תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:ביטוח לאומי
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
תוצאות
06/12/2005 |
כב' השופטת ע. פוגל - שופטת ראשית
אזורי ת"אבל ****/**
הכרה בנזקי עישון פסיבי כתאונת עבודה
התובע עבד במשרד התחבורה בתפקיד מנהלי משנת 1970. בשנת 97' הועבר מקום עבודתו למשרד הרישוי בחולון. בחדרו של התובע היו חלון ומזגן והוא פנה למבואה (ללובי), שם ישבה עובדת שעישנה במרבית שעות עבודתו והעשן היה חודר לחדרו. בסתיו 97' לקה התובע בשפעת, וכשחזר לעבודה לא הצליח להחלים מהמחלה שכן העשן הפריע לו. כל בקשותיו מהפקידה לחדול מעישון במקום העבודה לא נענו ואיש לא אסר זאת עליה. בעקבות פנייתו לרופא תעסוקתי ורופא של משרד הבריאות נקבע, כי העישון עלול להזיק לתובע ולפיכך אין לעשן במקום העבודה. משכך, קבע הממונה במקום, כי אחד החדרים ישמש כחדר עישון. דא עקא, אותו חדר פנה לכיוון המבואה באופן שהעשן הגיע גם אליה. כשהיה התובע יוצא מן המשרד היו העובדים מעשנים בכל מתחם העבודה, כשהיה חוזר למשרד היה המתחם ספוג עשן. התובע נחשף לעשן כבד במשך כחצי שנה. כעת מבקש התובע כי מחלתו בעקבות ה"עישון הפסיבי" תוכר כתאונת עבודה * נקבע: התובע נחשף במקום עבודתו ל"עישון פסיבי", שהינו גם עישון כפוי על האדם החשוף לו. נזקי העישון הפסיבי במקומות עבודה הוכרו על ידי המחוקק, אשר הגביל על פי חוק את העישון במקומות ציבוריים ובמקומות עבודה. הגבלת עישון במקומות עבודה מקובלת היום בעולם המערבי, אשר נוכח לדעת כי תופעת העישון, לרבות העישון הפסיבי מביאה לתחלואה והיעדרויות רבות מהעבודה. במקרה דנן, קבע המומחה הרפואי כי לתובע נגרמו פגיעות זעירות (מיקרוטראומות), בהיותו חשוף לעשן סיגריות כבד במשך חצי שנה. התוצאה המצטברת של פגיעות אלה הייתה – מחלתו של התובע. המומחה הרפואי קבע כי לתובע היה רקע אישי של רגישות בדרכי הנשימה, אך חשיפתו לעשן סיגריות במקום העבודה גרמה להחמרת מצבו. התובע גם נחשף לזיהום אויר ברקע עבודתו, אשר נבע מהימצאות אזור תעשיה ומגרש חנייה בסביבה. פגיעה בעבודה יכול שתתרחש על דרך של גרימה, או על דרך של החמרה. במקרה של החמרה, כבר הביא הרופא בחשבון שהרקע הכללי לבואה של המחלה הוא נתוניו האישיים של התובע, אך העיתוי בו פרצה המחלה הוא תוצאה של הנסיבות, אשר החמירו את מצבו. התובע הרים אפוא את הנטל והוכיח כי מחלתו הוחמרה על ידי פגיעות זעירות שאירעו כתוצאה מחשיפתו לעשן הסיגריות במשך כחצי שנה. ולפיכך, מחלתו הינה בגדר פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק
תחום: פסיקה
עמודים:6
אזורי ת"א
ארציעבל ****/**
בעל דין המתנגד לעצם מינוי של מומחה רפואי מסוים, חלה עליו החובה למחות על כך עם המינוי
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי בעל דין המתנגד לעצם מינויו של מומחה רפואי מסויים חייב למחות על כך מיד עם המינוי, ולא להמתין לתוצאות חוות הדעת, שעה שזו לא תהיה לרוחו. מן הראוי לציין כי בעבר נפסק שבתחומי רפואה, שלגביהם נדרשת מומחיות מיוחדת, יש להיוועץ עם מומחים מתחומים ספציפיים אלה, ובמקרה הנדון אכן חוות הדעת ניתנה על ידי מומחה בעל מומחיות מיוחדת (עב"ל 1426/04 עמוס עמרן נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 26.1.2006).
