אישור

מילות מפתח

מונחים והסבריהם מחולקים לפי סדר א-ב. לחיצה על המונח הנבחר תפנה אל רשימת המסמכים המקושרים לאותו מונח
תוצאות עבור ש הצג הכל
בחוק שעות עבודה ומנוחה, נקבע כי שבוע עבודה לא יעלה על 45 שעות.עם זאת, צו ההרחבה בדבר קיצור שבוע עבודה ל- 43 שעות, קיצר את שעות העבודה במשק (למעט חריגים) ל- 43 שעות בשבוע.הצו חל על כלל המשק מיום 1.7.2000, אולם חלק ניכר מהמגזרים במשק עברו כבר ביולי 1997 לשבוע עבודה של 43 שעות.הגדרת שבוע עבודה בחוק ובצו ההרחבה נועדה לקבוע מכסה מקסימלית לשבוע העבודה, כך שעבודה מעבר למכסה זו תיחשב לעבודה בשעות נוספות.עם זאת ניתן לקבוע בהסכם קיבוצי/צו הרחבה בהסכם או נוהג במקום העבודה תחום שונה לשבוע עבודה מזה הקבוע בחוק.יודגש כי קביעת תחום שונה לשבוע עבודה יכולה רק לקצר את שבוע העבודה על-פי הצו, שכן לא ניתן לקבוע תחום שעות שבועי העולה על הקבוע בצו ההרחבה מאחר ומדובר בזכות מחוקי המגן.
הפסקה מאורגנת של העבודה הסדירה, במסגרת יחסי העבודה הקיבוציים, כנשק המשמש את העובדים להשגת הישגים כלכליים (או פוליטיים) במסגרת המשא-ומתן על תנאי העבודה.חירות השביתה היא מזכויות היסוד של העובדים.
על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, המנוחה השבועית היא 36 שעות כולל השבת. לצורך העסקת עובד בשבת יש לקבל היתר מיוחד והעובד זכאי לגמול מיוחד בגין עבודתו זו.
במפעלים וארגונים שונים נהוג לספק לעובדים ארוחות צהרים מוזלות, לעיתים הארוחות ניתנות בחינם ולעיתים במחיר נמוך מערכם הריאלי.אותה הנחה הניתנת לעובד על-ידי המעביד חייבת במס, ונזקפת כשווי בתלוש המשכורת של העובד.
הפרשת המעביד הפטורה ממס לקופת גמל לתגמולים, לקרן פנסיה ולביטוח מנהלים מוגבלת בתקרה סכומית (המתעדכנת בינואר מידי שנה במסגרת מערך הניכויים). בגין הפרשה העולה על התקרה כאמור, יחויב העובד בתשלום מס.
במסגרת "חוק ההסדרים" לשנת 2002 תוקן סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה ונקבע בו כי שווי השימוש בטלפון סלולרי המועמד לרשות עובד על-ידי מעבידו הוא בגדר הכנסת עבודה.
מס הכנסה דורש מס על שווי הטבה שניתנת לעובד ממעסיק, מכיוון שהטבה היא כמו משכורת לכל דבר. לפיכך, זוקפים שווי במשכורת על ידי כך שמוסיפים את שווי ההטבה כברוטו למשכורת לצורך חישוב המס בלבד, ומורידים אותו מהנטו של העובד.
רכב שהוצאות רכישתו (או שכירתו) ותחזוקתו השוטפת חלות על המעסיק, והוא משמש עובד מסוים לצורכי עבודתו וגם לצרכיו הפרטיים.השווי (לצורך מס) של השימוש ברכב צמוד שמעמיד המעביד לרשות עובד נקבע בתקנות על-ידי שר האוצר (באישור ועדת הכספים של הכנסת) לפי קבוצת הרכב המופיעה ברשיון הרכב.
