תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:תאונת עבודה
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
תוצאות
ארציעבל ***/**
פגיעה נפשית כתוצאה מפיטורים הוכרה כתאונת עבודה
במקרה הנדון בית הדין קבע, כי העובד לא סבל ממתח מתמשך, ולכן ניתן לבודד את האירוע בו הודע לו על הדחתו מתפקידו, כאירוע נפרד המהווה תאונת עבודה. המוסד לביטוח לאומי גרס, כי במשך תקופה ארוכה היו תלונות ושיחות עם העובד על תפקודו הלקוי. אולם נקבע, כי אין הודעה על תפקוד לקוי בעבר דומה להודעה על הדחה מתפקיד. על כן, פיטורי העובד צריכים להיחשב כאירוע בעבודה, שניתן לקושרו לפגיעה הנפשית, העולה לכדי תאונת עבודה (000151/08 דוד אמזלג נ' במוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 26.02.2009).
תחום: פסיקה
עמודים:4
ארצי
01/09/2008 |
עו"ד דורון אלי , משפטנית יפעת גוטמן
תחום: מאמרים
עמודים:2
תחום: דברי הסבר
עמודים:1
12/03/2008 |
כב' השופטת ורד שפר, נשיאהנציג ציבור (עובדים) מר יצחק רז , נציג ציבור (מעבידים) מר נפתלי לוין ,
אזורי נצרתבל ****/**
תאונה, שארעה בחדר המדרגות והביאה לאובדן כושר עבודה, הוכרה כתאונת עבודה
בית הדין קבע, כי במצב בו העובד היה בדרכו מהעבודה לביתו, ונפגע בתאונה, שארעה על סף דלת ביתו, פגיעה זו מהווה תאונת עבודה, שקרתה בדרכו ממקום העבודה אל מעונו. אין לראות בעובדה שבית המגורים הינו רכוש משותף של העובד ושל בני משפחתו, כמקום מגורים כולל אחד, אלא יש לראות כקו גבול של כל מעון את סף דלת הדירה. בנוסף, גם אם העובד דואג למראית חדר המדרגות, אין בעובדה זו, כדי להכיר בכך, שחדר המדרגות מהווה חלק ממעונו הפרטי (בל 1675/07 איליא סאבא נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 12.3.2008).
תחום: פסיקה
עמודים:9
אזורי נצרת
תחום: דברי הסבר
עמודים:1
10/12/2007 |
נציג עובדים, מר אבישי ספיר נציג מעבידים, מר מיכאל הילבהשופט עמירם רבינוביץ, השופטת נילי ארד, השופטת ורדה וירט-ליבנה ,
ארציעבל ***/**
עובדת, שנפגעה בנופש מטעם העבודה, אינה זכאית לדמי פגיעה
המשיבה, עובדת המוסד לביטוח לאומי, הוא המערער, הייתה בין חברות נבחרת הכדורסל של סניף חיפה של המוסד, אשר לקחה חלק בתחרויות ספורט במסגרת המחוזיאדה ה-13 שהתקיימה באילת.
למשתתפי המחוזיאדה לא אורגנו פעילויות אחרות על פעילויות הספורט במסגרת התחרויות. בפרקי הזמן שלאחר המשחקים והאימונים, היו הספורטאים המתחרים חופשיים לבחור בפעילויות פנאי כרצונם. בית המלון בו השתכנו חברי נבחרות הספורט, העניק לאורחיו, מיוזמתו וכחלק מהאירוח הכולל, שוברים לפעילויות שונות, לפי בחירתם, ובהן אף ספורט ימי אשר כלל שייט בסירת 'בננה'. המשיבה עשתה שימוש בשוברים שקיבלה מבית המלון בו התגוררה, ויצאה לשייט עם חברותיה למשלחת וספורטאים אחרים. במהלך רכיבתה על "סירת בננה" התהפכה הסירה והמשיבה נחבלה בברכה השמאלית. כתוצאה מפגיעתה זו, לא יכולה הייתה להמשיך בפעילותה הספורטיבית במסגרת התחרויות ופנתה לקבל טיפול רפואי לרבות אשפוז בבית חולים.
