תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, קטגוריות:זכויות/חובות עובדים ומעסיקים
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
תוצאות
תחום: חוזרים
עמודים:2
18/02/2015 |
כבוד השופטת אופירה דגן-טוכמכר, נציג ציבור (עובדים) גב' אורית הרצוג, נציג ציבור (מעסיקים) מר צבי זייד
אזורי ת"אסעש *****-**-**
עובדת עירייה שהתלוננה על הממונה עליה ושובצה בתפקיד זוטר שאינו הולם את כישוריה תפוצה ב- 60,000 ש"ח ותשובץ במשרה ההולמת את דרגתה
עובדת עיריית תל אביב הועברה בהסכמתה (עקב יחסים עכורים עם הממונה עליה), מתפקידה בלשכה המשפטית לתפקיד עוזרת סגנית ראש העיר. פניותיה של העובדת בבקשה להעבירה מתפקידה עקב אי התאמה לתפקיד לא נענו. בנוסף העלתה העובדת טענות לפיהן הממונה עליה מתנכלת לה לאחר שהעירה לה על כך שאישרה דיווחי שעות כוזבים. נקבע כי שיבוץ העובדת בתפקיד מנהלי זוטר מעביר מסר בעייתי ומרתיע מפני חשיפת ליקויים במנהל. עמדת העיריה לפיה יש קושי בהשמתה של העובדת בתפקידים בכירים בשל תיוגה כ"עובדת בעייתית" מצביע כשלעצמו על קשר סיבתי בין התלונות שהגישה העובדת לבין השמתה בתפקיד שאיננו הולם את יכולותיה. בהתחשב בנסיבות, נפסק לעובדת פיצוי בגובה 60,000 ש"ח. כמו כן הורה ביה"ד למעסיקה לשבץ את העובדת בהקדם במשרה הולמת המתאימה לדרגתה.
תחום: פסיקה
עמודים:2
אזורי ת"א
תחום: חוזרים
עמודים:3
תחום: חוזרים
עמודים:2
11/12/2014 |
כבוד סגן הנשיאה, נציג ציבור (עובדים) - מר שאול דיוויס, נציג ציבור (מעסיקים) - מר אורן אהרוני
אזורי ב"שסעש *****-**-**
פיצוי מקסימאלי ללא הוכחת נזק בגין אמירות גזעניות של קצינת משטרה כלפי שוטר שעבד תחתיה
סע"ש 53819-07-13 עברי אנגדה נ' משטרת ישראל ומזל אסטרחן (טרם פורסם). ניתן ביום 11.12.2014, בית הדין לעבודה בבאר שבע, ע"י סגן הנשיאה כבוד השופט אילן סופר
חוקר נוער, העובד במשטרת ישראל תחנת ב"ש, הגיע בהוראות מפקדו לתגבר יחידה בנגב. העובד ישב במסדרון היחידה וסיווג תיקים כששמע את האחראית על המחלקה פונה לחוקר אחר ואומרת לו: "מי זה השחור הזה שיושב מולך". בחלוקת העבודה הוסיפה האחראית ואמרה: "תן לשחור הזה לעשות את זה". העובד נפגע נוכח אמירות האחראית והגיש תלונה כלפיה בפני הדרג הבכיר. התלונה העלתה חשד לביצוע עבירת הסתה לגזענות ועבירה על חוק איסור לשון הרע והטיפול עבר למחלקה לחקירות שוטרים. לאחר בדיקת המשטרה, התנצלות האחראית על האמירות וסירוב העובד להליך גישורי, נרשמה הערת מפקד בתיק האישי של האחראית וקידומה בדרגות נעצר. העובד התאכזב מטיפול המשטרה בתלונה, עזב את המשטרה והתגייס לשירות בתי הסוהר שם השתכר שכר נמוך יותר. העובד תבע בביה"ד לעבודה, בין היתר, פיצוי כספי בגין האמירות הפוגעניות והפסדי שכר שנגרמו לו כתוצאה מעזיבת המשטרה. ביה"ד קבע כי אין מקום להתערב בשיקול דעתה של המשטרה ודחה את תביעת העובד להפרשי שכר. עם זאת, התביעה לפי חוק איסור לשון הרע התקבלה, המשטרה והאחראית חויבו ביחד ולחוד לשלם פיצוי כספי לעובד בשים לב לנסיבות בהן נאמרו ותוך איזון מול עוצמת הפגיעה הסובייקטיבית של העובד.