עיקרון לפיו יש לתת לכל אדם הזדמנות שווה לקבלת עבודה ולהתקדמות בעבודה.מעיקרון זה נגזרים האיסור על אפליה והתמיכה בהעדפה מתקנת.כלי עיקרי להגשמת שוויון הזדמנויות בעבודה הוא חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, ואליו מצטרף חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
זכות השימוע הנה זכות יסודית ובסיסית, הקנויה לעובד במסגרת יחסי העבודה. זכות השימוע מוקנית לכל העובדים והיא חלה על המעסיק הפרטי, על המעסיק הציבורי ועל המעסיק הדו-מהותי. זכותו של עובד לשימוע טרם השעיה או פיטורים נקבעה בשורת פסקי דין ובסיסה זכותו של העובד לדעת מהן הטענות המועלות נגדו, להגיב ולנסות לשכנע את המעביד לשנות מדעתו ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו. על המעביד ליתן דעתו לטיעוניו של העובד ולשמוע אותם בלא פניות, בלב נקי ובנפש חפצה, קודם שתיפול ההחלטה הסופית העשויה, לא אחת, להיות בלתי הדירה ומכרעת לגביו. אי הענקת זכות השימוע לעובד יכולה לזַכות את העובד בפיצוי כספי, או בסעד של ביטול אקט הפיטורים הפוגע בזכויותיו; והחזרת העובד למקום עבודתו - הכול בהתאם לנסיבות המקרה.
שירות לתועלת הציבור, אשר מקנה זכויות שונות במסגרת יחסי עבודה, כגון הזכות לפיצויי פיטורים בהתפטרות סמוך לגיוסו לשירות הלאומי, זכות לנקודות זיכוי במס הכנסה לאחר השחרור מהשירות, זכאות לדמי אבטלה, והכל בתנאים הקבועים בחוק.
סך כל התשלומים ששולמו לעובד בתקופה מסוימת (חודש, בדרך כלל), קודם לחישוב הניכויים החלים על תשלומים אלו, להבדיל מהשכר נטו, שהוא השכר ברוטו ממנו הופחתו ניכויי החובה.
שכר המשולם לעובד אחת לחודש, בשיעור קבוע, ללא זיקה למספר ימי העבודה שהיו שבאותו חודש.
שכר המשולם לעובד בהתאם לימים אשר עבד בפועל. השכר עשוי להשתנות מדי חודש בהתאם לימי העבודה שיבצע  העובד בפועל. זאת, להבדיל מעובד חודשי, שמשכורתו משתלמת בשיעור קבוע וללא זיקה למספר ימי העבודה שהיו באותו חודש.
בסעיף 5 לחוק הגנת השכר נקבע איסור לקבוע שכר עבודה הכולל תשלום בעד שעות נוספות, גמול עבודה במנוחה השבועית, דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה.משמע, אם נקבע לעובד שכר הכולל את התשלומים הללו או חלקם, יראו אותו כשכרו הרגיל בלבד, והעובד יהיה זכאי לרכיבים האמורים בנוסף לשכר הכולל שנקבע.יצוין, כי האיסור על שכר כולל חל רק על עובד שחוק שעות עבודה ומנוחה חל עליו.חריג לאיסור הנ"ל הוא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי לגבי שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה שבועית ואותו הסכם אושר לעניין זה על ידי שר העבודה.כלומר, מותר לקבוע שכר הכולל תשלום בעד שעות נוספות וגמול מנוחה שבועית אך ורק מכוח הסכם קיבוצי שאושר על ידי שר העבודה.
שכר שכל עובד זכאי לקבל לפחות אותו.בהתאם להסדרי ההעסקה השונים נקבע שכר מינימום לחודש, ליום ולשעה.
נוער עובד זכאי לשכר מינימום, ככל עובד אחר, אולם שיעורו נמוך משכר המינימום הרגיל, והוא נקבע באחוזים בהתאם לגילו של הנער.
השכר הממוצע במשק, או בשמו הרשמי "השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר", הוא אינדיקטור המחושב ומפורסם מדי חודש על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומצביע על מגמות בהתפתחותו של השכר. מדד זה משמש לעדכון חלק מהגמלאות המשולמות ע"י המוסד לביטוח הלאומי. כמו-כן משמש מדד זה לקביעת שכר המינימום ושכר הבכירים בשירות המדינה
שכר שגובהו נקבע רק לפי תפוקתו של העובד, ללא קיום שכר מובטח התלוי בזמן שהוקדש ליצירת התפוקה.