המשיבה הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי להכיר באירוע התאונתי כתאונת עבודה ולשלם לה דמי פגיעה בגין אובדן כושר עבודה, כתוצאה מפגיעתה באירוע. המוסד דחה את תביעתה, בטענה שהאירוע התאונתי הינו פעולה פרטית שקיימה שלא במסגרת פעילויות הספורט של המחוזיאדה, כי האירוע אינו בגדר פעולה נלווית לעבודה ועל כן אינו "תאונת עבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי. כנגד החלטת המוסד הגישה המשיבה תביעתה לבית הדין האזורי אשר קיבל את תביעתה. על כך הערעור דנן.
תחום: פסיקה
עמודים:8
ארצי
20/11/2007 |
ת. נאות-פרי
שלום חיפהתא *****/**
מעבידה זכאית לתשלום מהמבטחת, בגין תשלום, שניתן למוסד לביטוח לאומי, בשל תאונת דרכים, שארעה לעובד, והוכרה כתאונת עבודה
בית המשפט דן בשאלה, האם זכאית המעבידה להחזר סכומים, ששילמה לעובד, אשר נפגע בתאונת דרכים, שהוכרה כתאונת עבודה מחברת הביטוח, שהיתה מבטחת הרכב ממנו נפגע העובד במועד התאונה. בית המשפט קבע, כי מעביד זכאי לתשלום מחברת הביטוח, בגין תשלומים, ששילם למוסד לביטוח לאומי, בשל תאונת דרכים, שארעה לעובד, והוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. הפיצוי למעביד, יהא רק בגין אותם רכיבים מהמשכורת של העובד, אשר הוכרו על ידי הפסיקה כמזכים בפיצוי עובד שניזוק, לו הוא עצמו היה מגיש את התובענה, בגין התאונה, כנגד המבטחת (ת.א 20076/06 אסם והחברות השלובות בע"מ נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ ואח', מיום 20.11.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:7
שלום חיפה
28/10/2007 |
כבוד השופט אילן איטח
אזורי ת"אבל ****/**
המוסד לביטוח לאומי חויב בתשלום עבור טיפולי שיאצו ודיקור סיני, להם נזקקה עובדת בשל פגיעה בעבודה
התובעת נפגעה בתאונת עבודה ונגרם לה קרע ברצועה בכתפה הימנית ועקב כך נקבעו לה 19% נכות לצמיתות. מאז התאונה סובלת התובעת מכאבים בכתפה והטיפולים הרפואיים הקונבנציונאליים לא הועילו לשיכוך כאביה. לאור מצבה, הפנה אותה הרופא המטפל לקבלת טיפולים אלטרנטיביים שאיפשרו לה לחזור ולתפקד באופן חלקי. הואיל והטיפולים האלטרנטיביים הומלצו עקב פגיעתה בעבודה היא פנתה למוסד לביטוח לאומי בדרישה לשלם את התשלומים ששילמה. המוסד הפנה את התובעת לקופה, ואילו הקופה טענה כי היא אינה מחוייבת לשלם. נוכח תשובות אלה הוגשה התביעה הנוכחית.
