תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:שעות עבודה ומנוחה
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
תוצאות
אזורי י-םעב ****/**
השאלה, האם תפקיד דורש מידה מיוחדת של אמון אישי אם לאו, תיבחן לפי קנה מידה אובייקטיבי ולא סובייקטיבי
בית הדין קבע, ביחס להוראת חוק שעות עבודה ומנוחה, לפיה החוק לא יחול על עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי, כי מדובר בתפקידים בהם המעביד נותן לנושא התפקיד חופש פעולה מרבי, מתוך הכרה שהוא זקוק לו כדי לבצע את התפקיד בצורה נאותה. חופש פעולה זה, פירושו עצמאות רבה מאוד בקבלת החלטות, בביצוען, באחריות לנעשה, וכל אלה מצריכים פרקי זמן בלתי מוגדרים ובלתי מבוקרים, הן לצורך העבודה והן לצורך המנוחה. את השאלה, האם התפקיד דורש מידה מיוחדת של אמון אישי אם לאו, יש לבחון לפי קנה מידה אובייקטיבי, תוך שימת דגש, כי לא די באמון גרידא, הנדרש בכל מערכת של יחסי עבודה, אלא במידה מיוחדת של אמון. במקרה דנן, פעולות העובד בוצעו בהנחיית ההנהלה ובפיקוחה, העובד לא קבע מדיניות, לא היה מוסמך לתת הנחיות, לא היה רשאי לתקשר עם ספקים ולא היה רשאי לנהל עובדים או לפטרם. לפיכך, נקבע, כי משרת העובד לא הייתה בבחינת משרת אמון (עב 1248/04 שגיא עמיחי נ' מסעדות קקאו (1997) בע"מ, מיום 24.12.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:14
אזורי י-ם
03/06/2007 |
לאה גליקסמן
ארציברע ***/**
בית הדין הארצי לעבודה דחה בקשת ערעור של חברת כוח אדם, אשר חויבה בבית הדין האזורי, לשלם לעובדים אשר הועסקו על ידה אצל לקוח החברה ("משתמש"), שכר מינימום ונסיעות, על אף ששעות עבודתם המדויקות לא הוכחו. על פי הודעת שר העבודה, החובה לנהל פנקס שעות עבודה ומנוחה לפי סעיף 25(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, חלה על כל מי שמעסיק עובד לצורך עסק, משלח יד או שירות ציבורי. אמנם המעבידה הנה חברת כוח אדם, אך אין בכך כדי לפטור אותה מהחובה לנהל פנקס שעות עבודה כאמור, שכן היא המעבידה של העובדים והיא המשלמת את שכרם. בתובענה לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז 1987, חזקה על מעביד אשר לא הציג רישום נוכחות המתייחס לעובד, כי לא שילם שכר מינימום לעובדו. על כן, משלא הייתה מחלוקת, כי העובדים הועסקו ע"י המעבידה במהלך אותו חודש, רשאי היה בית הדין האזורי לחייב את המעבידה בתשלום שכר מינימום לעובדים עבור חודש זה, על אף שהללו לא הוכיחו את שעות עבודתם. נטל ההוכחה במקרה של תביעת שכר מינימום אינו מחייב את העובד להציג פירוט שעות כמו זה הנדרש מעובד התובע תשלום עבור שעות נוספות ועבודה בשבת (בר"ע 252/07 אביגל שירותי כ"א ועבודה בע"מ נ' דוד רוזנפלד, מיום 3.6.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:5
ארצי
01/02/2007 |
בפני השופט עמירם רבינוביץ, השופט יגאל פליטמן, השופטת נילי ארדנציג עובדים מר יהודה בן הרוש, נציג מעבידים מר רפי פרבר ,
ארציעע ***/**
תשלום עבור כוננות ושהיה בחצרי המעביד
בית הדין הארצי קיבל את ערעורם של 2 עובדי בית ספר שדה של החברה להגנת הטבע בקובעו כי השעות בהן שהו ככוננים בחצרי המעביד הנן שעות עבודה המזכות בתשלום עבור שעות נוספות. נקבע כי העובדה שבחלק משעות התורנות לא הייתה פעילות שהצריכה פעולה מצד העובדים, אינה גורעת ממהותן של שעות אלה כשעות עבודה. בית הדין מסתמך בפסיקתו על הגדרת המונח שעות עבודה בחוק שעות עבודה ומנוחה, דהיינו "הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה". כמו כן, בית הדין קבע, כי יש לראות את כל שעות שהותם בבית הספר בזמן התורנות כשעות עבודה, זאת מכיוון שהשעות הכלולות באותה מתכונת קבועה של שעות עבודה ייחשבו כשעות עבודתו. מעביד הטוען כי העובד לא עבד בכל השעות הכלולות באותה מסגרת עליו נטל הראיה.
