תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:חוקי מגן
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
08/07/2008 |
הנשיא סטיב אדלר, השופטת נילי ארד, השופטת ורדה וירט-ליבנהנציג עובדים מר רן חרמש נציג מעבידים מר הלל דודאי ,
ארציעע ***/**
קורבן סחר בנשים זכאית לסעדים מתחום משפט העבודה
בית הדין הארצי לעבודה דחה ערעור שהגישו סרסורים על חיובם בשכר ובפיצוי על כאב וסבל ועוגמת נפש לטובת המשיבה, אותה העסיקו בזנות בכפיה. נפסק, כי דוקטרינת הפרשנות התכליתית, מאפשרת החלת זכויות ממשפט העבודה המגן גם על צורות העסקה אחרות. מעבר לכך, ניתן במקרים כגון דא לתבוע השבת מלוא הרווחים שהופקו מכח דיני עשיית עושר ולא במשפט ולחילופין פיצויי הלנת שכר מוגדלים מכח חוק שכר מינימום ואף לתבוע סעדים מתחום דיני הנזיקין.
תחום: פסיקה
עמודים:72
ארצי
01/06/2008 |
ד. פרוז'ינין - שופטתאב"ד ,
תחום: פסיקה
עמודים:12
אזורי י-ם
11/11/2007 |
כב' השופטת ורד שפר, נשיאהנציג ציבור (עובדים) מר יוסף לוי , נציג ציבור (מעבידים) מר שמריהו ברט ,
אזורי נצרתעב ****/**
לא יינתן תוקף לויתור על זכות במסגרת חתימה על "כתב ויתור", כאשר לא היתה ידיעה על קיום הזכות
בית הדין חזר על הפסיקה, לפיה עצם החתימה על כתב ויתור אינה מונעת מהעובד לפנות לערכאות בטענות שונות, דוגמת פגם שנפל ברצון החותם או פגם בכריתתו של החוזה. בין הנסיבות, שנמנו בפסיקה לשלילת תוקפו של ויתור, שנעשה על ידי עובד, מנוי המקרה בו העובד ויתר לכאורה על זכויותיו, מבלי שידע על חלק מהן, המגיעות לו כדין. בית הדין חזר והדגיש, כי על מנת, שינתן תוקף לכתב ויתור, על העובד לוותר על זכויות הידועות לו מראש, וכי נמסר לעובד לפני חתימתו על כתב הסילוק חשבון ברור ומובן של הסכומים שקיבל. כמו כן, על כתב הסילוק להיות ברור וחד משמעי (עב 1229/04 פלונית נ' א.כפיר אחזקות בע"מ ואח', מיום 11.11.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:2
אזורי נצרת
תחום: דברי הסבר
עמודים:2
אזורי ת"אעב ****/**
לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד לגבי מתנדב על אף שהוא מבצע עבודה עבור המעסיק
בית הדין קבע, כי מתנדב הוא עובד במובן המילולי של המילה, היינו מבצע עבודה עבור המעסיק. עם זאת, אין מתקיימים בין מתנדב למעסיקו יחסי עובד-מעביד. סממני המתנדב הם בין השאר העובדה שהוא בא לעבודה מרצונו, מבצע עבודה ללא תמורה כספית, אינו צד לחוזה עבודה בכתב, אינו קשור במסגרת מחייבת של שעות עבודה או ימי עבודה, אינו מחויב לתקופת עבודה מוגדרת ורשאי לחדול מלעבוד בכל עת שיחפוץ לפי שיקול דעתו בלבד, וכן הוא אינו כפוף למרות המעסיק. במקרה דנן, קבע בית הדין, כי התובעת לא היתה עובדת של מי מהנתבעים (עב 7309/02 ד"ר מוסקוביץ שלומית נ' עזבון המנוח מקסים לוי ואח', מיום 11.1.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:10
אזורי ת"א
11/07/2006 |
כב' השופטת מהא סמיר-עמאר
אזורי חיפהבשא ****/**
לעובד בהיקף משרה משתנה אין זכות קנויה להיקף משרה קבוע מעבר למשרת הגרעין עליה הוסכם
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קבע כי אופן ומהות השינויים שחלו מדי פעם בהיקף ההעסקה הנוספת של העובד מעבר לגרעין משרתו שבתקן (50%), נעשו בהסכמת העובד, בהתאם לצרכי המעסיקה ולאחר מתן הסבר לעובד כי מדובר במהלך זמני. נסיבות אלו מצדדות במסקנה הלכאורית שהיקף ההעסקה המוגדל אך המשתנה של העובד אינו בגדר זכות קנוייה של העובד אלא תלוי בצרכי המערכת ואפשרויותיה
תחום: פסיקה
עמודים:12
אזורי חיפה
25/06/2006 |
כב' השופט אילן איטח
אזורי ת"אבל ****/**
עובדת תהא זכאית לקבלת גימלת שמירת הריון גם אם בתקופת שמירת ההריון היעדרותה מהעבודה לא הייתה מלאה.