תחום: פסיקה
עמודים:9
אזורי ת"א
אזורי ת"אבל ****/**
פגיעה בשל עבודת הקלדה בזמן ממושך הוכרה כמחלת מקצוע ומיקרוטראומה
התובע, שעבד כעיתונאי במשך 35 שנה, מבקש להכיר בפגיעה בכפות ידיו כפגיעה בעבודה, זאת לנוכח דחיית תביעתו על ידי המוסד לביטוח לאומי. לגרסתו, עבודתו הייתה כרוכה בהפעלת מאמץ של כפות הידיים בכתיבה ובהקלדה במחשב במשך חמש שעות רצופות בממוצע בכל יום. לטענתו, מתקיימת במקרה הנדון תשתית עובדתית לקיומה של מיקרוטראומה ו/או מחלת מקצוע. המוסד השאיר את עניין ההכרה בפגיעה כמחלת מקצוע לשיקול בית הדין. לעניין עילת המיקרוטראומה טען המוסד, כי יש להבחין בין כתיבה ביד להקלדה וכי כאשר התובע הקליד הוא עשה זאת לסירוגין כאשר מדי פעם הוא עבר להשתמש בידיו, לשוחח בטלפון או לצורך חשיבה.
תחום: פסיקה
עמודים:5
אזורי ת"א
25/06/2007 |
בפני השופט עמירם רבינוביץ, השופט יגאל פליטמן, השופטת נילי ארדנציג עובדים מר יוסף קרא, נציג מעבידים מר דני בר סלע ,
ארציעבל ***/**
אירוע מוחי של דיילת במהלך טיסה הוכר כתאונת עבודה
בית הדין קבע, כי דיילת, שלקתה באירוע מוחי במהלך טיסה טרנס אטלנטית, תחשב כנפגעת עבודה לצורך חוק הביטוח הלאומי. בית הדין יחס משקל מכריע לחוות הדעת הרפואית, שצרפה העובדת, בה נקבע, כי הטיסה הממושכת היוותה גורם סיכון דומיננטי, אשר גרם לעובדת לחלות באותה טיסה. בית הדין ציין, כי אין זו הפעם הראשונה, שמובאת בפניו חוות דעת שכזאת, אולם, בהבדל אחד, שאצל העובדת להבדיל מהמבוטחים האחרים, אותו סיכון להופעת קריש דם עקב טיסה ממושכת היה סיכון בעבודה, נוכח עיסוקה כדיילת (עב"ל (ארצי) 379/06 רויטל כהן נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 25.6.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:7
ארצי
ארציעבל ***/**
תאונה שארעה תוך כדי עבודה מקימה את החזקה כי ארעה גם עקב העבודה אלא אם הוכח אחרת
חוק הביטוח הלאומי קובע, כי תאונה שנגרמה תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שארעה גם עקב העבודה, אלא אם הוכח אחרת. בית הדין הארצי, בהתייחס לחזקה זו, קבע, כי תאונה או פגיעה שארעה תוך כדי עבודה מקימה את החזקה הנ"ל, אף אם סיבותיה לא ברורות לאשורן. במקרה שכזה, עובר הנטל לכתפי המוסד לביטוח לאומי להוכיח, כי התאונה נגרמה שלא "עקב" העבודה או שהשפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים (עב"ל 144/06 יגאל גוזלנד נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 31.1.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:4
ארצי
ארציעבל ***/**
הוכחת קיום אירוע חריג לשם מינוי מומחה רפואי על ידי בית הדין בתאונת עבודה
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי לשם מינוי מומחה רפואי יש להוכיח קיומו של אירוע חריג קודם לאירוע הלבבי. אין צורך בהוכחה גורפת אלא בהוכחה המראה במידה מספקת של סבירות על קיומו של אירוע חריג, כאשר על העובד להביא ראשית ראיה לכך. במקרה דנן נפסק כי בשל הראיות המעידות על לחץ בלתי רגיל בו היה נתון העובד, התקיים הספק באשר לקיומו של אירוע חריג המצריך מינויו של מומחה רפואי (עבל 306/03 נדב אושרי נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 6.4.06).