תחום: פסיקה
עמודים:14
ארצי
ארציעע ***/**
זכאות עובד סיעוד זר לתשלום עבור שעות נוספות
בית הדין הארצי לעבודה חזר על הקביעה לפיה חוק שעות עבודה ומנוחה חל על עובד סיעודי המעניק שירותי סיעוד בבית המטופל. אף מעבר לכך, רוככה הדרישה להוכחת השעות הנוספות וכעת העובד לא נדרש לכמת את השעות הנתבעות אחת לאחת ודי בכך כי יוכיח מתכונת עבודה כללית, שמשמעותה עבודה בשעות נוספות. במקרה הנדון קבע בית הדין כי אין די באמירה כללית לפיה עבד העובד כל יום בין 7:00 ל- 22:00 כדי להוכיח מתכונת עבודה בשעות נוספות ועל כן נדחתה תביעת העובד .
תחום: פסיקה
עמודים:8
ארצי
אזורי ת"אעב *****/**
זכאותה של עובדת בעלת מוגבלות שכלית שהועסקה כמתנדבת לקבלת תמורה כספית עבור עבודתה
המחלוקת שהובאה בפני בית הדין היא האם פעילותה של התובעת במשך 11 שנה אצל הנתבעת הייתה כמתנדבת המבקשת לעצמה "מקום שיקום", או כעובדת הזכאית לתשלום שכר ההולם את תרומתה. בית הדין קבע כי מבלי לגרוע מהעובדה שהעבודה בגן תרמה רבות לתובעת וקידמה אותה במובנים שונים, עדיין מדובר בעבודה במובנה המשפטי, אשר יש ליתן שכר בגינה. התמורה הרוחנית והחברתית שייתכן כי העובדת קיבלה אינה מאיינת את זכותה לקבלת תמורה חומרית. במקרה דנן, על פי 'מבחני הסטטוס' מדובר בעובדת שהשתלבה במפעל ועבדה בו שנים ארוכות. אין זה משנה אם היה עבורה תקן, אם לאו. הגן- כעסק כלכלי - נהנה מעבודתה של התובעת ופעילותה בו אינה נכנסת בגדר 'פעילות התנדבותית'
תחום: פסיקה
עמודים:10
אזורי ת"א
27/09/2006 |
אביטל רימון-קפלןפליצ'יה פלד , יצחק ברוך ,
אזורי חיפהעב ****/**
התובע גמול שעות נוספות חייב להוכיח גם את מספר השעות בהן הועבד בכדי שבית הדין יוכל לפסוק סכום קצוב
בית הדין קבע כי העובדות הוכיחו שהועבדו בשעות נוספות וכן הוכיחו את מספר השעות שהועבדו בהן, ולכן הן זכאיות לתשלום גמול עבודה בשעות נוספות. יש לראות את המעבידה כמי שמוותרת על הזכות לנכות בגין היעדרות העובדות מאחר ומלכתחילה שילמה להן שכר מלא גם כאשר איחרו או נעדרו מעבודה. המעבידה לא הצליחה להוכיח כי המניע האמיתי להתפטרות העובדת אינו קשור כלל לתנאי העבודה ולפיכך זכאית העובדת לפיצויי פיטורים מהמעבידה בנסיבות התפטרותה.