התובעת 1 הועסקה כעורכת דין בתקופה הרלוונטית לתובענה בתובעת 2, שותפות של עורכי דין שהשותפים בה הם חמה ובעלה. התובעת החלה את ההריון ביום 3.8.03 וילדה את ביתה ביום 15.5.04. במהלך תקופת ההריון, פנתה התובעת למיון ונקבע כי עליה להיות בשמירת הריון מיום 1.3.04 ועד ליום 20.4.04. במהלך שמירת ההריון, וחרף הוראת הרופא הגיעה התובעת לעבודה במשך 13 ימים ועבדה בכל יום בהיקף שנע בין שעתיים ל- 6.75 שעות (בשים לב להיקף משרתה הרגיל עבדה התובעת בממוצע בהיקף של 20% מהיקף משרתה). זאת, כך התובעת, בשל אילוצי עבודה דחופים הנובעים מכך שהתובעת מטפלת, כעו"ד יחיד, בתיקים של אביה המצוי בקשיים כלכליים. העבודה לא יכולה היתה להתבצע מהבית בשל צרכים שונים (כגון: ספרות) והתובעת עבדה במידת יכולתה וכאשר לא חשה בטוב חזרה לביתה. התובעת הגישה תביעת לגמלת שמירת הריון ותביעתה נדחתה. מכאן התביעה דנן * נקבע: סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התנש"ה – 1995, קובע כי מבוטחת המצויה ב"שמירת הריון" שלושים ימים רצופים לפחות תהיה זכאית לגמלה. בסעיף 58 לחוק מוגדרת 'שמירת הריון' כ"היעדרות מעבודה בתקופת הריון המתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב". במקרה דנן, אין חולק לגבי קיומו של אישור רפואי בכתב המחייב 'היעדרות מהעבודה'. המחלוקת היא האם אותה היעדרות חייבת להיות היעדרות מלאה כטענת הנתבעת או גם היעדרות חלקית כטענת התובעת. ביהמ"ש קובע כי התכלית של מתן גמלת שמירת הריון מתקיימת גם במצב בו ההיעדרות היא חלקית. התובעת הצטוותה על ידי רופאה להיעדר מהעבודה אלא שהיא נטלה על עצמה ועל עוברה סיכון ובאה לעבודה חלקית. לא יהיה זה סביר להעניש אותה על כך ולשלול ממנה את כל הגמלה. יחד עם זאת, משעבדה התובעת באופן חלקי הרי שבגין זמן העבודה אין מקום לפסוק לה שכר
תחום: פסיקה
עמודים:4
אזורי ת"א
05/06/2005 |
סגן הנשיא נסים ממן
מחוזי נצרתעמה ***/**
תאונה שאירעה לעובד בנסיעה ממקום שאינו מעונו אל עבודתו אינה תאונת עבודה
המערערים, שלושה רואי חשבון השותפים במשרד, ביקשו לנכות מהכנסותיהם בשנות המס 1995 - 1999 את ההוצאות שהוצאו על ידם בשנות המס הללו, לצורך השגת תואר ראשון במשפטים מהמרכז הבינתחומי. פקיד השומה לא הסכים לאשר את הניכוי בטענה שתואר ראשון מהווה "יצירת יתרון מתמיד" שאינו ניתן לניכוי ולא "שמירה על הקיים", הניתן לניכוי. המערערים יוצאים כנגד החלטה זו של פקיד השומה וטוענים כי כפי שנציבות מס הכנסה מכירה בהשתלמויות שעורכת לשכת רוה"ח לחבריה בתחום המשפט, כלימודים לצורך שמירה על הקיים ולכן כהוצאה המותרת לניכוי, היא צריכה להכיר גם בלימודי משפטים שלא נועדו על מנת לעסוק במקצוע עריכת הדין אלא על מנת לשמור על הרמה המקצועית הנדרשת מהם כיום כרואי חשבון, ובכך לשמר את חוג לקוחותיהם ולהמשיך בייצור ההכנסה*נקבע: סעיף 17 לפקודת מס הכנסה מאפשר לנכות הוצאות "פירותיות" בלבד. ההוצאות האחרות, שאינן מוכרות, הן ההוצאות "ההוניות" המיועדות ליצירת ההון או המקור. לימודי תואר כלשהו הם בבחינת רכישת מקצוע, קרי רכישת מקור, ועל כן אינן בנות ניכוי. אכן, הפסיקה הכירה כבר עשרות שנים בצידוק לנכות את ההוצאות הדרושות לשם שימור הידע המקצועי ואכן ניתן להסכים כי בנסיבות מסויימות עשוי הידע המשפטי לסייע לרואה החשבון במלאכתו, במיוחד כשהסביבה העסקית נעשית תובענית ומתוחכמת יותר. לכן השתלמות בנושא משפטי פלוני, אפילו בהיקף רחב מאוד, עשויה להיחשב הוצאה מוכרת לרואה חשבון. אולם ברי כי לשם תפקוד נאות כרואה חשבון, אין הוא זקוק למלוא ההשכלה המשפטית הניתנת לבוגרי המכללות והאוניברסיטאות השונות. אם לא נגרוס כך, יהיה עלינו להכיר בדרישות מצד שורה רחבה של בעלי מקצוע להכרה בהוצאות לימוד של מקצועות חדשים קרובים, וקרובים פחות. כך, למשל, ידרוש רופא כירורג להכיר בהוצאות הלימוד של מקצוע הרוקחות בטענה שהוא יכול לסייע לו בעבודתו כרופא; מהנדס מבקש שיוכרו הוצאות הלימודים שלו במנהל עסקים או כלכלה כדי לתכנן ולבצע את עבודתו טוב יותר, וכו'. המסקנה מכל האמור לעיל היא שלימודיהם של המערערים הם בבחינת יצירת יתרון מתמיד ולא שמירה על הקיים בלבד ולכן יש לדחות את התביעה.
תחום: פסיקה
עמודים:20
מחוזי נצרת
תחום: דברי הסבר
עמודים:2
תחום: דברי הסבר
×
מתעניינ/ת ב.
מכללת חשבים מעבירה:
- ימי עיון
- השתלמויות
- קורסים
- סדנאות
בנושא
מזמינים אותך ליצור קשר לקבלת מידע נוסף