אישור

מילות מפתח

מונחים והסבריהם מחולקים לפי סדר א-ב. לחיצה על המונח הנבחר תפנה אל רשימת המסמכים המקושרים לאותו מונח
תוצאות עבור ה הצג הכל
זכות קנויה של אדם היא לעסוק בכל עיסוק, עבודה או משלח-יד אשר יבחר לעצמו, כל זמן שהעיסוק אינו אסור מטעם החוק. זכות זו היא זכות יסוד המוגנת על ידי חוק יסוד: חופש העיסוק. על כל פגיעה בחופש העיסוק לעמוד בתנאיה של פסקת ההגבלה המופיעה בסעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק, לפיה אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק מכוח הסכמה מפורשת בו.
חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ"ג-1983 (להלן: "החוק") אוסר, בין היתר, על עישון במקומות ציבוריים, ומטיל חובות על מחזיק למעשה של מקום ציבורי. החוק מונה מהם המקומות אשר יחשבו "מקום ציבורי", וביניהם, מקום עבודה, למעט חלק ממנו שהוא חדר או אולם שהעישון הותר בו במפורש, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק (סעיף 15 לתוספת לחוק).
אוכלוסיות שונות, הנתפסות כחלשות יותר, זוכות הגנה אינטנסיבית מכוח חוקי העבודה. מדובר בקבוצות כגון: נשים, עובדים המשרתים במילואים, אנשים בעלי מוגבלויות, עובדים המבקשים להתארגן בוועד או בארגון עובדים וכו'. לרוב עומדים בבסיס הגנות אלו עקרונות חברתיים כגון מתן אפשרות לנשים להשתלב ביתר קלות בשוק העבודה, עידוד הילודה והגברתה, השתלבות של אנשים בעלי מוגבלויות בשוק העבודה, עידוד אזרחים להשתתף בשירות מילואים וכו'.
ביום 18/6/2012 חוקק החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011. במסגרת חוק זה הופעלו סנקציות ומנגנוני אכיפה יעילים שמטרתם להרתיע מעסיקים מלהפר את החוק. לפי החוק, בין היתר, מוסמך מפקח עבודה בכיר להטיל עיצום כספי על מעביד בשל הפרת חוקי העבודה המנויים בתוספת השנייה לחוק. כמו כן, החוק מטיל אחריות ישירה על מנהל כללי של מעביד שהוא תאגיד וקובע, כי הוא חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרה של ההוראות המפורטות להלן. במקרה של הפרת אחת ההוראות המנויות בתוספת, רשאי מפקח עבודה בכיר לשלוח למנהל הכללי התראה על מנת שינקוט אמצעים להפסקת ההפרה תוך פרק זמן קצוב. באם לא ננקטו האמצעים על ידי המנהל הכללי, חזקה כי המנהל הכללי הפר חובתו וניתן להטיל עליו עיצום כספי באופן אישי בשיעור של רבע מגובה העיצום הקבוע לאותה הפרה, אלא אם כן יוכיח כי עשה ככל שניתן כדי למלא חובתו.
הזכות לפרטיות מעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וההכרה בזכות זו מעוגנת גם בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. במסגרת יחסי עבודה מתעוררות שאלות רבות הנוגעות להתנגשות בין פרטיותו של עובד לבין רצונותיו של המעסיק והדרך בה בחר לנהל את עסקו ולמקסם את רווחיו. הלכה פסוקה היא, כי בהקשר של מערכת יחסי עבודה, החובה להגן על פרטיות העובד נובעת לא רק מחוקים אלו אלא גם מתניה מכללא בחוזה העבודה ומחובת תום הלב של המעסיק. כמו כן נפסק, כי העובד זכאי למתחם מסוים של פרטיות גם במקום העבודה, וגם כאשר הוא עושה שימוש ברכושו של המעסיק, וזאת כזכות יסוד שלו. עם זאת, הזכות לפרטיות אינה זכות מוחלטת אלא המדובר בזכות יחסית, אשר יש לאזן בינה לבין אינטרס המעסיק המצדיק פגיעה בפרטיות.
מניעת פגיעה שרירותית בשכרו של העובד על-ידי מעבידו.בחוק הגנת השכר נקבע מועד תשלום השכר, ונקבע פיצוי גבוה למקרה של הלנת שכר.כמו כן מגביל החוק את יכולתו של המעביד לנכות סכומים משכרו של העובד.
ביום 21.3.02 פורסם חוק הודעה לעובד (תנאי העבודה), התשס"ב- 2002, לפיו חלה חובה על המעביד למסור לעובד מידע בכתב בדבר תנאי עבודתו. המעביד ימסור לעובד, תוך שלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו, הודעה בכתב שבה יפרט את תנאי העבודה העיקריים של העובד.
