תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:פיטורים
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
13/02/2005 |
כב' השופט מיכאל שפיצר
תחום: פסיקה
עמודים:12
אזורי חיפה
תחום: פסיקה
עמודים:57
ארצי
תחום: פסיקה
עמודים:6
ארצי
06/12/2005 |
מיכאל שפיצראורן אהרוני ,
תחום: פסיקה
עמודים:4
אזורי נצרת
תחום: חוזרים
עמודים:2
אזורי ת"אעב ****/**
חובת תום לב מוגברת בפיטורי עובדים של רשות מנהלית
התובעת מועסקת כעובדת בכירה במשרד התחבורה מזה 34 שנים, מהם 17 שנים כמנהלת אגף בכירה בענף מערכות מידע והינה בת 61. החל ממאי 1997, מועסקת התובעת בחוזה עבודה אישי המיועד לעובדי מדינה בכירים. באוגוסט 2005, החליט הנתבע 2, נציב שירות המדינה, שלא להאריך את חוזה העסקתה. החלטה זו נתקבלה לאחר שלתובעת נערך שימוע בפני המשנה לנציב שירות המדינה, שבו נאמר לה, כי הנימוק אשר ניצב בבסיס ההחלטה שלא להאריך את חוזה העסקתה, הינו לאור יכולותיה הניהוליות אשר אינן מספקות. התובעת טוענת, כי תפקידה הובטח למר ציון כספי, שהיה מקורב לשר התחבורה ועל כן ההחלטה לפטרה מבוססת על שיקולים שאינם ממין העניין ועל כן דינה להתבטל. כמו כן, טוענת התובעת כי פיטוריה נעשו כתוצאה מאפליה על רקע של גיל, מין וותק * נקבע: על החלטה של רשות מנהלית לעמוד בכללי המינהל הציבורי. אכן, בדין טוענים הנתבעים כי בית הדין לא ימהר להמיר את שיקול דעת הרשות המנהלית בשיקול דעתו שלו. יחד עם זאת, מצב בו רשות ציבורית תשתמש ללא כל צידוק בעובדת היותה רשות ציבורית, כדי להתנער בהתחייבויות אשר נטלה על עצמה, אינה מתקבלת על הדעת. החובות המיוחדות המוטלות על גוף ציבורי כוללות בחובן חובות מוגברות של תום לב, איסור לנהוג בשרירות ואיסור להפלות (בג"צ 852/86 ח"כ שולמית אלוני ואח' נ' שר המשפטים). כמו כן, עוסקים אנו ביחסי עבודה, בהם נקודת המוצא הינה כי העובד הינו בעמדת נחיתות ביחס למעביד. עוד רואים אנו כי על בית הדין לבחון ולהכריע בשאלות העולות בתחום יחסי העבודה, מבלי להתעלם מאי השוויון בין הצדדים. כלל הוא, כי החלטה של רשות מנהלית להתקבל אך ורק על בסיס שיקולים ענייניים. סעיף 9 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה תשמ"ח-1988, קובע כי במקרים המנויים בסעיף 2 לחוק, יועבר נטל הראיה אל המעביד בכדי שיוכיח כי הסיבה לפיטורים איננה כתוצאה מהפליה, אלא מסיבות ענייניות. עובד המבקש להעביר את נטל הראייה למעביד לפי סעיף 9 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, עליו להביא ראשית ראיה להתנהגות פסולה מטעם המעביד (דב"ע נו/129-3 פלוטקין נ' אחים אייזנברג בע"מ). במקרה דנא, התייחסותם של הנתבעים לגילה או ותיקותה של התובעת, עוד לפני שהוגשה הבקשה, הינה פסולה ומפלה וקובעת תנאים שאינם ממין העניין. הנתבעים סבורים כי התובעת מבצעת כהלכה את החלקים המקצועיים בעבודתה אך בכל הקשור ליכולותיה הניהוליות, טוענים הם, כי עבודתה לוקה בחסר. התובעת הרימה את הנטל הנדרש להוכחת הפליה כנדרש על פי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. הנטל