שכר המשתלם לעובד על בסיס של שעה.
חוק פיצויי פיטורים קובע שני הסדרים לשלילת פיצויי פיטורים מעובד.האחד לפי סעיף 16 לחוק, אשר רלוונטי לענף עבודה הכפוף להסכם קיבוצי.בהתאם לסעיף זה ניתן לשלול פיצויי פיטורים מעובד באופן מלא או חלקי אם פוטר בנסיבות, שעל פי הסכם קיבוצי החל על הצדדים הן מצדיקות שלילת פיצויים או לפי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף אם אין הסכם כאמור.המנגנון השני הוא לפי סעיף 17 לחוק אשר רלוונטי לענף עבודה שאין בו הסכם קיבוצי.לפי הסדר זה, בית הדין רשאי לקבוע שפיטורי עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים, כדוגמת ביצוע עבירת משמעת חמורה על-ידי העובד.
הזכות להיעדר מהעבודה בשל מצב רפואי המוגדר כ"שמירת הריון" מעוגנת בסעיף 7 לחוק עבודת נשים, תשי"ח-1954 (להלן: "החוק") אשר קובע, כי עובדת זכאית להיעדר מעבודתה במהלך הריונה, אם אישר רופא בכתב, כי מצבה לרגל ההיריון מחייב זאת ובמידה שאישר. עוד קובע החוק כי היעדרות עקב שמירת הריון לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעבידה. הזכאות לגמלה מהביטוח הלאומי, לפי סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, מותנית בתקופת אכשרה ובכך שהיעדרות העובדת הנה על פי אישור רפואי ממומחה למחלות נשים ולידה, למשך 30 ימים רצופים לפחות. אם העובדת נעדרת תקופות נוספות של שמירת היריון, די בהיעדרות של 14 ימים רצופים, בכל תקופה נוספת. בתיקון מס' 39 לחוק עבודת נשים, אשר נכנס לתוקף ביום 6.9.2007, נקבע כי עובדת אשר אינה עונה על התנאים הנ"ל זכאית לתשלום דמי מחלה מאת המעביד בכפוף למספר ימי המחלה הצבורים העומדים לרשותה. החוק אינו קובע כיצד יש להתייחס לתקופת היעדרות זו כאשר העובדת אינה זכאית לכל תשלום (דהיינו לא מטעם הביטוח הלאומי וללא צבירת ימי מחלה) אולם קיימת פסיקה של בתי הדין האזוריים לעבודה לפיה תקופת שמירת הריון תחשב כוותק מלא בחישוב הזכאות לפיצויי פיטורים והבראה.
התחייבות העובד לשמור על סודיות בכל הקשור לפעילות החברה, היקפה, זהות הגורמים עמה התקשרה או תתקשר, ובכל עניין אחר אשר יש לו השלכה על החברה, ולא למסור מידע אשר הגיע אליו תוך כדי, או בקשר למילוי תפקידו בחברה, לכל אדם או גוף אחר, אשר לא הוסמך לכך על ידי החברה, וזאת תוך תקופת עבודתו ואף לאחר סיום תקופת עבודתו, אלא אם יהיה המידע נחלת הכלל.
הזכות לצאת, אחת לשבע שנים, לשנה של השתלמות או מחקר מחוץ למקום העבודה. השבתון מיועד לקידומו המקצועי של העובד, הרוכש ידע נוסף, ובמקביל משרת את צורכי המעביד, שייהנה מידע זה עם חזרתו של העובד מהשבתון. בהתאם לכך, היציאה לשבתון מותנית באישורו של המעביד, והעובד מתחייב לחזור ולעבוד אצל מעבידו בסוף תקופת השבתון, ומשרתו נשמרת לו. בתקופת השבתון ממשיך העובד לצבור ותק בעבודה, אך אינו מקבל משכורת, ובמקומה הוא מקבל מענקי קיום וזכויות נוספות מהמעביד או מקרן השתלמות.