תחום: פסיקה
עמודים:6
ארצי
ארציעבל ****/**
התאבדות הוכרה כתאונת עבודה בגינה יש לשלם גמלת תלויים לשאריו
המנוח עבד מספר שנים במחלקת התברואה של עיריית ערד. באחד הימים, לקה המנוח בהתקף לב שבעקבותיו נעדר מהעבודה במשך שבועיים. לטענת התובעת, אשתו, עם חזרתו נתקל ביחס נוקשה וסידור עבודה שונה מהרגיל. בנוסף, קיבל המנוח קו נסיעה קשה ונטען, כי ההתעללות בו הייתה ללא גבול. כל אלה הובילו את המנוח להתאבד ובגין כך נתבעה גימלת תלויים מביטוח לאומי. התביעה נדחתה וביה"ד האזורי קבע, כי המבחן להכרה בהתאבדות כתאונת עבודה הינו מבחן קרות אירוע חריג בסמוך לפני התאבדות. נקבע כי טענות המערערת לשני אירועים חריגים בעבודה שקדמו למעשה ההתאבדות: איום בפיטורים ע"י הממונה עליו, והשפלתו על ידי הממונה בסמוך לפני התאבדות – לא הוכחו. על כך הערעור * נקבע: כב' הש' י' פליטמן: על מנת שאיבוד לדעת יוכר כתאונה בעבודה, יש להוכיח קרות אירוע מיוחד, מוגדר, הקשור לעבודה ושבעטיו טרף העובד נפשו בסמוך לאחר מכן. אין צורך, כי אותו אירוע יחשב לחריג. מתוך מכתב ההתאבדות שהשאיר אחריו המנוח, וזוהי הראייה המהימנה ביותר לאשר אירע, עולה, כי בגין שני אירועים מיוחדים הוא שם קץ לחייו. האחד, קיפוחו בסמוך לפני התאבדותו בהשוואה ליתר העובדים במכסת השעות הנוספות. השני, האיסור שהוטל עליו במקרה מסויים, לעזוב את העבודה לצורך בדיקה רפואית, לעומת ההיתר שנטל לעצמו הממונה עליו לעזוב את העבודה, לצורך טיפול שיניים לילדיו. משכך הם הדברים, המסקנה היא כי הוכחו כנדרש אירועים מיוחדים בעבודה שאירעו בסמוך לפני ההתאבדות. משברור שאירועים אלו גרמו לפגיעתו של המנוח בעצמו, די בכך כדי לקבוע כי חבלתו זו - הינה בגדר תאונה בעבודה. ולפיכך, זכאים תלוייו לגימלת תלויים; כב' הנש' ס' אדלר: בהיעדר הוכחה הקושרת בין התפתחותן של מחלות נפש לבין העבודה לא הוכללו מחלות אלה ברשימת מחלות המקצוע. כמו כן, מחלת נפש אינה מוכרת מכוח תורת המיקרוטראומה. האפשרות הנשארת להכיר בהתאבדות כפגיעה בעבודה היא להכיר בה כתאונת עבודה. במקרה שבפנינו לא הונחה חוות דעת מומחה וגם תיקו הרפואי של המנוח לא הוגש ולפיכך, אין לדעת האם המנוח ניסה לשלוח יד בנפשו קודם למקרה זה, שלמרבה הצער הוביל למותו. כך, אין לדעת אם המנוח סבל ממחלת נפש, האם הוא קיבל טיפול עבורה, והאם היא הייתה ממין המחלות שצפויה להחמיר בעבודה או בקשר עם עובדים אחרים. אין גם חוות דעת של פסיכיאטר המצהיר על קיומו של קשר סיבתי בין עבודתו של המנוח לבין התאבדותו. יתרה מזאת, לא הונח כל בסיס לבירור גרסת אשת המנוח, לפיה הממונים על המנוח התייחסו אליו בצורה לא ראויה. החובה להביא תשתית עובדתית התומכת בתביעה מוטלת על שכמי התובעת וספק אם היא השכילה להרים נטל זה, כאשר הראיה היחידה שיש בה כדי לתמוך בגרסתה היא המכתב שהשאיר אחריו המנוח. אולם, בנסיבות המיוחדות של פרשה זו, מחמת הספק ועל אף העדרה של מסכת ראיות מלאה, נכון ביה"ד ללמוד ממכתב ההתאבדות, כאמור לעיל, כי קדמו להתאבדות שני אירועים שארעו בסמוך לה, אשר ניתן לקושרם להחלטת המנוח לשים קץ לחייו. הערעור התקבל