שהוטל על הנתבעים לא הורם ולא הוכח, כי ההחלטה שלא להאריך את חוזה העסקתה של התובעת לא הייתה נגועה באפליה. לו היו מראים הנתבעים, כי קיימת הנחיה מנהלית הקובעת כי לגבי כל מנהל ומנהל בשירות המדינה, קיים פרק זמן בו הוא מכהן בתפקידו ולאחר מכן מתבצע "רענון שורות" ו"דם חדש" מוזרם, קרי, מנהל אחר מחליף אותו, ייתכן והיה בכך כדי להוכיח כי יש בדבריהם אמת מסוימת. אך זאת לא נעשה, והרושם שנוצר הוא כי נוהל "רענון השורות" נשלף "בצוק העיתים" בכדי להסביר את ההחלטה שלא להאריך את העסקת המבקשת מבלי שיש לכך צידוק מספיק. בהליך השימוע שנערך לתובעת, נפלו פגמים מהותיים והוא לא נערך בלב פתוח ובנפש חפצה. לפיכך, התביעה התקבלה
תחום: פסיקה
עמודים:24
אזורי ת"א
07/06/2006 |
כב' השופטת עפרה ורבנר
אזורי חיפהעב ****/**
עובדת בהריון אינה מחויבת לדווח על היותה בהריון במהלך ראיון עבודה
התובעת התקבלה לעבודה אצל הנתבע, חברה העוסקת בייצור ואספקה של מערכות אלקטרואופטיות ומכניות לתעשיות ביטחוניות. במהלך הראיון לפני קבלתה לעבודה, הובהר לתובעת כי גם אם תתקבל, יהיה זה לתקופת ניסיון של חצי שנה, ורק לאחריה תקבל קביעות עבודה. חמישה ימים לאחר שהתחילה התובעת לעבוד, נודע למעסיקיה כי היא בהריון והיא פוטרה. התובעת הגישה תביעה לפיצויים בטענה כי פוטרה שלא כדין על רקע הריונה. הנתבעים טענו, בין היתר, כי המדובר בסביבת עבודה מסוכנת בה התובעת היתה נחשפת לחומרים מסוכנים ורעילים ועל כן פיטוריה היו הכרחיים * נקבע: על התובעת לא חלות הוראות סעיף 9 לחוק עבודת נשים תשי"ד-1954, המחייב אישור הממונה ממשרד העבודה לפיטורי עובדת בהריון עם ותק של 6 חודשי עבודה, מאחר והתובעת עבדה 5 ימים בלבד אצל הנתבעת. יחד עם זאת, חלות בענייננו הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988.
תחום: פסיקה
עמודים:23
אזורי חיפה
24/08/2006 |
כבוד השופטת שרה שדיאורנציג ציבור (ע) מר מחלב ,
אזורי י-םעב ****/**
עובדת שפוטרה בהריון קיבלה פיצוי בגין עגמת נפש והוטל קנס כספי על המנהלים האחראים עליה
בית הדין דן בשאלה האם במקרה הנדון העובדת פוטרה או התפטרה וציין כי חזקה על עובד כי הוא מעוניין להמשיך לעבוד ולהתפרנס בכבוד. בית הדין הדגיש כי נפסק פעמים רבות כי בטלות הפיטורים אינה תלויה בידיעת המעביד על היות העובדת בהריון או בהודעת העובדת על דבר הריונה ובלבד שבעת הפיטורים היתה בהריון. בית הדין בחן את תפקידם של מנהלי המעבידה הנתבעים בתיק זה בהתייחס לסעיף 16 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אשר מטיל אחריות אישית על שותף או אחראי של אותו חבר בני אדם. בית הדין קבע כי שניים מהמנהלים נושאים באחריות אישית בהתאם לחוק והוטל על כל אחד קנס פלילי בגובה 134,600 ש"ח (עב 1452/04 איינעלם אבביטו נ' חברת איי.אס.אס. אשמורת בע"מ, מיום 24.8.06).
תחום: פסיקה
עמודים:18
אזורי י-ם
×
מתעניינ/ת ב.
מכללת חשבים מעבירה:
- ימי עיון
- השתלמויות
- קורסים
- סדנאות
בנושא
מזמינים אותך ליצור קשר לקבלת מידע נוסף