הודעה מראש על פיטורין, שחייב מעביד לתת לעובד, או הודעה על התפטרות שחייב עובד לתת למעביד.מטרת ההודעה לאפשר למעביד או לעובד תקופת התארגנות, מציאת מחליף או עבודה חלופית.תקופת ההודעה המוקדמת תלויה בוותק של העובד, ומעוגנת בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות התשס"א - 2001.
בפקודת מס הכנסה, הוצאה שניתן להפחיתה מההכנסה של עסק או של אדם, כך שסכום ההוצאה לא ייכלל בהכנסה החייבת.המשכורת המשולמת לעובד היא הוצאה מותרת בניכוי למעסיק.לעתים נקבעת תקרה לגובהה של ההוצאה המותרת בניכוי.דוגמה: ההוצאה לרכישת כרטיס טיסה לנסיעה עסקית לחו"ל מותרת בניכוי בגבולות מחירו של כרטיס במחלקת עסקים.הוצאה שאינה מותרת בניכוי היא הוצאה עודפת.
עובדים רבים, המקבלים ממעבידם טלפון, משתתפים בהוצאות הכרוכות בטלפון ונזקף להם שווי.
בחוקי העבודה אין כל הוראה המחייבת מעסיק בכיסוי הוצאות לינה של עובד, זאת כל עוד לא נקבע אחרת בהסכם קיבוצי/צו הרחבה/חוזה עבודה אישי/נוהג במקום העבודה.
זכותו של העובד לתשלום בגין הוצאות נסיעה מביתו לעבודה ובחזרה נקבעה בהסכם קיבוצי כללי, עליו חל צו הרחבה.הוצאות הנסיעה משולמות לעובד בהתאם לתעריף הנסיעה בתחבורה הציבורית מביתו לעבודה ובחזרה (עד לתקרה), ולפי מספר הימים שבהם הגיע בפועל לעבודה באותו חודש או לפי מחירו של כרטיס "חופשי חודשי". אף-על-פי שתשלום זה מכסה הוצאות ממשיות שהיו לעובד לשם עבודתו, הוא נחשב להכנסת עבודה, ולכן חייב בכל המסים החלים על השכר.
קבוצה של תשלומים שהבולט שבהם הוא תשלום החזקת רכב, והיא כוללת גם תשלומי החזקת טלפון, ביגוד ואחרים.בתשלומים אלה מחזיר המעביד לעובד את ההוצאות שהיו לעובד, למעשה או לכאורה, בשל עבודתו.היתרון העיקרי שיכול המעביד להפיק ממתן תשלומים אלה טמון בעלותם הנמוכה יחסית לשכר הרגיל - זאת לאור העובדה שאחדים מתשלומי החזר הוצאות פטורים ממס מעסיקים (ובעבר היו פטורים גם מדמי ביטוח לאומי), ובדרך-כלל אין הם מזכים את העובד בתנאים סוציאליים.
שיפור בתנאים או תוספת שכר הניתנים לעובד, בכסף או בשווה כסף.
התנהגות בעלת אופי מיני שיש בה כדי לפגוע באדם אחר.סעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית מונה סדרה של מעשים המהווים הטרדה מינית.הטרדה מינית היא פגיעה קשה בכבוד האדם ובפרטיותו, ולכן בא החוק למנוע אותה.הפגיעה קשה במיוחד כאשר היא נעשית במסגרת מקום העבודה, על-ידי ממונים או על-ידי עובדים אחרים, משום שבמצב זה מסתכן העובד המוטרד בכך שהגשת תלונה על הטרדה תפגע במקור פרנסתו.לפיכך חייב המעביד לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה.בנוסף לכך החוק למניעת הטרדה מינית מעניק הגנה עדיפה מפני הטרדה מינית במסגרת יחסי העבודה, והגנה נוספת נכללת בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.לבית הדין לעבודה נתונה הסמכות לדון בהטרדה מינית שנעשתה במסגרת יחסי העבודה.
במקרים שונים נדרש מעביד לקבל אישור/הסכמה של גוף שלטוני לפעול שלא בהתאם לחוק, למשל לצורך העסקה במנוחה השבועית או בפיטורי עובדת בהריון/לאחר לידה או בפיטורים לאחר שירות מילואים.
הקניית כישורים למילוי תפקיד מסוים ו/או כהכנה לקראת משימה מסוימת. ככלל, עובד זכאי לכל הפחות לתשלום שכר מינימום בתקופת ההכשרה.
לעיתים מעביד נותן לעובדו סכום כסף לתקופה מוגדרת אותו יצטרך להחזיר בהתאם לתנאים שהסכים לגביהם עם המעביד. לפי סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה, כאשר עובד מקבל הלוואה ממעבידו, וההלוואה היא ללא ריבית או בריבית נמוכה מהשיעור שנקבע בתקנות, יראו בהפרש בין הריבית שנקבעה בתקנות והריבית שניתנה לעובד, הכנסת עבודה, שיש לחייבה במס.