תחום: פסיקה
עמודים:9
ארצי
21/02/2006 |
אריאלה גילצר-כץ, שופטת ,
אזורי ת"אעע ****/**
ליקוי נפשי שנגרם לעובד כתוצאה מאירוע חריג בעבודה, יוכר כתאונת עבודה
התובעת עבדה בחברת טלרד כ-25 שנים. במהלך שנת 2001 החלה טלרד לפטר עובדים רבים, חלקם גם במחלקה בה עבדה התובעת, עובדה אשר יצרה לחץ נפשי כבד מאוד אצל התובעת. ביום האירוע הגיע אחד מחברי ועד העובדים, (להלן: מר בטונישווילי), אל המחלקה בה עבדה התובעת ונקלע לעימות מילולי עם עובדים, ויכוח שעסק בפיטורים המתרגשים ובאים על המחלקה. במהלך העימות, התמוטטה התובעת, אשר האזינה למתרחש מהצד, ופונתה לבית החולים. לאחר האירוע מצבה של התובעת התדרדר והיא לא שבה לעבודה סדירה וסובלת מקשיים בתפקודה היום-יומי. התובעת מבקשת להכיר באירוע כתאונת עבודה * נקבע: ההלכה שנפסקה בביה"ד הארצי לעבודה (דב"ע לא/5-0 ושדי נ' המוסד לביטוח לאומי) הינה כי בכדי שנסיבותיו של מקרה מסוים יוכרו כאירוע חריג לעניין תאונת עבודה, עליהן להיות אירוע פתאומי ובלתי צפוי. מהראיות שהובאו בפני ביה"ד עולה, כי מספר חודשים לפני יום האירוע היה עניין הפיטורים תלוי ועומד באוויר, כאשר כל שידעו העובדים כי חלק ניכר מהם יפוטרו, אך לא ידעו מי מהם יהא ברשימת המפוטרים. וכך גם מציין מר בטונישווילי, כי אמנם רשימת המפוטרים התגבשה חודשים לפני יום קרות האירוע, אך העובדים לא ידעו מי נמצא ברשימה עד לחודש נובמבר. עם זאת, ביהמ"ש דוחה את הטענה בדבר מיקרוטראומה נפשית. ביה"ד קובע, כי פרק הזמן בו החלו השמועות על הפיטורים בעבודתה של התובעת הינו בן מספר חודשים לכל היותר. גם אם יצרו שמועות אלו לחץ נפשי אצל התובעת, אין כל עדות כי היה פגם בתפקודה בעקבות לחץ זה. לעומת זאת לאחר התמוטטותה של התובעת לא חזרה היא לעבודה סדירה. כך גם כעולה מתיקה הרפואי, בו לא נמצאה כל עדות לבעיה נפשית מסוג כלשהו עד ליום קרות האירוע, כאשר לאחריו ניתן לראות את ההתייחסות המתאימה ע"י הסגל הרפואי אשר טיפל בה. במקרה דנן ניתן להצביע על נקודת הזמן המדויקת בה התעלפה הנתבעת ועל נסיבות אותו המקרה. הנתבעת התעלפה ביום 20/11/02 בעקבות ויכוח שהתקיים בין מספר עובדים במקום עבודתה לבין נציג הועד, ויכוח בו התובעת לא נטלה חלק פעיל, אלא האזינה מהצד ואירוע זה מהווה אירוע חריג בעבודה
תחום: פסיקה
עמודים:5
אזורי ת"א
×
מתעניינ/ת ב.
מכללת חשבים מעבירה:
- ימי עיון
- השתלמויות
- קורסים
- סדנאות
בנושא
מזמינים אותך ליצור קשר לקבלת מידע נוסף