תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:שוויון הזדמנויות
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
תוצאות
06/11/2017 |
כבוד השופטת מיכל פריימן, נציג ציבור (עובדים) מר שלמה ליב, נציג ציבור (מעסיקים) מר משה מקוב
תחום: פסיקה
עמודים:2
אזורי חיפה
28/09/2017 |
כבוד השופט אורן שגב
תחום: פסיקה
עמודים:2
אזורי ת"א
תחום: פסיקה
עמודים:2
אזורי ב"ש
18/08/2015 |
כבוד השופטת שרה שדיאור, נציג ציבור (עובדים) גב' גילה פרימק, נציג ציבור (מעסיקים) גב' תמר סליימן
אזורי י-םסע ****-**-**
ביה"ד הטיל אחריות על נושאי משרה בגין פיטורים ללא שימוע ובחוסר תום לב תוך אפליה מחמת מין וגיל
העובדת הועסקה כמורה ע"י הישיבה והמועצה האזורית שומרון במשך 24 שנים עד לסיום יחסי העבודה. ביה"ד נדרש לבחון את נסיבות סיום העסקתה והזכויות הקמות מנסיבות אלה. לטענת העובדת נהגו כלפיה באפליה מטעמי גיל ומטעמי מין עת פיטרו אותה בלא כל עילה ובהעדר שימוע. לאחר קיום ההוכחות נמצא כי העובדת פוטרה בשיחת מסדרון בלא שנרשמו תלונות כלפיה. המעסיקים ניסו להציע כי העובדת תפרוש פרישה מוקדמת ותהה זכאית לפנסיה תקציבית מידית ובהמשך הודיעו לה כי פרישתה המוקדמת אינה מאושרת. מכאן נקבע כי ההחלטה לפטר את העובדת הוותיקה נפלה עוד בטרם נעשה לה שימוע. לעניין עילת הפיטורים ונושא האפליה, המעסיקים טענו כי הפיטורים היו בהקשר לבעיות משמעת אולם לא הוכיחו זאת בתיעוד מסמכים. מנגד, העובדת טענה כי פוטרה על בסיס הפליה וכדי שהמעסיקים יוכלו למנות מורים גברים וצעירים. בין היתר נמצא כי פורסמה מודעה בעניין המשרה אשר פנתה לגברים בלבד. ביה"ד קבע כי נושאי המשרה היו מעורבים אישית בהפסקת עבודתה של העובדת, הם קיבלו החלטה כאחד וכל אחד לחוד על פיטורי העובדת וזאת בטרם נערך לה שימוע. ביה"ד קבע כי הישיבה הייתה המעסיקה בפועל של העובדת והיא טיפלה בכל הקשור לזכויות סוציאליות של העובדת. עם זאת, למועצה הייתה הזכות לפטר או להוציא עובדים לפרישה מוקדמת. במקרה זה לא קיבלה הישיבה רשות מהמועצה לנהל מו"מ לפיטורי העובדת וכל ההתנהלות נעשתה ע"י הישיבה וללא ידיעת המועצה. לסיכום, עקב עירוב הסמכויות בין הישיבה למועצה, ראה בית הדין במעסיקים כמעסיקים במשותף ונקבע כי הם פעלו בניגוד לחקיקה, פיטרו עובדת ללא שימוע ופגעו בשמה הטוב בחוסר תום לב ולפיכך נדרשה הישיבה לתשלום 12 חודשי שכר בגין פיטורים ללא ששימוע, כאשר המועצה הגיעה עם העובדת להסכם פשרה לפני הדיון. בנוסף, הישיבה תשלם פיצוי ע"ס 35,000 ₪ לעובדת בגין האפליה וחוסר תום לב, כמו כן, נושאי המשרה יפצו את העובדת בסך 10,000 ₪ לכל נושא משרה בנפרד (מנכ"ל הישיבה ומנהל התיכון).
