אישור

מילות מפתח

מונחים והסבריהם מחולקים לפי סדר א-ב. לחיצה על המונח הנבחר תפנה אל רשימת המסמכים המקושרים לאותו מונח
תוצאות עבור י הצג הכל
הזכות ליום בחירה אינה מוכרת בחוק.זכות זו מעוגנת במסגרת הסכם קיבוצי, או צו הרחבה, או חוזה אישי, נוהג או הסכם במקום העבודה - ומעניקה לעובד זכות להיעדר מעבודתו יום נוסף, בתשלום, בנוסף על ימי החג המגיעים לכל עובד, מבלי שיום זה ינוכה מסך ימי החופשה העומדים לרשותו.ההסכמים הקיבוציים שבהם נקבעה זכות זו, מפרטים בדרך-כלל אלו ימים ייחשבו כימי בחירה.עובד אשר לא חל עליו הסכם קיבוצי ו/או הרחבה כאמור, ולא נקבעה זכות זו בחוזהו האישי, אינו זכאי ליום בחירה, והיעדרות ביום כאמור תנוכה משכרו או מימי החופשה שלו.
בסעיף 10 לחוק יסוד: הכנסת נאמר "יום הבחירות יהיה יום שבתון, אך שירותי תחבורה ושאר שירותים ציבוריים יפעלו כסדרם". בסעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת נקבעה החובה לשלם לעובד שכר בגין יום שבתון זה (בתנאי שעבד אצל המעביד לפחות 14 יום רצופים סמוך ליום זה). חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות קובע כללי מיסוי מיוחדים לשכרו של עובד שעבד ביום הבחירות או לפניו בפעילות הקשורה לבחירות. לקראת הבחירות לכנסת מפרסמת ועדת הבחירות המרכזית את רשימת השירותים הציבוריים אשר יפעלו כסדרם ביום הבחירות. בעקבות נוהג שהשתרש בין הארגונים (הסתדרות ומעסיקים) וכן ההוראות לעניין זה הקבועות בתקשי"ר לגבי עובדי המדינה, ופרשנות שניתנה בזמנו ע"י יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, המעבידים משלמים שכר בשיעור 200% או לחילופין שכר רגיל ובנוסף שעות חופשה חלף שעות העבודה בפועל ביום הבחירות.
יום-גשר הוא יום שישי שלפניו (ביום חמישי) נופל יום חג, או יום ראשון שלאחריו (ביום שני) נופל יום חג.במצב זה נוח במקרים רבים, הן לעובדים והן למעבידים, לצרף את יום-הגשר לשני ימי החופשה הסמוכים לו, לחופשה רצופה בת שלושה ימים.חופשה ביום גשר אינה נובעת מהחוק או מהסכמי שכר לטווח ארוך, אלא מהסכמה חד-פעמית שבין המעביד לעובדים לגבי יום-גשר ספציפי.בהסכמה זו קובעים לא רק את סגירת המפעל ביום הגשר, אלא גם על חשבון מי תבוא היעדרות זו: על-חשבון מכסת החופשה של העובד, על-חשבון המעביד (כלומר לא תחויב חופשתו של העובד), או כשילוב כלשהו בין שתי אפשרויות אלה.
ד' באייר הוא יום זכרון גבורה ללוחמי צבא- הגנה לישראל שנתנו נפשם על הבטחת קיומה של מדינת ישראל וללוחמי מערכות ישראל שנפלו למען תקומת ישראל, להתייחדות עם זכרם ולהעלאת מעשי גבורתם. סעיף 4 לחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, קובע כי קרוב משפחה של חלל מערכות ישראל רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון. לעניין זה יראו עובד שנעדר מעבודתו כאילו עבד. קרוב משפחה מוגדר בסעיף כ - הורים, הורי הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות.
ה' באייר זה יום שהוכרז כיום העצמאות עפ"י חוק יום העצמאות תש"ט- 1949. יודגש, כי ישנן הוראות מיוחדות למקרה שבו יום העצמאות נופל ביום שישי או ביום שבת. יום העצמאות עפ"י החוק הוא יום שבתון. לגבי תגמול עבודה ביום העצמאות, הפרשנות המקובלת הינה, כי יש לראות ביום העצמאות חג ככל מועדי ישראל, ועל כן להחיל עליו את הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה החלות על המנוחה השבועית, קרי, תשלום של 150% לפחות מהשכר לגבי עובד המועסק ביום העצמאות, וכן חובת קבלת היתר על העסקה ביום זה.
