תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:ביטוח לאומי
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
תוצאות
תחום: חוזרים
עמודים:1
ארציעבל ***/**
תאונה בבית כתאונת עבודה
* המערערת, מנהלת חשבונות שעבדה כשכירה, ביצעה חלק מעבודתה בביתה. באחד מימי השבת, עת פסעה אל שולחן המחשב בסלון ביתה לצורך עבודה, החליקה על רצפה רטובה ונחבלה. המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בתאונה כתאונת עבודה * נקבע: בימינו עבודה מבוצעת לא רק בתחומים מוגדרים של "מפעל" או "משרד". מגוון העיסוקים וצורות ההתקשרות לצורך ביצוע עבודה מזמנים בימינו אתרי עבודה שונים ובהם ניתן למצוא גם את העובד השכיר המבצע עבודתו בביתו. גם עבודה המבוצעת בבית נעשית ב"סביבת עבודה", אלא שגבולותיה של סביבת עבודה זו לא תמיד ברורים. יש, לעתים, שעובד המבצע עבודה בביתו, מקצה חלק ממעונו לביצוע העבודה, לדוגמא פינת עבודה. אולם יכולים להיווצר מצבים בהם, כמו בענייננו, אין בבית העובד מקום עבודה מוגדר. מציאות זו אינה שוללת את קיומה של סביבת העבודה אלא רק מקשה על הגדרתה. זאת ועוד, לעתים, במצבים גבוליים, יכולים תחומי תפקוד שונים להתערב זה בזה, כגון - שסביבת תפקודי הבית חודרת אל תוך סביבת תפקודי העבודה. חדירה זו, אף היא, אינה שוללת את קיומה של סביבת העבודה, אלא רק מקשה על איתורה. הוא הדין בענייננו: מקום עבודתה הטבעי והרגיל של המערערת הוא במשרד אלא שהיא נדרשה לבצע עבודה בביתה. סביבת העבודה בביתה של המערערת היתה ליד המחשב שבסלון דירתה. בסביבת עבודה זו היה מכשול שמקורו באחד מתפקודי הבית (הנוזל ששפכו הילדים). התאונה נגרמה תוך כדי העבודה ובשל המכשול שהיה בסביבת העבודה. כאשר עבודה מתבצעת בבית, ייתכנו מכשולים אשר אינם שכיחים בסביבת העבודה ה"משרדית". מכשולים שכאלה יכולים להיות חלק טבעי מסביבת העבודה ה"ביתית" וקיומם אינו צריך לגרוע מן ההגנה הפרושה לעובד בחוק הביטוח הלאומי, ובלבד שהדבר ארע תוך כדי ביצוע העבודה. לאור האמור, יש לקבוע כי התאונה שארעה למערערת היא תאונת עבודה*
תחום: פסיקה
עמודים:14
ארצי
תחום: חוזרים
עמודים:1
27/11/2005 |
כבוד השופט יוסף שפירא
מחוזי י-םבשא ****/**
בעת פרוק - דין בעל שליטה אינו כשל עובד מן המניין
אור וצבע בע"מ (להלן: החברה) עסקה בייצור לוחות אופסט, והמערער עבד בה בתור שכיר וכן, היה בעל מניות בחברה ושימש כדירקטור בחברה. המערער שילם במשך השנים בהם עבד בחברה דמי ביטוח לאומי על-פי ענפי הביטוח השונים, וכן תשלומי מס הכנסה הנובעים ממעמדו כשכיר בחברה. המערער הגיש תביעת חוב למפרק, ובה תבע שכר עבודה שלא שולם על ידי המעביד, וכן דמי פדיון חופשה, פיצויי פיטורין מכוח הסכם קיבוצי וכן פיצויי פיטורין המגיעים מקופת גמל. המפרק דחה את תביעת החוב בהסתמך על סעיף 6ב' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 ומכאן הערעור. המערער טוען כי הוא תובע בכובעו כשכיר שעבד בפועל ולא כבעל שליטה. לשיטתו, סעיף 354(א)(1)(א) לפקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג - 1983 מהווה דין ספציפי הגובר על הוראת סעיף 6ב' לחוק. לטענת הכנ"ר, מטרת התיקון בחוק הייתה לצמצם את הזכאות לזכויות עובדים שהם בעלי שליטה בחברת מעטים, כחלק מקיצוץ רב היקף בהוצאות הממשלה. לפיכך, אם מתברר שהמערער הוא בעל שליטה, הרי שדין תביעתו להימחק על הסף, שכן זכותו פוקעת - פש"ר 2038/03 המוסד לביטוח לאומי נ' רו"ח עופר * נקבע: עד לתיקון מס' 61 לחוק, עובד שכיר של חברה שפורקה, זכאי היה לזכויות מסוימות כמפורט בפרק ח' לחוק שכותרתו "ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד". עפ"י התיקון הנ"ל , הוסף סעיף 6ב' הקובע: "הוראת פרקים ז' ו-ח' לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים". הוראה זו מהווה את הציר המרכזי של ערעור זה. תיקון החוק על ידי הוספת סעיף 6ב' הנ"ל, ודאי שבא להצר את זכותם של עובדים מסוגו של המערער. המערער, המייצג את עצמו, זועק, כדבריו, וטוען שמדובר בקיפוח הפוגע בזכויותיו. אמנם אין הוא מפנה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אולם נראה כי זו כוונתו. בין כך ובין כך, גם אם מדובר בפגיעה בזכויות מוקנות, הרי שהוראת סעיף 6ב' עומדת במבחן סעיף ההגבלה בחוק היסוד (סעיף 8), שהרי היא נועדה לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, שהרי ללא תכנית ההבראה, לא הייתה המדינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה. מן המורם עולה כי אין מנוס אלא לדחות את הערעור
תחום: פסיקה
עמודים:6
מחוזי י-ם
06/12/2005 |
כב' השופטת ע. פוגל - שופטת ראשית
אזורי ת"אבל ****/**
הכרה בנזקי עישון פסיבי כתאונת עבודה
התובע עבד במשרד התחבורה בתפקיד מנהלי משנת 1970. בשנת 97' הועבר מקום עבודתו למשרד הרישוי בחולון. בחדרו של התובע היו חלון ומזגן והוא פנה למבואה (ללובי), שם ישבה עובדת שעישנה במרבית שעות עבודתו והעשן היה חודר לחדרו. בסתיו 97' לקה התובע בשפעת, וכשחזר לעבודה לא הצליח להחלים מהמחלה שכן העשן הפריע לו. כל בקשותיו מהפקידה לחדול מעישון במקום העבודה לא נענו ואיש לא אסר זאת עליה. בעקבות פנייתו לרופא תעסוקתי ורופא של משרד הבריאות נקבע, כי העישון עלול להזיק לתובע ולפיכך אין לעשן במקום העבודה. משכך, קבע הממונה במקום, כי אחד החדרים ישמש כחדר עישון. דא עקא, אותו חדר פנה לכיוון המבואה באופן שהעשן הגיע גם אליה. כשהיה התובע יוצא מן המשרד היו העובדים מעשנים בכל מתחם העבודה, כשהיה חוזר למשרד היה המתחם ספוג עשן. התובע נחשף לעשן כבד במשך כחצי שנה. כעת מבקש התובע כי מחלתו בעקבות ה"עישון הפסיבי" תוכר כתאונת עבודה * נקבע: התובע נחשף במקום עבודתו ל"עישון פסיבי", שהינו גם עישון כפוי על האדם החשוף לו. נזקי העישון הפסיבי במקומות עבודה הוכרו על ידי המחוקק, אשר הגביל על פי חוק את העישון במקומות ציבוריים ובמקומות עבודה. הגבלת עישון במקומות עבודה מקובלת היום בעולם המערבי, אשר נוכח לדעת כי תופעת העישון, לרבות העישון הפסיבי מביאה לתחלואה והיעדרויות רבות מהעבודה. במקרה דנן, קבע המומחה הרפואי כי לתובע נגרמו פגיעות זעירות (מיקרוטראומות), בהיותו חשוף לעשן סיגריות כבד במשך חצי שנה. התוצאה המצטברת של פגיעות אלה הייתה – מחלתו של התובע. המומחה הרפואי קבע כי לתובע היה רקע אישי של רגישות בדרכי הנשימה, אך חשיפתו לעשן סיגריות במקום העבודה גרמה להחמרת מצבו. התובע גם נחשף לזיהום אויר ברקע עבודתו, אשר נבע מהימצאות אזור תעשיה ומגרש חנייה בסביבה. פגיעה בעבודה יכול שתתרחש על דרך של גרימה, או על דרך של החמרה. במקרה של החמרה, כבר הביא הרופא בחשבון שהרקע הכללי לבואה של המחלה הוא נתוניו האישיים של התובע, אך העיתוי בו פרצה המחלה הוא תוצאה של הנסיבות, אשר החמירו את מצבו. התובע הרים אפוא את הנטל והוכיח כי מחלתו הוחמרה על ידי פגיעות זעירות שאירעו כתוצאה מחשיפתו לעשן הסיגריות במשך כחצי שנה. ולפיכך, מחלתו הינה בגדר פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק
תחום: פסיקה
עמודים:6
אזורי ת"א
×
מתעניינ/ת ב.
מכללת חשבים מעבירה:
- ימי עיון
- השתלמויות
- קורסים
- סדנאות
בנושא
מזמינים אותך ליצור קשר לקבלת מידע נוסף