תחום: פסיקה
עמודים:29
אזורי חיפה
16/08/2006 |
אביטל רימון-קפלן
אזורי חיפהעב ***/**
הפסקת העסקה בשעות נוספות אינה מהווה הרעה מוחשית
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה חזר על ההלכה לפיה עבודה בשעות נוספות איננה זכות המגיעה לעובד והופכת לחלק מתנאי העבודה אותם יכול העובד לכפות על מעבידו. היוזמה והסמכות להעסקה בשעות נוספות נתונות להחלטת המעביד, בהתאם לצרכיו, במסגרת הפררוגטיבה הניהולית שלו. ביחס לטענת המעבידה כי אין העובדים רשאים להסתמך על טענה זו משלא העלו אותה בכתב התביעה בהתצהיריהם, חזר בית הדין על ההלכה לפיה הגישה בבית הדין גמישה ותהיה לו סמכות לדון בטענות שלא נטענו ובלבד שניתנה הזדמנות לצדדים ולהגיב עליהן. בית הדין ציין כי על אף שלא קיימת לעובדים זכות קנויה להעסקה בשעות נוספות, המעבידה היתה צריכה לפרט בפני העובדים את העומד ביסוד כוונתה להפסיק להעסיקם בשעות נוספות, לאפשר להם להשמיע טענותיהם בטרם קבלת החלטתה ולתת להם הזדמנות הולמת לשנות את רוע הגזירה. כל זאת בשים לב לכך שמשך כשני עשורים קיבלו אישור לעבוד בשעות נוספות.
תחום: פסיקה
עמודים:15
אזורי חיפה
אזורי י-םעב ****/**
בית הדין קבע - חוק שעות עבודה ומנוחה יחול גם על עורכי דין
ביהמ"ש קובע, כי אין בעובדה כי הנורמה המקובלת בענף עריכת הדין היא של תשלום שכר גלובלי, ללא תשלום גמול בעד עבודה בשעות נוספות לפי החוק, כדי להשליך על כל מקרה. העובדה שמדובר בנורמה מקובלת, מביאה לתוצאה מקפחת, שכן לעורכי דין שכירים שסיימו זה עתה את מבחני הלשכה והם חסרי ניסיון, אין כוח מיקוח. נקבע, כי יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו ובמקרה דנן, הנתבע לא נתן לתובעת חופש פעולה כזה המעיד על "יחסי אמון מיוחדים"
תחום: פסיקה
עמודים:16
אזורי י-ם
31/10/2005 |
כבוד השופטת לאה גליקסמןנ.צ.(מעבידים) איתן ליברוט ,
אזורי ת"אעב ******/**
חוק שעות עבודה ומנוחה חל גם על עובדי היי-טק
הנתבעת היא חברה העוסקת בפיתוח וייצור מערכות תקשורת אלחוטית. התובע עבד בנתבעת החל מנובמבר 1991, כמהנדס פיתוח ובינואר 1996, קודם לרכז את נושא יחידות הקצה בחברה. במסגרת תפקידו, היה התובע אחראי על הפיתוח, העברה לייצור של היחידות, עמידתן בדרישות התקן וקיום ההסכמים העסקיים של החברה עם הזכיינים. בחודש יוני 1998 הודיע התובע על התפטרותו מעבודתו בחברה וכעת הוא תובע, בין היתר, תשלום גמול שעות נוספות ובכך יתמקד התקציר. לטענת הנתבעת, התובע שימש בתפקיד ניהולי ולכן לא חל עליו חוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א-1951. כמו כן, תביעתו נגועה בחוסר תו"ל, מאחר ושולם לו שכר גבוה, שכלל בתוכו תמורה בעד השעות הנוספות, כאשר ההסכמה הייתה שלא ישולם בעדם תשלום נפרד * נקבע: בהתאם לפסיקה, "מנהל" הוא מי שקובע את מדיניות הנהלת המפעל, מיישם את החלטות ההנהלה ומביאן לכלל ביצוע, ויש לו שיקול דעת עצמאי בביצוע מדיניות ההנהלה ובהתאמתה למציאות המשתנה. אין הדבר תלוי בתוארו הרשמי או התקני אלא בתפקיד