חוק יום הזיכרון לשואה מגדיר את מהות יום הזיכרון, קביעת התאריך שבו הוא חל והסיבות לכך, דרכי קיום יום הזיכרון, והוראות בנוגע לעינוגים ובתי קפה. אולם אין בו כל התייחסות להיעדרות של עובד מעבודתו המזכה אותו בשכר כאילו עבד. עם זאת, יתכנו הסדרים המיטיבים עם העובד בהם יום הזיכרון לשואה ולגבורה ייחשב כיום בחירה המזכה אותו להיעדר יום נוסף בתשלום מעבודתו, נוסף על ימי החג הרשמיים, מבלי שיום זה ינוכה מימי החופשה העומדים לרשותו. כך למשל, בתקשי"ר.
בהתאם לחוק יום ירושלים התשנ"ח 1998 הוכרז יום ירושלים כחג מדינה שיוחג מדי שנה בשנה. יום ירושלים נקבע בחוק כיום בחירה, שבו הבחירה בידי העובד לצאת לחופשה או לעבוד. בחר העובד ביום חופשה, ייחשב יום זה בחשבון ימי החופשה השנתית הצבורה לרשותו (ולא נוסף על כך). בתקנות שהותקנו מכוח חוק יום ירושלים, נקבעו סוגי עבודות ושירותים, שאין להפסיקם על אף החג.
יום שהעובד אינו עובד בו והוא אינו בגדר המנוחה השבועית.
יום המוכרז רשמית כיום שאין עובדים בו ובתנאים מסוימים קמה זכאות לתשלום מלוא השכר, כגון יום הבחירות לכנסת.
יחסי עובד-מעביד הינם יחסים חוזיים, שנוצרים מכוח חוזה עבודה.חוזה העבודה יכול להיעשות בכתב, בעל-פה, או יכול להיווצר מכוח התנהגות הצדדים.במקרים מסוימים לא ניתן לקבוע בבירור אם היחסים הינם יחסי עובד-מעביד.השאלה מתעוררת בעיקר לגבי האבחנה בין עובד לבין קבלן עצמאי.קביעת הצדדים לגבי מהות יחסיהם אינה המבחן הבלעדי לקיומם של יחסי עובד-מעביד.בפסיקה נקבעו מבחנים שעל פיהם בוחן בית הדין לעבודה את קיומם או אי-קיומם של יחסי עובד-מעביד.כיום, נוהג בית הדין לבחון את סוגיית קיומם של יחסי עובד-מעביד, בהתאם ל"מבחן המעורב", הכולל את מבחן ההשתלבות, מבחן הקשר האישי, מבחן המרות והפיקוח, אופן תשלום השכר, השימוש בכלים של המעביד וכו`.
חוקי העבודה לא מקנים לעובד זכות לקבל שכר עבודה בגין תקופת אבל.זכות זו מעוגנת כיום בצו ההרחבה לקיצור שבוע עבודה ל- 43 שעות.החל מ- 1 ביולי 2000, חלה חובה על כלל המעבידים במשק לשלם לעובד שעבד במקום העבודה לפחות 3 חודשים, והמקיים חובת אבלות (במות הורים, ילדים, בן זוג, אחים ואחיות) מטעמי דת או נוהג ("שבעה"), ואשר אינו עובד באותם ימים, לשלם את שכרו עבור ימי העבודה שנעדר בהם, ולא יותר משבעה ימים קלנדריים.
בפקודת סדרי השלטון והמשפט, קיימת הגדרה לימי מנוחה. בהתאם להגדרה, שבת ומועדי ישראל – שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות - הם ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל. למי שאינו יהודי (נוצרים, מוסלמים ודרוזים) נקבעו ימי מנוחה בהחלטת ממשלה, בהתאם לחגיהם. בחוק שעות עבודה ומנוחה, ישנן הוראות שמתייחסות לאפשרות העבדת עובדים בימי המנוחה וכן נקבע הגמול שלו יהיה זכאי עובד שהועסק בימים אלה. בפקודת סדרי השלטון והמשפט, קיימת הגדרה לימי מנוחה.
חוקי העבודה אינם מקנים ימי חופשה מיוחדים בגין ימי שמחה של עובד, כגון חתונה, ברית, בר מצווה לילד וכו`.עובד אשר מעוניין לצאת לחופשה לרגל אירועים כאמור, יכול לעשות כן על חשבון ימי החופשה השנתית הצבורים לרשותו.עם זאת, ישנם הסכמים קיבוציים ענפיים וצווי הרחבה אשר מקנים זכות להיעדרות בתשלום בימי שמחה, מעבר לימי החופשה השנתית.יש לבחון אם על העובד והמעביד חל הסכם קיבוצי ענפי או צו הרחבה המקנים זכות זו, ומהם ימי השמחה הנקובים בהסכם בגינם יכול העובד להיעדר בתשלום.
עובד, שמתפטר עקב העתקת מקום מגוריו לישוב שנמנה עם סוגי ישובים שנקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, כישובים באזור פיתוח, זכאי לפיצויי פיטורים, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק. כמו כן, לעיתים המגורים בישוב יזכו את העובד בהטבות מס.
לקבלת מנוי התנסות עכשיו!
הודעה אישית