על-פי סעיף 20 לחוק הגנת השכר, יש לשלם פיצויי פיטורים תוך 15 יום מהפסקת העבודה (לעובד שפוטר או נפטר), או תוך 15 יום ממועד הגשת הדרישה לפיצויים (לעובד שעבודתו הסתיימה מסיבה אחרת). לאחר תקופה זו, נחשבים הפיצויים למולנים, והעובד זכאי לתבוע פיצוי בגין הלנת הפיצויים.
בחוק הגנת השכר, מוגדר כי שכר עבודה המשתלם על בסיס חודשי יש לשלם בתום החודש שעבורו הוא משולם, אך יחד עם, זאת נקבע כי אם ישולם השכר בתוך 9 ימים לאחר תום החודש, לא ייחשב הדבר כהלנת שכר.
איחור בתשלום מעבר ליום התשיעי, יחייב את המעביד בפיצוי הלנת שכר על כל תקופת האיחור (החל מהיום הראשון) בהתאם לקבוע בחוק.
מצב בו עובד זכאי בתנאים מסוימים לקבל הנחה בתשלום המס שחל על הכנסתו, למשל בשל מגורים באזור או ישוב מסוים או בשל נכות.
עובד, שהמציא אישור כי מגוריו הקבועים הם בישוב, הנמצא ברשימת היישובים המפורטים בסעיף 11 לפקודת מס הכנסה, זכאי להנחות במס.
מכלול הזכויות והחובות החלות על העובד במסגרת עבודתו, כפי שהן נובעות מהמקורות השונים לקביעת תנאי העבודה: הסכמים קיבוציים, הסדרים קיבוציים, צווי הרחבה והסכם אישי.
הסכם בין מעביד או ארגון מעבידים לבין ארגון עובדים שנעשה והוגש לרישום לפי חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, בענייני קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, תנאי עבודה, יחסי עבודה, זכויות וחובות של הארגונים בעלי ההסכם, או בחלק מעניינים אלה, למפעל מסויים או למעביד מסויים - בין מעביד או ארגון-מעבידים המייצג את המעביד לבין ארגון העובדים היציג של העובדים שעליהם יחול ההסכם.
הסעת עובדים ממקום הימצאותם (מקום איסוף מרוכז או מביתם) אל מקום עבודתם, על ידי המעביד, או מטעמו, במימון המעביד. סעיף 9(20) לפקודה פוטר שוויה של נסיעת העובד מביתו למקום עבודה ובחזרה בהסעה מרוכזת המאורגנת וממומנת על ידי המעביד, בתנאי שהנציב או מי שהנציב הסמיך לכך, קבע שההסעה המרוכזת של העובדים היא בהתאם לתנאים שנקבעו.
עובד שלא הגיע לעבודה זכאי בנסיבות מסוימות לתשלום, למשל כאשר הוא נעדר עקב מחלה, חופשה או חג.
חוק פיצויי פיטורים קובע נסיבות בהן העתקת מקום המגורים תזכה עובד שהתפטר בפיצויי פיטורים כאילו פוטר (התפטרות בדין מפוטר).
הקטנת שכרו של עובד ללא הסכמתו וללא סיבה התלויה בו. הפחתה כזו יכולה להיחשב הרעה מוחשית בתנאי העבודה, וכאשר הדבר נעשה על פי הודעה חד צדדית של המעביד, העובד זכאי להתפטר בדין פיטורים.
זמן מתוכנן, במסגרת הסדר זמן העבודה, שבו העובד רשאי להפסיק את עבודתו לשם מנוחה או אכילה.סעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה עוסק בהפסקות בעבודה.שר התעשייה, המסחר והתעסוקה הוציא היתרים, לעיסוקים מסוימים, המאפשרים חריגה מהוראות סעיף זה.
החל מינואר 2008 חלה חובה על כלל המעבידים במשק לבטח את עובדיהם בקרן פנסיה מקיפה לרבות קופת גמל לקצבה, מהמועד בו קמה להם זכאות, כקבוע בצו. הוראות הצו אינן חלות על עובדים שיש להם הסדר פנסיוני מיטיב (כמוגדר בצו ההרחבה) וכן, חובת ההפרשה אינה חלה על עובדת שטרם מלאו לה 20 שנים, עובד שטרם מלאו לו 21 שנים ועובד שהגיע לגיל פרישה חובה ומקבל קצבה.  
אי קיום התחייבות או חובה על פי חוק עשויה להקים חבות למפר, העובד או המעביד, בפיצוי. כמו כן, לעיתים הפרת הוראה מהוראות החוק מהווה עבירה פלילית, שבצידה קנס ו/או מאסר.
