תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:עובדים זרים
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
תוצאות
ארציעע ***/**
זכאות עובד סיעוד זר לתשלום עבור שעות נוספות
בית הדין הארצי לעבודה חזר על הקביעה לפיה חוק שעות עבודה ומנוחה חל על עובד סיעודי המעניק שירותי סיעוד בבית המטופל. אף מעבר לכך, רוככה הדרישה להוכחת השעות הנוספות וכעת העובד לא נדרש לכמת את השעות הנתבעות אחת לאחת ודי בכך כי יוכיח מתכונת עבודה כללית, שמשמעותה עבודה בשעות נוספות. במקרה הנדון קבע בית הדין כי אין די באמירה כללית לפיה עבד העובד כל יום בין 7:00 ל- 22:00 כדי להוכיח מתכונת עבודה בשעות נוספות ועל כן נדחתה תביעת העובד .
תחום: פסיקה
עמודים:8
ארצי
עליוןבגצ ***/**
חובת תשלום שכר מינימלי הקבוע בהיתר להעסקת עובדים זרים
ביום 15.8.04 קיבלה הממשלה החלטה שעניינה שילוב עובדים ישראלים בשוק העבודה. עיקרה של ההחלטה בהנחיית הממונה על יחידת הסמך לעניין עובדים זרים במשרד המסחר התעשייה והתעסוקה להקצות היתרי העסקה לעובדים זרים בענפי התעשייה והשירותים רק ל"מומחי חוץ". קרי, תושב חוץ שהוזמן לעבוד בישראל בידי תושב ישראל שאינו קבלן כח אדם או מתווך כח אדם, כדי לתת שירות לאותו תושב ישראל בתחום שיש לו בו מומחיות ייחודית, ושעבור שירותיו ישולם לו שכר חודשי בסכומים מוגדרים. הוחלט, כי החל מ-1.1.06 ישולם שכר שלא יפחת מ-6,000 ש"ח, אשר יעלה בהדרגה עד ל-1.7.07, שאז יעמוד על כפל השכר הממוצע במשק לפחות.
בהחלטה נוספת קבעה הממשלה, כי אין לתת היתרים לעובדים זרים, אלא אם התקבלה הודעה משירות התעסוקה כי לא קיים דורש עבודה ישראלי לביצוע העבודה נשוא בקשת ההיתר. הוראה זו חלה על התעשייה, מסעדות אתניות ומעורבות, ובתי מלון.
כנגד החלטה זו העתירה דנן.
תחום: פסיקה
עמודים:25
עליון
אזורי ת"אעב *****/**
זכאותה של עובדת בעלת מוגבלות שכלית שהועסקה כמתנדבת לקבלת תמורה כספית עבור עבודתה
המחלוקת שהובאה בפני בית הדין היא האם פעילותה של התובעת במשך 11 שנה אצל הנתבעת הייתה כמתנדבת המבקשת לעצמה "מקום שיקום", או כעובדת הזכאית לתשלום שכר ההולם את תרומתה. בית הדין קבע כי מבלי לגרוע מהעובדה שהעבודה בגן תרמה רבות לתובעת וקידמה אותה במובנים שונים, עדיין מדובר בעבודה במובנה המשפטי, אשר יש ליתן שכר בגינה. התמורה הרוחנית והחברתית שייתכן כי העובדת קיבלה אינה מאיינת את זכותה לקבלת תמורה חומרית. במקרה דנן, על פי 'מבחני הסטטוס' מדובר בעובדת שהשתלבה במפעל ועבדה בו שנים ארוכות. אין זה משנה אם היה עבורה תקן, אם לאו. הגן- כעסק כלכלי - נהנה מעבודתה של התובעת ופעילותה בו אינה נכנסת בגדר 'פעילות התנדבותית'
תחום: פסיקה
עמודים:10
אזורי ת"א
תחום: דברי הסבר
13/11/2005 |
השופט משה טוינה
אזורי ב"שעב ****/**
עובד זר בענף המלונאות, זכאי לכל תנאי העבודה והזכויות המוקנים לעובדים בענף זה, על פי הדין ומכח ההסכם הקיבוצי הנוהג.