עצמו. אמנם התובע לא היה ממונה על עובדים אך אנו סבורים, כי אין מדובר ב"סממן בלעדיו אין", ועשויים להיות תפקידי ניהול שאינם כרוכים בניהול צוות עובדים. השינוי בשכרו של התובע, כמו גם מתן רכב חברה, מעידים לדעתנו על שינוי מעמדו והיות התפקיד החדש "תפקיד ניהולי". נטל ההוכחה, כי על התובע חל אחד החריגים לתחולת הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, מוטל על החברה. במקרה הנדון, משלא הובאו בפנינו ראיות על מהות תפקידו של התובע עד למינויו לרכז יחידות הקצה בחברה, אזי לא הוכח כי עד אז תפקידו היה ניהולי. אכן, מעדותו של התובע עולה, כי גם מעבידים אחרים בענף ההייטק אינם משלמים תמורה בעד עבודה בשעות נוספות, וכי השכר ששולם לו שיקף את השכר המקובל בענף אותה תקופה. אולם, אין בעובדה כי הנורמה המקובלת בענף היא לתשלום שכר גלובלי, ללא תשלום גמול בעד שעות נוספות לפי החוק, כדי להביא למסקנה כי תביעתו של העובד נגועה בחוסר תום לב. ההיפך הוא הנכון. לנוכח העובדה כי מדובר בנורמה מקובלת, התוצאה היא שלעובד בענף זה אין למעשה כוח מיקוח מול המעביד בעניין תשלום תמורה בעד שעות נוספות ולמעשה, נכפית עליו ההסכמה לעבוד בשכר גלובלי, בניגוד להוראת סעיף 5 לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1985. משמעותה המשפטית של טענת החברה היא למעשה הרחבת החריגים שבסעיף 30 לחוק שעות עבודה ומנוחה, גם לאותם מקרים בהם "מקובל" שלא לשלם גמול שעות נוספות. הרחבה כזו מנוגדת לחוק ולפסיקת ביה"ד הארצי לעבודה, לפיה יש לפרש את החריגים לתחולת החוק בצמצום. לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים, כי חוק שעות עבודה ומנוחה חל על התובע בתקופה שמתחילת עבודתו ועד למועד מינויו לתפקיד רכז יחידות קצה, המהווה תפקיד ניהולי
תחום: פסיקה
עמודים:20
אזורי ת"א
25/01/2004 |
סטיב אדלר, אלישבע ברק, שמואל צור
ארציעע ****/**
עובדת במשק-בית, המתגוררת בבית מעסיקיה, אינה נהנית מהגנתו של חוק שעות עבודה ומנוחה, שכן שעות עבודתה אינן ניתנות לפיקוח על ידי המעבידים
התובעת, עובדת זרה מרומניה הועסקה כעובדת במשק בית אצל הנתבעים במתכונת של "אופר", הכוללת מגורים ולינה. לאחר כחצי שנה עזבה את עבודתה והגישה תביעה זו. לטענתה היא זכאית לאור חוק שעות עבודה ומנוחה לתשלום בגין שעות נוספות, פדיון דמי חופשה ופדיון דמי מחלה * נקבע (בדעת רוב): יש לפרש חוקים בהתאם למציאות החיים. בענייננו, מציאות זו קובעת כי קיים קושי להוכיח את שעות העבודה של עובדים כדוגמאת התובעת. איך למשל תחושב עזרה למטופל להגיע לשירותים בלילה וכיצד יחושבו שעות בהן נמצא העובד בבית, אך אינו עושה דבר. המסקנה היא כי אין להחיל את חוק שעות עבודה ומנוחה על עובדות משק בית ואופר. את השכר שלהן יש לקבוע כשכר כולל, ולא לחשב את השעות הנוספות. שכר סביר יהיה שכר ב-30% מעל שכר המינימום.
תחום: פסיקה
עמודים:24
ארצי
×
מתעניינ/ת ב.
מכללת חשבים מעבירה:
- ימי עיון
- השתלמויות
- קורסים
- סדנאות
בנושא
מזמינים אותך ליצור קשר לקבלת מידע נוסף