סעיף 121 לפקודת מס הכנסה קובע את שיעורי המס ליחיד על הכנסותיו. מס הכנסה הוא מס פרוגרסיבי, כלומר ככל שעולה השכר החייב במס עולה לא רק סכום המס, אלא גם שיעור המס. שיעורי המס המתאימים לרמות השכר השונות, כפי שהם מוגדרים בסעיף 121 לפקודת מס הכנסה, יוצרים את מדרגות המס.
על פי ההלכה הפסוקה בבית הדין הארצי לעבודה, לינה במקום העבודה כשלעצמה איננה נחשבת עבודה לצורך חוק שעות עבודה ומנוחה, אלא אם בזמן זה נאלץ העובד לטפל במקרים חריגים. המבחן הוא "עמידת העובד לרשות העבודה" לפיה, עיתים עובד יכול להימצא במקום העבודה אולם אינו נמצא לרשותה.
שעות נוספות מוגדרות ב"חוק שעות עבודה ומנוחה" כ"שעות העולות על תחום יום עבודה או שבוע עבודה", כהגדרתם בחוק ובתקנות שנחקקו מכוחו.בחוק נקבע כי גמול בגין עבודה בשעות נוספות הינו לפחות 125% מהשכר הרגיל, בעד השעתיים הנוספות הראשונות ביום ולפחות 150% מהשכר הרגיל בעד השעות הנוספות העולות על שעתיים ביום.כאשר שכרו של העובד משולם לפי כמות תוצרת – בעד כל יחידה שנעשתה בשתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום יקבל העובד לפחות 125% מהשכר המשתלם עבור יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות, ו – 150% בעד יחידה שנעשתה בשעות הנוספות שלמעלה משתיים.
שליטת העובד במבנה שבוע העבודה שלו כך, שניתנת לעובד הסמכות לקבוע בעצמו את שעות העבודה שלו, בתוך מסגרת גמישה המוגדרת בהסכם העבודה. במסגרת זו יש לעובד מידה מסוימת של עצמאות בתפקודו כך שהעובד יכול לבצע את עבודתו גם כאשר חבריו לצוות אינם נוכחים. שיטת עבודה זו מצריכה אמון בעובד והעדר פורמליות.
חוק שעות עבודה ומנוחה קובע מסגרת וגבולות לשעות העבודה, לימי העבודה, לימי ולשעות המנוחה להן זכאי העובד. החוק מגביל את מספר השעות, הן השבועיות והן היומיות בהן מותר למעביד להעסיק את העובד. החוק מציין באילו מקרים תותר העסקת עובד בשעות נוספות ובימי המנוחה ומהו הגמול שישתלם לעובד בשל כך .כמו חלק גדול מחוקי העבודה, גם חוק זה מעניק לעובד את ההגנה והזכויות המינימליות, מהן אין לגרוע, אך ניתן להוסיף עליהן בהסכם/הסדר קיבוצי או בחוזה אישי.
חוק שעות עבודה ומנוחה קובע את אורך יום העבודה.כאשר במקום העבודה נהוג יום עבודה קצר מזה שנקבע בחוק, שעות העבודה הנמצאות מעבר ליום העבודה שנקבע בהסכם אך בגבולות יום העבודה שנקבע בחוק הן "שעות עודפות".על שעות אלה לא חלים הכללים לתשלום גמול שעות נוספות המופיעים בחוק, והתשלום בגינן הוא בהתאם להסכם העבודה.
ביטוי שאינו מופיע בחוק, ומתייחס ברוב המקרים לזכות הקבועה בחוק עבודת נשים, התשי"ד 1954.מדובר בשעת היעדרות אחת ליום, שעובדת זכאית להיעדר ללא הפחתה בשכרה.הזכות ניתנת לעובדת במשרה מלאה, בתקופה שמתום חופשת הלידה הקבועה בחוק - עד לתום ארבעה חודשים מאותו יום.
בשל מלחמה יכול ויוכרז מצב חירום בשטח המדינה, בכולה או בחלקה. עקב זאת, עובדים רבים יחויבו להתייצב במקום עבודתם מכוח חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967, המחייב עובדים במקומות עבודה מסוימים לעבוד במקום עבודה המוכרז כמפעל חיוני, או כמפעל למתן שירותים קיומיים
לקבלת מנוי התנסות עכשיו!
הודעה אישית