תשלומי המעביד והעובד לתכניות ביטוח פנסיוני שונות הנגזרות משכר העובד. כיום, הפרשות מעביד יכולות להגיע עד שיעור של 7.5% משכרו של העובד ואילו של העובד ל - 7% משכרו, על מנת ליהנות מהטבות המס. בקרנות הפנסיה הותיקות קיימת חובה חוקית להגדיל את שיעור דמי הגמולים. הפרשת המעביד לקופת גמל לתגמולים בגבולות תקרה זו פטורה ממס.
הפרת משמעת הינה התנהגות חמורה מצידו של עובד, שאינה עולה בקנה אחד עם נורמת התנהגות מקובלת ביחסי עבודה.הפרת משמעת מצידו של עובד עלולה לגרום לפיטוריו של העובד ולשלילת פיצויי פיטורים, בכפוף לפסיקה של בית הדין לעבודה או בהתאם לתקנון משמעת מכוח הסכם קיבוצי.חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ד – 1964 מקנה לבית הדין לעבודה את הסמכות לשלול פיצויי פיטורים עקב הפרת משמעת חמורה מצידו של העובד, בהתאם לתנאים של ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים.
כלי משפטי המאפשר לייחס את החובות והזכויות של חברה בע"מ לבעליה או נושאי תפקידים בה והמזוהים עמה (אורגנים בחברה). באמצעות כלי זה ניתן לקבוע כי חוב או נזק או כל עוולה אחרת שקשורה לחברה, ניתן לתבוע אותם מהאורגנים. השימוש במנגנון הרמת המסך הוא פעולה חריגה, המשבשת לכאורה את עקרון האישיות המשפטית הנפרדת – עיקרון העומד בבסיס הרעיון של הקמת תאגיד, ועל כן בתי המשפט משתמשים בו רק כאשר אין מנוס מכך בנסיבות העניין הצודק, וכל תוצאה משפטית אחרת תגרום לפגיעה בזולת.
על-פי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 - עובד שמתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי עבודתו – זכאי לפיצויי פיטורים.רק בית הדין לעבודה הוא המוסמך לקבוע אם חלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו של העובד, שמזכה אותו בפיצויי פיטורים, אם יתפטר עקב ההרעה.בית הדין מכריע בכל מקרה לגופו של עניין ועל פי נסיבותיו של כל מקרה.למשל, נפסק, כי כל הפחתה חד צדדית בשכרו של עובד מהווה הרעה מוחשית, שבגינה זכאי העובד להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים.
השעיה מעבודה היא אמצעי-עונשין, אשר משמעותו היא שלילה זמנית של זכות העובד לעבוד ולהשתכר.דיני העבודה אינם מקנים למעביד סמכויות ענישה מסוג כלשהו, והצעד היחיד העומד לרשותו במקרה של עובד רשלן, כושל, חצוף וכו` - הוא פיטוריו של עובד כאמור.ישנם הסכמים קיבוציים מסוימים, ובעקבותיהם – גם צווי הרחבה אשר תחולתם רחבה יותר - אשר במסגרתם מוענקת למעביד סמכות מוגדרת ומוגבלת להעניש עובד שסרח בהשעיה, על-פי רשימה סגורה של מעשים.בדרך-כלל מותנית הפעלת סמכות כאמור בחובת התייעצות (של המעביד) עם נציגות העובדים ובכפיפות להחלטה של ועדה מתאימה.מעביד המשעה עובד, גם כאמצעי משמעת, ללא מקור סמכות כדין, יהיה חייב בתשלום שכר העובד בעד התקופה שבה היה מושעה.
חוק המגביל את תקופת הזמן החולפת מיום שקרה מאורע מסוים, שבמסגרתה ניתן לתבוע לדין, בתביעה אזרחית או פלילית, בגין מאורע זה.
עובד שסיים לימודים המכשירים למקצועו, ועובר תקופה של הכשרה מעשית במקצוע זה בפיקוחו ובהנחייתו של עובד ותיק.תקופת התמחות נדרשת מעובדים העוסקים ברפואה, פסיכולוגיה, עריכת דין, ראיית חשבון, ייעוץ מס ועוד, כתנאי לקבלת הסמכה לעסוק במקצועם.
סיום חוזה העבודה, כלומר ניתוק יחסי עובד-מעביד, ביוזמתו של העובד. עובד מתפטר חייב במתן הודעה מוקדמת למעביד על פי ויתקו, למעט בנסיבות חריגות כקבוע בחוק.
עובדת שהתפטרה, תוך 9 חודשים מיום שילדה, על מנת לטפל בילדה, יראו את התפטרותה, לעניין החוק כפיטורים, ועל כן תהא זכאית לפיצויים. זכות זו מוקנית גם לעובד בתנאים הקבועים בחוק פיצויי פיטורים.
לקבלת מנוי התנסות עכשיו!
הודעה אישית