תחום: פסיקה
עמודים:2
אזורי י-ם
13/05/2015 |
עו"ד דנה להב
תחום: סוגיות בדיני עבודה
עמודים:2
19/03/2015 |
נציג ציבור עובדים גב' שולמית עתניאל שמואלי, נציג ציבור מעסיקים גב' שטיינבך ערד הילנה, כבוד השופטת רוית צדיק
אזורי ת"אסעש *****-**-**
עובדת שתפקידה רוקן מתוכן עם שובה מחופשת לידה, מבלי שניתנה לה הזדמנות להשתלב במקום עבודתה ובתפקידה טרם צאתה לחופשת לידה, תפוצה ב- 40,000 ש"ח
העובדת הועסקה במעסיקה מיום 8/2/09 ועד ליום 24/7/12. העובדת ילדה וחזרה לעבודה לאחר 14 שבועות. טרם יציאתה לחופשת לידה טיפלה העובדת בהכנת משכורות עבור כ- 200 עובדים אולם עם שובה מחופשת הלידה טיפלה ב- 40 משכורות בלבד. היה על המעסיקה לתת לעובדת אפשרות ממשית וכנה לשוב ולהשתלב חזרה באותו תפקיד מבחינה מהותית במקום זה בחרה המעסיקה להחזיר את העובדת לעבודה עם ספקים והכנת משכורות של 40 עובדים בלבד כאשר כל יתר העבודה אשר ביצעה טרם יציאתה לחופשת לידה הועברה למחליפתה. השבת העובדת לעבודתה בנסיבות מקרה זה הינה למראית עין בלבד, וזאת משהוצבה בפני מציאות מוגמרת לפיה הועברו מרבית תפקידיה ומטלותיה לעובדת אחרת. מדובר בשינוי מהותי בתפקידה. לא הוכח כי הוצעו לעובדת תפקידים חלופיים הזהים לתפקיד אשר ביצעה טרם יציאתה לחופשת לידה. נהפוך הוא הוכח כי המעסיקה הפחיתה באופן מהותי ונרחב ממטלות ומסמכויות העובדת. לאור האמור לעיל, מאחר ותפקיד העובדת רוקן מתוכן עם שובה לעבודתה מבלי שימצא פתרון הולם לתפקידה הקודם ומבלי שניתנה לה הזדמנות להשתלב במקום עבודתה ובתפקידה טרם צאתה לחופשת לידה העובדת תקבל פיצוי בגין נזק לא ממוני מכוח חוק עבודת נשים על ארבעה חודשי השתכרות בסך 40,000 ש"ח.
תחום: פסיקה
עמודים:2
אזורי ת"א
11/12/2014 |
כבוד סגן הנשיאה, נציג ציבור (עובדים) - מר שאול דיוויס, נציג ציבור (מעסיקים) - מר אורן אהרוני
אזורי ב"שסעש *****-**-**
פיצוי מקסימאלי ללא הוכחת נזק בגין אמירות גזעניות של קצינת משטרה כלפי שוטר שעבד תחתיה
סע"ש 53819-07-13 עברי אנגדה נ' משטרת ישראל ומזל אסטרחן (טרם פורסם). ניתן ביום 11.12.2014, בית הדין לעבודה בבאר שבע, ע"י סגן הנשיאה כבוד השופט אילן סופר
חוקר נוער, העובד במשטרת ישראל תחנת ב"ש, הגיע בהוראות מפקדו לתגבר יחידה בנגב. העובד ישב במסדרון היחידה וסיווג תיקים כששמע את האחראית על המחלקה פונה לחוקר אחר ואומרת לו: "מי זה השחור הזה שיושב מולך". בחלוקת העבודה הוסיפה האחראית ואמרה: "תן לשחור הזה לעשות את זה". העובד נפגע נוכח אמירות האחראית והגיש תלונה כלפיה בפני הדרג הבכיר. התלונה העלתה חשד לביצוע עבירת הסתה לגזענות ועבירה על חוק איסור לשון הרע והטיפול עבר למחלקה לחקירות שוטרים. לאחר בדיקת המשטרה, התנצלות האחראית על האמירות וסירוב העובד להליך גישורי, נרשמה הערת מפקד בתיק האישי של האחראית וקידומה בדרגות נעצר. העובד התאכזב מטיפול המשטרה בתלונה, עזב את המשטרה והתגייס לשירות בתי הסוהר שם השתכר שכר נמוך יותר. העובד תבע בביה"ד לעבודה, בין היתר, פיצוי כספי בגין האמירות הפוגעניות והפסדי שכר שנגרמו לו כתוצאה מעזיבת המשטרה. ביה"ד קבע כי אין מקום להתערב בשיקול דעתה של המשטרה ודחה את תביעת העובד להפרשי שכר. עם זאת, התביעה לפי חוק איסור לשון הרע התקבלה, המשטרה והאחראית חויבו ביחד ולחוד לשלם פיצוי כספי לעובד בשים לב לנסיבות בהן נאמרו ותוך איזון מול עוצמת הפגיעה הסובייקטיבית של העובד.
תחום: פסיקה
עמודים:2
אזורי ב"ש
×
מתעניינ/ת ב.
מכללת חשבים מעבירה:
- ימי עיון
- השתלמויות
- קורסים
- סדנאות
בנושא
מזמינים אותך ליצור קשר לקבלת מידע נוסף