תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:פנסיה
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
תחום: דברי הסבר
עמודים:2
13/11/2005 |
השופט משה טוינה
אזורי ב"שעב ****/**
עובד זר בענף המלונאות, זכאי לכל תנאי העבודה והזכויות המוקנים לעובדים בענף זה, על פי הדין ומכח ההסכם הקיבוצי הנוהג.
התובע, מר קומר ג'ינדר, הוא אזרח הודו אשר בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה היה עובד זר בישראל ובמהלכה עבד במלון ויסטה באילת, היא הנתבעת. באוקטובר 2001 הגיש התובע תביעה לביה"ד בה ביקש, בין היתר, פיצויי פיטורים וסעדים כספיים מכוח ההסכם הקיבוצי הכללי בענף המלונאות וה"נספח האילתי" שלו (להלן: "ההסכם הקיבוצי"). תביעתו התקבלה וביה"ד הארצי אף דחה את טענת הנתבעות בערעור, אך יחד עם זאת קבע: "אשר לתחולת ההסכם הקיבוצי והזכויות הנובעות ממנו, החלטנו לאפשר לגורמים נוספים להצטרף להליך. התאחדות המלונות, ההסתדרות הכללית וקו לעובד..." והדיון הוחזר לביהמ"ש קמא לשמיעת השלמת ראיות ומתן פס"ד משלים * נקבע: "עובד" עפ"י ההסכם הקיבוצי הינו "כל העובדים המקצועיים והבלתי מקצועיים המועסקים ע"י בתי המלון...". סעיפים 3 ו-4 להסכם, שעניינם תחולת ההסכם הקיבוצי, קובעים כי ההסכם יחול על "כל עובד" המועסק בבית מלון בשירותו של מעביד חבר התאחדות בתי המלון, כבענייננו. הנספח האילתי מחיל את התנאים האילתיים המיוחדים על בתי המלון באילת ועובדיהם. יוצא אם כן, כי הלשון הפשוטה אינה עושה אבחנה בין עובד זר לעובד אחר. מקום שההנחיה הברורה העולה מהוראות ההסכם הקיבוצי ומ"הנספח האילתי", מחייבת לראות בעובד הזר כעובד עליו חלות הוראות ההסכם; אין מקום לסטות ממנה. כך נפסק כי "מקום שבו הוראות ההסכם ברורות ומדברות בעד עצמן - אין צורך בבחינת ההקשר התעשייתי כדי לפרשו" וכך גם אין צורך "בשיקולי סבירות" ועל פיהם לפרש את הוראות ההסכם. משאין בסיס בהסכם גופו, כמו גם בהבנתם המשותפת של הצדדים לעמדה, לפיה הוראות ההסכם אינן חלות על עובדים זרים, אין לעשות את האבחנה בין עובד זר לעובד ישראלי, מהנימוק היחיד כי המדובר בעובד זר. התנהגות שכזו נגועה בחוסר תום לב
תחום: פסיקה
עמודים:10
אזורי ב"ש
תחום: חוזרים
עמודים:3
14/01/2003 |
השופט עמירם רבינוביץ
ארציעע ****/**
חובה לכלול גילום שווי הטבה בשכר הקובע לחישוב הפנסיה
המערער, עובד הקרן הקיימת, ביקש להכיר במספר תוספות המגולמות בשכרו, ביניהן שווי שימוש ברכב צמוד וטלפון, כחלק מהשכר הקובע לפנסיה. תביעתו לביה"ד האזורי נדחתה ומכאן הערעור. נקבע: שווי השימוש בטלפון ושווי השימוש ברכב צמוד נחשבות כהטבה החייבת במס הכנסה. לפיכך, משגילמה המעבידה את מס ההכנסה בגין ההטבות הנ"ל ובכך הגדילה את שכרו של המערער, יש לראות בהטבות הללו תוספות לשכר המהוות חלק מהשכר הקובע לפנסיה. זאת, להבדיל מתוספות בגין נהיגה עצמית, דמי שתייה ותשלומי אש"ל, שהנן תוספות התלויות בתנאי או החזר הוצאות, ולכן אינן מהוות חלק מהשכר הקובע.
תחום: פסיקה
עמודים:3
ארצי
×
מתעניינ/ת ב.
מכללת חשבים מעבירה:
- ימי עיון
- השתלמויות
- קורסים
- סדנאות
בנושא
מזמינים אותך ליצור קשר לקבלת מידע נוסף