תחום: פסיקה
עמודים:2
אזורי ב"ש
08/12/2014 |
כבוד השופטת מיכל לויט, שופטת בכירה
אזורי ת"אהעז *****-**-**
יש לאפשר לנאשם לקבל מידע ונתונים הדרושים להוכחת טענתו לאפליה בגין אכיפה בררנית בעבירה של העסקת עובד זר שלא כדין
כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום ע"י המדינה בגין עבירה של העבדת עובד זר שלא כדין. הנאשמים הגישו בקשה להורות למדינה להעביר לעיונם, בין היתר, מידע בנוגע לכתבי אישום שהוגשו בשנים האחרונות כנגד שני בני זוג (ולא אחד מהם) בבית בו נמצא/ה העובד/ת הזר/ה, זאת לשם ביסוס טענת הגנה מן הצדק, בשל אכיפה בררנית. לטענתם, במקרים רבים אחרים, על אף קיומה של מערכת נסיבות דומה, נהגה המדינה מדיניות שונה מזו שננקטה בעניינם, ובחרה להגיש כתב אישום כנגד בת הזוג בלבד. המדינה טענה, כי המידע והמסמכים המבוקשים אינם נכללים בהגדרת "חומר חקירה" לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, אותו היא חייבת להעמיד לעיון הנאשמים. ביה"ד קבע, כי אין לפרש את המונח "חומר חקירה" פירוש דווקני ומצומצם, המוגבל לחומר הראיות, הנוגע אך ורק במישרין לעבירה המיוחסת לנאשם. ביה"ד קבע, כי יש להביא בחשבון את הקושי האינהרנטי הטמון בהוכחת טענת אפליה בגין אכיפה בררנית, שכן כל המידע הרלבנטי מצוי בידי הרשות ואין לנאשם גישה אליו. לפיכך נקבע, כי כאשר מדובר בטענת אפליה, יש להקל במידת ההוכחה לכאורה הנדרשת מהנאשם. כמו כן, יש לאפשר לנאשם לקבל מידע ונתונים מהרשות הדרושים להוכחת הטענה. ביה"ד קיבל את הבקשה בחלקה, וקבע, כי המדינה תעביר לעיון הנאשמים את החומר המבוקש על ידם.
תחום: פסיקה
עמודים:2
אזורי ת"א
ארציעע *****-**-**
מעסיק אשר כשל בטיפול בתלונה מכוח החוק למניעת הטרדה מינית מסתכן בפרסום פרטיו
התנהל תוך איסור פרסום פרטים מזהים של הצדדים והעדים בהליך. ביה"ד דחה את מרבית טענותיה של העובדת כלפי העובד שהטריד ובסופו של יום חויב הוא לשלם פיצוי כספי לעובדת בשל אמירה שהוגדרה כ"הטרדה מינית מינורית". מנגד, ביה"ד חייב את החברה בפיצוי כספי גבוה פי 5 מהפיצוי שנפסק לעובד המטריד משום שהחברה כשלה בטיפול בתלונה על מעשי ההטרדה שיוחסו לעובד, לא פעלה כנדרש בכל הנוגע לדרך טיפול הממונה, לא נעשה רישום, פרוטוקולים ותחקור עובדים אחרים. העובדת ביקשה לפרסם את פרטי העובד והחברה ומכאן הגיע המקרה לביה"ד הארצי. ביה"ד הארצי בחן את עקרון הפומביות מול הפגיעה בזכות לפרטיות כלפי תאגיד והגיע למסקנה כי במקרה זה מדובר בחברה המוכרת לציבור היטב ומספקת שירותים שונים אשר כשלה בטיפול בתלונת העובדת ולפיכך יש לה כוח המצדיק קיומה של ביקורת ציבורית על התנהלותה כמו גם על התנהלות תאגידים אחרים כדוגמתה. לפיכך, נקבע שיש להתיר פרסום פרטי החברה אך לא את שמותיהם של בעלי תפקידים בחברה. לעניין פרסום פרטי הנילון נקבע כי מדובר במקרה שסווג כהטרדה מינורית ואין הלימה בין טענות חמורות רבות להן טענה העובדת לבין הממצא שנקבע כלפי הנילון. לפיכך נקבע כי פרסום שמו של הנילון במקרה זה יהווה פגיעה בלתי מדתית בזכות לפרטיות, וכן אינו נדרש לצורך קידום מטרות של הרתעת העובד המטריד ואזהרת הציבור והרתעתו מפני ביצוע מעשים של הטרדה מינית.
תחום: פסיקה
עמודים:2
ארצי
×
מתעניינ/ת ב.
מכללת חשבים מעבירה:
- ימי עיון
- השתלמויות
- קורסים
- סדנאות
בנושא
מזמינים אותך ליצור קשר לקבלת מידע נוסף