תחום: פסיקה
עמודים:6
ארצי
21/02/2006 |
אריאלה גילצר-כץ, שופטת ,
אזורי ת"אעע ****/**
ליקוי נפשי שנגרם לעובד כתוצאה מאירוע חריג בעבודה, יוכר כתאונת עבודה
התובעת עבדה בחברת טלרד כ-25 שנים. במהלך שנת 2001 החלה טלרד לפטר עובדים רבים, חלקם גם במחלקה בה עבדה התובעת, עובדה אשר יצרה לחץ נפשי כבד מאוד אצל התובעת. ביום האירוע הגיע אחד מחברי ועד העובדים, (להלן: מר בטונישווילי), אל המחלקה בה עבדה התובעת ונקלע לעימות מילולי עם עובדים, ויכוח שעסק בפיטורים המתרגשים ובאים על המחלקה. במהלך העימות, התמוטטה התובעת, אשר האזינה למתרחש מהצד, ופונתה לבית החולים. לאחר האירוע מצבה של התובעת התדרדר והיא לא שבה לעבודה סדירה וסובלת מקשיים בתפקודה היום-יומי. התובעת מבקשת להכיר באירוע כתאונת עבודה * נקבע: ההלכה שנפסקה בביה"ד הארצי לעבודה (דב"ע לא/5-0 ושדי נ' המוסד לביטוח לאומי) הינה כי בכדי שנסיבותיו של מקרה מסוים יוכרו כאירוע חריג לעניין תאונת עבודה, עליהן להיות אירוע פתאומי ובלתי צפוי. מהראיות שהובאו בפני ביה"ד עולה, כי מספר חודשים לפני יום האירוע היה עניין הפיטורים תלוי ועומד באוויר, כאשר כל שידעו העובדים כי חלק ניכר מהם יפוטרו, אך לא ידעו מי מהם יהא ברשימת המפוטרים. וכך גם מציין מר בטונישווילי, כי אמנם רשימת המפוטרים התגבשה חודשים לפני יום קרות האירוע, אך העובדים לא ידעו מי נמצא ברשימה עד לחודש נובמבר. עם זאת, ביהמ"ש דוחה את הטענה בדבר מיקרוטראומה נפשית. ביה"ד קובע, כי פרק הזמן בו החלו השמועות על הפיטורים בעבודתה של התובעת הינו בן מספר חודשים לכל היותר. גם אם יצרו שמועות אלו לחץ נפשי אצל התובעת, אין כל עדות כי היה פגם בתפקודה בעקבות לחץ זה. לעומת זאת לאחר התמוטטותה של התובעת לא חזרה היא לעבודה סדירה. כך גם כעולה מתיקה הרפואי, בו לא נמצאה כל עדות לבעיה נפשית מסוג כלשהו עד ליום קרות האירוע, כאשר לאחריו ניתן לראות את ההתייחסות המתאימה ע"י הסגל הרפואי אשר טיפל בה. במקרה דנן ניתן להצביע על נקודת הזמן המדויקת בה התעלפה הנתבעת ועל נסיבות אותו המקרה. הנתבעת התעלפה ביום 20/11/02 בעקבות ויכוח שהתקיים בין מספר עובדים במקום עבודתה לבין נציג הועד, ויכוח בו התובעת לא נטלה חלק פעיל, אלא האזינה מהצד ואירוע זה מהווה אירוע חריג בעבודה
תחום: פסיקה
עמודים:5
אזורי ת"א
ארציעבל ****/**
התאבדות הוכרה כתאונת עבודה בגינה יש לשלם גמלת תלויים לשאריו
המנוח עבד מספר שנים במחלקת התברואה של עיריית ערד. באחד הימים, לקה המנוח בהתקף לב שבעקבותיו נעדר מהעבודה במשך שבועיים. לטענת התובעת, אשתו, עם חזרתו נתקל ביחס נוקשה וסידור עבודה שונה מהרגיל. בנוסף, קיבל המנוח קו נסיעה קשה ונטען, כי ההתעללות בו הייתה ללא גבול. כל אלה הובילו את המנוח להתאבד ובגין כך נתבעה גימלת תלויים מביטוח לאומי. התביעה נדחתה וביה"ד האזורי קבע, כי המבחן להכרה בהתאבדות כתאונת עבודה הינו מבחן קרות אירוע חריג בסמוך לפני התאבדות. נקבע כי טענות המערערת לשני אירועים חריגים בעבודה שקדמו למעשה ההתאבדות: איום בפיטורים ע"י הממונה עליו, והשפלתו על ידי הממונה בסמוך לפני התאבדות – לא הוכחו. על כך הערעור * נקבע: כב' הש' י' פליטמן: על מנת שאיבוד לדעת יוכר כתאונה בעבודה, יש להוכיח קרות אירוע מיוחד, מוגדר, הקשור לעבודה ושבעטיו טרף העובד נפשו בסמוך לאחר מכן. אין צורך, כי אותו אירוע יחשב לחריג. מתוך מכתב ההתאבדות שהשאיר אחריו המנוח, וזוהי הראייה המהימנה ביותר לאשר אירע, עולה, כי בגין שני אירועים מיוחדים הוא שם קץ לחייו. האחד, קיפוחו בסמוך לפני התאבדותו בהשוואה ליתר העובדים במכסת השעות הנוספות. השני, האיסור שהוטל עליו במקרה מסויים, לעזוב את העבודה לצורך בדיקה רפואית, לעומת ההיתר שנטל לעצמו הממונה עליו לעזוב את העבודה, לצורך טיפול שיניים לילדיו. משכך הם הדברים, המסקנה היא כי הוכחו כנדרש אירועים מיוחדים בעבודה שאירעו בסמוך לפני ההתאבדות. משברור שאירועים אלו גרמו לפגיעתו של המנוח בעצמו, די בכך כדי לקבוע כי חבלתו זו - הינה בגדר תאונה בעבודה. ולפיכך, זכאים תלוייו לגימלת תלויים; כב' הנש' ס' אדלר: בהיעדר הוכחה הקושרת בין התפתחותן של מחלות נפש לבין העבודה לא הוכללו מחלות אלה ברשימת מחלות המקצוע. כמו כן, מחלת נפש אינה מוכרת מכוח תורת המיקרוטראומה. האפשרות הנשארת להכיר בהתאבדות כפגיעה בעבודה היא להכיר בה כתאונת עבודה. במקרה שבפנינו לא הונחה חוות דעת מומחה וגם תיקו הרפואי של המנוח לא הוגש ולפיכך, אין לדעת האם המנוח ניסה לשלוח יד בנפשו קודם למקרה זה, שלמרבה הצער הוביל למותו. כך, אין לדעת אם המנוח סבל ממחלת נפש, האם הוא קיבל טיפול עבורה, והאם היא הייתה ממין המחלות שצפויה להחמיר בעבודה או בקשר עם עובדים אחרים. אין גם חוות דעת של פסיכיאטר המצהיר על קיומו של קשר סיבתי בין עבודתו של המנוח לבין התאבדותו. יתרה מזאת, לא הונח כל בסיס לבירור גרסת אשת המנוח, לפיה הממונים על המנוח התייחסו אליו בצורה לא ראויה. החובה להביא תשתית עובדתית התומכת בתביעה מוטלת על שכמי התובעת וספק אם היא השכילה להרים נטל זה, כאשר הראיה היחידה שיש בה כדי לתמוך בגרסתה היא המכתב שהשאיר אחריו המנוח. אולם, בנסיבות המיוחדות של פרשה זו, מחמת הספק ועל אף העדרה של מסכת ראיות מלאה, נכון ביה"ד ללמוד ממכתב ההתאבדות, כאמור לעיל, כי קדמו להתאבדות שני אירועים שארעו בסמוך לה, אשר ניתן לקושרם להחלטת המנוח לשים קץ לחייו. הערעור התקבל
תחום: פסיקה
עמודים:9
ארצי
ארציעבל ***/**
הוכחת קיום אירוע חריג לשם מינוי מומחה רפואי על ידי בית הדין בתאונת עבודה
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי לשם מינוי מומחה רפואי יש להוכיח קיומו של אירוע חריג קודם לאירוע הלבבי. אין צורך בהוכחה גורפת אלא בהוכחה המראה במידה מספקת של סבירות על קיומו של אירוע חריג, כאשר על העובד להביא ראשית ראיה לכך. במקרה דנן נפסק כי בשל הראיות המעידות על לחץ בלתי רגיל בו היה נתון העובד, התקיים הספק באשר לקיומו של אירוע חריג המצריך מינויו של מומחה רפואי (עבל 306/03 נדב אושרי נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 6.4.06).
תחום: פסיקה
עמודים:6
ארצי
תחום: דברי הסבר
עמודים:1
×
מתעניינ/ת ב.
מכללת חשבים מעבירה:
- ימי עיון
- השתלמויות
- קורסים
- סדנאות
בנושא
מזמינים אותך ליצור קשר לקבלת מידע נוסף