תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:שמירת הריון
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
10/09/2009 |
הנשיא סטיב אדלר, השופט יגאל פליטמן, השופטת נילי ארד , נציג עובדים מר יהודה בן הרוש, נציג מעבידים מר דוד רג'ואן
ארציעבל ***/**
עובדת בתקופת שמירת הריון הנעדרת חלקית מעבודתה תהא זכאית לגמלת שמירת הריון
בית הדיו הארצי לעבודה פסק כי יש להכיר בזכאות לגמלת "שמירת הריון" גם במקרה בו היעדרות מן העבודה במצב של שמירת הריון מחייבת קיצור יום העבודה בלבד, ולאו דווקא היעדרות מוחלטת מן העבודה
תחום: פסיקה
עמודים:24
ארצי
תחום: מחשבונים וטבלאות
עמודים:2
אזורי י-םבל *****/**
זכאות לגמלת שמירת הריון חלקית לעובדת שצמצמה את היקף משרתה
מבחינת המסמכים הרפואיים, היה על העובדת להיות "במנוחה מוחלטת" ורק מאחר והעובדת לחצה על המעביד להשיבה לעבודה אושרה לה עבודה חלקית. כלומר, מתקיים הנדרש בחוק בדבר חוות דעת רופא למנוחה מוחלטת. עם זאת, ישנו מסמך מפורש למעסיק מטעם רופא בו הוא מאשר היקף העסקה חלקי כנדרש וכפי שנקבע מפורשות בהלכת משעני. סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 אינו דורש היעדרות מוחלטת, ובהקשר של כוונת המחוקק, התכלית היא שהאשה ההרה לא תפסיד בשל שמירת ההריון את היקף השתכרותה (ב"ל 10267/08 כהן לימור נ' ביטוח לאומי, מיום 29.12.2008).
תחום: פסיקה
עמודים:5
אזורי י-ם
03/06/2007 |
כב' השופטת שפר ורד - שופטת ראשיתנציג ציבור (עובדים) מר מולא נימר , נציג ציבור (מעבידים) כהן אהרון ,
אזורי נצרתבל ****/**
זכאות עובדת הרה הלוקה בגבה לקבלת גמלה לשמירת הריון
בית הדין חייב את המוסד לביטוח לאומי לשלם גמלת שמירת הריון לעובדת שנעדרה מעבודתה בזמן ההריון עקב כאבי גב. באישור הרפואי של העובדת נמצא פירוט למצבה הקליני, ובין היתר מופיעה הסיבה לשמירת ההריון - "כאבי גב עם הגבלה חמורה בהליכה ובתנועה". באותו אישור צוין במפורש, כי בשל מצבה הרפואי של העובדת, הנובע מן ההריון והמסכן אותה או את עוברה עליה להפסיק את עבודתה ולהיות בשמירת הריון עד הלידה. בית הדין מינה מומחית מטעמו אשר אישרה את האבחנה הרפואית שבאישור המחלה (ב"ל 1679/05 חטיב חולוד נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 3.6.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:8
אזורי נצרת
01/03/2007 |
כב' השופטת שפר ורד - שופטת ראשיתנציג ציבור (עובדים) מר מולא נימר , נציג ציבור (מעבידים) מר דני מיבר ,
אזורי נצרתבל ****/**
שמירת הריון תוכר ככזו במקרים בהם ההיריון עצמו גורם לסיבוך רפואי שמונע מהאישה להמשיך לעבוד
התובעת, ילידת 1971, הועסקה על ידי קיבוץ גשור כרפתנית ברפת של הקיבוץ. במהלך עבודתה, הרתה ובהיותה בשבוע ה-14 להריונה, קיבלה ממומחה רפואי לגניקולוגיה אישור לשמירת הריון עד לסיום הריונה. התובעת הגישה לנתבע, המוסד לביטוח לאומי, תביעה לצורך קבלת גימלה לשמירת הריון, אולם זה דחה אותה בנימוק, כי "בהתאם למסמכים שבידינו, לא הפסקת לעבוד לצורך שמירת הריון כאמור בסעיף 58 לחוק". הצדדים הסכימו כי ימונה מומחה רפואי בשאלה אם היה צידוק רפואי לאישור שמירת ההיריון שניתן לתובעת. השאלה שהונחה לפתחה של המומחית היתה: "האם, בהתחשב במכלול נסיבות העניין, היה מקום לראות את התובעת כמי שהיעדרותה מעבודה בתקופת ההיריון התחייבה בשל מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן אותה או את עוברה".
