אישור

מילות מפתח

מונחים והסבריהם מחולקים לפי סדר א-ב. לחיצה על המונח הנבחר תפנה אל רשימת המסמכים המקושרים לאותו מונח
תוצאות עבור ת הצג הכל
אדם שנפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצויים בשל פגיעתו מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לפיכך, עובד שנפגע בתאונת דרכים לא יהיה זכאי לדמי מחלה בעד תקופת היעדרותו בגין התאונה. עם זאת, במקרים חריגים ונדירים ביותר, בהם עובד אינו זכאי לפיצוי כאמור, המעביד יהיה חייב בדמי מחלה בגין ההיעדרות בשל תאונת הדרכים. יצוין, כי תאונת דרכים בדרך מהעבודה הביתה ולהפך תחשב תאונת עבודה, המזכה את העובד בדמי פגיעה.
תאונה שארעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו, או בדרכו הישירה ממעונו למקום העבודה ובחזרה.
עובד זכאי לתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי, בעבור תקופה של שירות מילואים. התגמול יחושב על בסיס ההכנסה החייבת בדמי בטוח ברבע השנה שקדם לשרות המילואים. התגמול נועד לפצות עובד על הפסד שכר עבודה, שנגרם לו עקב שירותו במילואים. המעביד ישלם את תגמולי המילואים במועד שבו הייתה משתלמת לעובד משכורתו הרגילה, והמוסד לביטוח לאומי ישלם למעביד את התגמולים בהתאם לתביעה שמגיש העובד.
סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) קובע: "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך המקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה". תום לב פירושו התנהגות ביושר ובהגינות. עקרון זה מיושם על-ידי בתי המשפט גם במסגרת משפט העבודה, ועל פיו נדרש תום לב מכל הצדדים השותפים ליחסי העבודה.
תשלום שגובהו נקבע בהתאם לוותק של העובד, בגבולות שיא הוותק.
הזכות לקבלת תוספת יוקר מעוגנת בהסכם הקיבוצי הכללי, בדבר תוספת היוקר שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, המתעדכן מדי תקופה, ובצו ההרחבה להסכם זה המחיל את הוראות ההסכם על כלל העובדים במשק.ההסכם קובע מה הוא שיעור תוספת היוקר אשר ישתלם לעובד בתקופה שעליה חל ההסכם, באיזה אופן יש לחשבה ביחס למדד המחירים לצרכן, מה היא תקרת השכר אשר בעדה תשתלם תוספת היקר.עוד קובע ההסכם, מתי תשתלם תוספת היוקר לעובד ומתי ישולמו לעובד מקדמות בגינה.יצוין כי תוספת יוקר הינה זכות ממשפט המגן שלא ניתן לוותר או להתנות עליה אף בהסכמת העובד.
מי שמתגורר בישראל אך לא הפך לתושב ישראל.
עובד זר הינו עובד שאינו תושב או אזרח ישראל, ועובד בתחומי מדינת ישראל.בישראל חל משפט העבודה הישראלי.חוקי משפט העבודה וצווי ההרחבה החלים על כלל המשק הינם בעלי תחולה טריטוריאלית, והם אינם מוגבלים לתושבי ישראל או אזרחיה בלבד.הם חלים על כל "עובד" בשטח מדינת ישראל, ללא קשר לאזרחותו או לזיקתו הלאומית.החוקים במשפט העבודה המקנים זכויות לעובדים, נוקטים במונח "עובד" ואינם מבחינים בין עובד זר ועובד אזרח/תושב ישראל.לפיכך, עובד זר או עובד מהשטחים העובדים בישראל, ומועסקים על-ידי מעביד ישראלי, יהיו זכאים לכל הזכויות המוקנות בחוקי העבודה השונים לעובדים אזרחי המדינה, ובכלל זה יהיו זכאים לפיצויי פיטורים, הבראה, נסיעות, הודעה מוקדמת, תוספת יוקר וכיוצא בזה .מבחינת תשלומי מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי, חלים על עובדים זרים כללים שונים מאשר אלו החלים על תושבי ישראל.
רבות מהזכויות ומהחובות הקבועות בחוק הביטוח הלאומי ובפקודת מס הכנסה ניתנות רק לתושב ישראל. לעניין חוק הביטוח הלאומי, הקביעה אם אדם הוא תושב היא קביעה עובדתית, ותענה בהתאם לשאלה, האם ישראל היא ביתו של התושב והמקום בו הוא חי, או שמא היא מקום מושבו הארעי, בלבד. מבחן עיקרי לקביעת היותו של אדם תושב ישראל הוא מקומו של מרכז החיים שלו. על פי פקודת מס הכנסה תושב הוא מי שמרכז חייו בישראל. עוד נקבע בפקודה, כי לשם קביעת מקום מרכז חייו של יחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, כמפורט בפקודה.
בדמי הביטוח הלאומי יש פרוגרסיביות מסוימת: על חלק השכר שמתחת למחצית השכר הממוצע חלים דמי ביטוח נמוכים יותר. עובד שמועסק בשני מקומות עבודה עלול להיזקק לפיכך לתיאום דמי ביטוח-לאומי, כאשר הכנסתו בכל אחד מהמקומות נמוכה ממחצית השכר הממוצע, כאשר הכנסתו הכוללת עולה על השכר המרבי לחישוב דמי ביטוח-לאומי, ובמקרים חריגים נוספים. למעביד נתונה סמכות לבצע תיאום זה.
דין וחשבון שנותן המעביד לעובד ביום תשלום השכר, ובו פירוט התשלומים והניכויים המרכיבים את השכר.סעיף 24 לחוק הגנת השכר מחייב את המעביד לתת תלוש משכורת לעובד.
מכלול הזכויות והחובות, כספיות ולא כספיות, החלות על העובד במסגרת עבודתו.
תקופה מזערית שצריכה לחלוף מרגע ההצטרפות לתוכנית ביטוח ועד להשגת זכאות לזכויות המוקנות למבוטח. אם קרה המאורע המזכה במהלך תקופת האכשרה, לא מוענקות כל זכויות למבוטח. תקופת אכשרה מוגדרת בחלק מענפי הביטוח הלאומי, בקרנות הפנסיה ובביטוח מנהלים. לעתים ניתן לבטל את תקופת האכשרה באמצעות תשלום פרמיה נוספת.
רשימה של תקנות, כללים, הוראות ונהלי עבודה לחברים של ארגון עובדים מסוים.
תרומות שתרם העובד במשך השנה למוסדות מאושרים לעניין זה מעניקות לעובד זיכוי בגובה של 35% מסכום התרומות, בתנאי שסה"כ התרומות גבוה מרצפה שנתית. סכום התרומות המרבי בגינו ניתן זיכוי הוא 30% מההכנסה החייבת השנתית, אך לא יותר מהתקרה השנתית. זיכוי זה מעודד את העובד לתרום, ובכך מהווה תמריץ מס עקיף למוסד שקיבל את התרומה.
לקבלת מנוי התנסות עכשיו!
הודעה אישית