזאת, לא הונח כל בסיס לבירור גרסת אשת המנוח, לפיה הממונים על המנוח התייחסו אליו בצורה לא ראויה. החובה להביא תשתית עובדתית התומכת בתביעה מוטלת על שכמי התובעת וספק אם היא השכילה להרים נטל זה, כאשר הראיה היחידה שיש בה כדי לתמוך בגרסתה היא המכתב שהשאיר אחריו המנוח. אולם, בנסיבות המיוחדות של פרשה זו, מחמת הספק ועל אף העדרה של מסכת ראיות מלאה, נכון ביה"ד ללמוד ממכתב ההתאבדות, כאמור לעיל, כי קדמו להתאבדות שני אירועים שארעו בסמוך לה, אשר ניתן לקושרם להחלטת המנוח לשים קץ לחייו. הערעור התקבל
תחום: פסיקה
עמודים:9
ארצי
×
מתעניינ/ת ב.
מכללת חשבים מעבירה:
- ימי עיון
- השתלמויות
- קורסים
- סדנאות
בנושא
מזמינים אותך ליצור קשר לקבלת מידע נוסף