התובע, מר קומר ג'ינדר, הוא אזרח הודו אשר בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה היה עובד זר בישראל ובמהלכה עבד במלון ויסטה באילת, היא הנתבעת. באוקטובר 2001 הגיש התובע תביעה לביה"ד בה ביקש, בין היתר, פיצויי פיטורים וסעדים כספיים מכוח ההסכם הקיבוצי הכללי בענף המלונאות וה"נספח האילתי" שלו (להלן: "ההסכם הקיבוצי"). תביעתו התקבלה וביה"ד הארצי אף דחה את טענת הנתבעות בערעור, אך יחד עם זאת קבע: "אשר לתחולת ההסכם הקיבוצי והזכויות הנובעות ממנו, החלטנו לאפשר לגורמים נוספים להצטרף להליך. התאחדות המלונות, ההסתדרות הכללית וקו לעובד..." והדיון הוחזר לביהמ"ש קמא לשמיעת השלמת ראיות ומתן פס"ד משלים * נקבע: "עובד" עפ"י ההסכם הקיבוצי הינו "כל העובדים המקצועיים והבלתי מקצועיים המועסקים ע"י בתי המלון...". סעיפים 3 ו-4 להסכם, שעניינם תחולת ההסכם הקיבוצי, קובעים כי ההסכם יחול על "כל עובד" המועסק בבית מלון בשירותו של מעביד חבר התאחדות בתי המלון, כבענייננו. הנספח האילתי מחיל את התנאים האילתיים המיוחדים על בתי המלון באילת ועובדיהם. יוצא אם כן, כי הלשון הפשוטה אינה עושה אבחנה בין עובד זר לעובד אחר. מקום שההנחיה הברורה העולה מהוראות ההסכם הקיבוצי ומ"הנספח האילתי", מחייבת לראות בעובד הזר כעובד עליו חלות הוראות ההסכם; אין מקום לסטות ממנה. כך נפסק כי "מקום שבו הוראות ההסכם ברורות ומדברות בעד עצמן - אין צורך בבחינת ההקשר התעשייתי כדי לפרשו" וכך גם אין צורך "בשיקולי סבירות" ועל פיהם לפרש את הוראות ההסכם. משאין בסיס בהסכם גופו, כמו גם בהבנתם המשותפת של הצדדים לעמדה, לפיה הוראות ההסכם אינן חלות על עובדים זרים, אין לעשות את האבחנה בין עובד זר לעובד ישראלי, מהנימוק היחיד כי המדובר בעובד זר. התנהגות שכזו נגועה בחוסר תום לב
תחום: פסיקה
עמודים:10
אזורי ב"ש
תחום: פסיקה
עמודים:5
ארצי
עליוןעב ****/**
ההיטל המוטל על מעסיקים של עובדים זרים אינו בגדר הפלית העובדים הזרים
העותרים מעסיקים עובדים זרים מסין, תאילנד ורומניה. הם עותרים כנגד סעיף 45 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003, המטיל היטל על מעסיקים בגין העסקתם של "עובדים זרים". לטענתם, היטל המעסיקים מייקר את העסקתם של עובדים זרים, ובכך, מפלה אותם בסיכויי הקבלה לעבודה לעומת עובדים ישראלים. זאת, בניגוד לאיסור ההפליה שבאמנות למניעת מסי כפל בהן התקשרה ישראל עם סין, תאילנד ורומניה*נקבע: באמנות למניעת כפל מס עליהן חתומה מדינת ישראל אכן נקבע עקרון איסור הפליית עובדים הזרים. ברם, איסור ההפליה שבאמנה מכוון בראש ובראשונה למנוע הפליה במס המוטל על העובד הזר לעומת עמיתו המקומי. הוא לא נועד להגן על עובדים פוטנציאליים, אשר אינם מועסקים וכל רצונם הוא להיות מועסקים במדינה המארחת. על כן, אין לקבל את טענת העותרים כי היטל המעסיקים על פי סעיף 45 לחוק מפר את איסור ההפליה בהפלותו עובדים זרים בקבלה לעבודה בישראל. טענה נוספת של העותרים היא כי היטל המעסיקים סותר את האמור באמנה בדבר עובדים מהגרים של ארגון העבודה הבינלאומי, הקובעת בסימן ו' כי "1. כל חבר שלגביו עומדת אמנה זו בתקפה מתחייב לנהוג במהגרים הנמצאים בהיתר בתחומי ארצו, ללא הפלייה...". אכן, אמנת ארגון העבודה בדבר עובדים מהגרים נכנסה לתוקף לגבי ישראל אמצע שנות ה - 50. ברם, אמנה זו מעולם לא נקלטה בדין הפנימי על-ידי אקט חקיקתי של הכנסת. על כן, אין בה כדי לחייב את ישראל במישור הפנימי. העתירה נדחית.
תחום: פסיקה
עמודים:13
עליון
25/01/2004 |
סטיב אדלר, אלישבע ברק, שמואל צור
ארציעע ****/**
עובדת במשק-בית, המתגוררת בבית מעסיקיה, אינה נהנית מהגנתו של חוק שעות עבודה ומנוחה, שכן שעות עבודתה אינן ניתנות לפיקוח על ידי המעבידים
התובעת, עובדת זרה מרומניה הועסקה כעובדת במשק בית אצל הנתבעים במתכונת של "אופר", הכוללת מגורים ולינה. לאחר כחצי שנה עזבה את עבודתה והגישה תביעה זו. לטענתה היא זכאית לאור חוק שעות עבודה ומנוחה לתשלום בגין שעות נוספות, פדיון דמי חופשה ופדיון דמי מחלה * נקבע (בדעת רוב): יש לפרש חוקים בהתאם למציאות החיים. בענייננו, מציאות זו קובעת כי קיים קושי להוכיח את שעות העבודה של עובדים כדוגמאת התובעת. איך למשל תחושב עזרה למטופל להגיע לשירותים בלילה וכיצד יחושבו שעות בהן נמצא העובד בבית, אך אינו עושה דבר. המסקנה היא כי אין להחיל את חוק שעות עבודה ומנוחה על עובדות משק בית ואופר. את השכר שלהן יש לקבוע כשכר כולל, ולא לחשב את השעות הנוספות. שכר סביר יהיה שכר ב-30% מעל שכר המינימום.
תחום: פסיקה
עמודים:24
ארצי
×
מתעניינ/ת ב.
מכללת חשבים מעבירה:
- ימי עיון
- השתלמויות
- קורסים
- סדנאות
בנושא
מזמינים אותך ליצור קשר לקבלת מידע נוסף