תחום: פסיקה
עמודים:8
אזורי נצרת
31/12/2006 |
השופט עמירם רבינוביץ
ארציעבל ***/**
זכאות לגמלת שמירת הריון חלקית
המשיבה הועסקה כמזכירה במשרד עורכי דין. בהיותה בשבוע ה-11 להריונה, פנתה לרופא והתלוננה על דימום. הרופא המטפל קבע כי עליה לשהות בחופשת מחלה במשך שלושה שבועות. מאוחר יותר, נתן לה הרופא המטפל אישור כי עליה לנקוט באמצעים על מנת לשמור על הריונה. הרופא המליץ על קיצור שעות עבודה ל-5 שעות מקסימום ביום בישיבה בלבד. המשיבה הגישה למערער תביעה לגימלה לשמירת הריון בגין התקופה.
עמדת המערער היתה כי גמלה לשמירת הריון מיועדת אך ורק לעובדת שנעדרה מעבודתה היעדרות מלאה ואינה משתכרת כלל בשל מצבה הרפואי הנובע מההריון, מצב המסכן אותה או את עוברה והמחייב היעדרות זו. עמדת המוסד לביטוח לאומי היא שמקום שהמחוקק ביקש לאפשר תשלום חלקי של גמלה בגין מגבלות חלקיות בעבודה הוא עשה זאת במפורש. נטען כי הגדרת המונח "שמירת הריון" בחוק לפיה מדובר ב"היעדרות מעבודה בתקופת ההריון המתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מהריון והמסכן אשה או עוברה" מתייחס להריון בעל סיבוך גבוה שבעקבותיו נזקקת העובדת להשגחה תמידית. אין הדבר מתיישב עם מצב לפיו העובדת ממשיכה לעבוד בהיקף מצומצם יותר.
תחום: פסיקה
עמודים:21
ארצי
25/06/2006 |
כב' השופט אילן איטח
אזורי ת"אבל ****/**
עובדת תהא זכאית לקבלת גימלת שמירת הריון גם אם בתקופת שמירת ההריון היעדרותה מהעבודה לא הייתה מלאה.
התובעת 1 הועסקה כעורכת דין בתקופה הרלוונטית לתובענה בתובעת 2, שותפות של עורכי דין שהשותפים בה הם חמה ובעלה. התובעת החלה את ההריון ביום 3.8.03 וילדה את ביתה ביום 15.5.04. במהלך תקופת ההריון, פנתה התובעת למיון ונקבע כי עליה להיות בשמירת הריון מיום 1.3.04 ועד ליום 20.4.04. במהלך שמירת ההריון, וחרף הוראת הרופא הגיעה התובעת לעבודה במשך 13 ימים ועבדה בכל יום בהיקף שנע בין שעתיים ל- 6.75 שעות (בשים לב להיקף משרתה הרגיל עבדה התובעת בממוצע בהיקף של 20% מהיקף משרתה). זאת, כך התובעת, בשל אילוצי עבודה דחופים הנובעים מכך שהתובעת מטפלת, כעו"ד יחיד, בתיקים של אביה המצוי בקשיים כלכליים. העבודה לא יכולה היתה להתבצע מהבית בשל צרכים שונים (כגון: ספרות) והתובעת עבדה במידת יכולתה וכאשר לא חשה בטוב חזרה לביתה. התובעת הגישה תביעת לגמלת שמירת הריון ותביעתה נדחתה. מכאן התביעה דנן * נקבע: סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התנש"ה – 1995, קובע כי מבוטחת המצויה ב"שמירת הריון" שלושים ימים רצופים לפחות תהיה זכאית לגמלה. בסעיף 58 לחוק מוגדרת 'שמירת הריון' כ"היעדרות מעבודה בתקופת הריון המתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב". במקרה דנן, אין חולק לגבי קיומו של אישור רפואי בכתב המחייב 'היעדרות מהעבודה'. המחלוקת היא האם אותה היעדרות חייבת להיות היעדרות מלאה כטענת הנתבעת או גם היעדרות חלקית כטענת התובעת. ביהמ"ש קובע כי התכלית של מתן גמלת שמירת הריון מתקיימת גם במצב בו ההיעדרות היא חלקית. התובעת הצטוותה על ידי רופאה להיעדר מהעבודה אלא שהיא נטלה על עצמה ועל עוברה סיכון ובאה לעבודה חלקית. לא יהיה זה סביר להעניש אותה על כך ולשלול ממנה את כל הגמלה. יחד עם זאת, משעבדה התובעת באופן חלקי הרי שבגין זמן העבודה אין מקום לפסוק לה שכר
תחום: פסיקה
עמודים:4
אזורי ת"א
תחום: דברי הסבר
עמודים:1
16/03/2004 |
כבוד השופט אילן איטחנ.צ. - גב' יפה לוי לאה ,
תחום: פסיקה
עמודים:10
אזורי ת"א
×
מתעניינ/ת ב.
מכללת חשבים מעבירה:
- ימי עיון
- השתלמויות
- קורסים
- סדנאות
בנושא
מזמינים אותך ליצור קשר לקבלת מידע נוסף