לקבלת מנוי התנסות

אישור
חיפוש מתקדם:
כל מאגרי המידע
כל הנושאים
כל התאריכים
אזכורים ועוד
דף הבית > חשבפדיה > חופש העיסוק
אנציקלופדית דיני העבודה מבית "חשבים".
חשבפדיה בדיני עבודה הינו מילון מונחים מבית כל עובד – מאגר המידע המקיף והמגוון ביותר בישראל בתחום יחסי עובד-מעביד. באתר תמצאו הסברים והגדרות למונחים מקצועיים הקשורים בדיני עבודה. לכל מונח תמצאו דברי הסברי כלליים, קישורים למסמכים חשובים ורלוונטיים, מחולקים לפי סוג המסמך (חקיקה, פסיקה, סוגיות ועוד).
חופש העיסוק הצג הכל
חקיקה
פסיקה
מאמרים
ערכים מקושרים

זכות קנויה של אדם היא לעסוק בכל עיסוק, עבודה או משלח-יד אשר יבחר לעצמו, כל זמן שהעיסוק אינו אסור מטעם החוק. זכות זו היא זכות יסוד המוגנת על ידי חוק יסוד: חופש העיסוק.

על כל פגיעה בחופש העיסוק לעמוד בתנאיה של פסקת ההגבלה המופיעה בסעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק, לפיה אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק מכוח הסכמה מפורשת בו.

מידע נוסף

בתי הדין לעבודה קבעו מהן הנסיבות שבהן ניתן יהיה להגביל את חופש העיסוק של העובד ובכלל זה הגנה על סוד מסחרי, הכשרה מיוחדת, תמורה מיוחדת עבור הגבלת העיסוק. בנוסף, יינתן משקל לתום ליבם של הצדדים וחובת האמון המוטלות על בעלי תפקידים בכירים רחבות יותר בהשוואה לעובדים זוטרים יותר.

כמו כן, נקבע כי נסיבות אלה אינן מהוות רשימה סגורה, ועל בית הדין לשקול כל מקרה לגופו, על פי מכלול נסיבותיו.

בפסיקת בית המשפט העליון נקבע, כי תנאי שמגביל את חופש העיסוק של העובד לאחר סיום עבודתו, בלא שקיימים  "אינטרסים לגיטימיים" של המעביד שיש להגן עליהם, בטלה בהיותה נוגדת את "תקנת הציבור".

בית המשפט קבע, כי אינטרס לגיטימי הוא סוד מסחרי או רשימת לקוחות, ואילו אינטרס של המעביד שהעובד לא יתחרה בו אינו אינטרס לגיטימי.

בית הדין הארצי לעבודה ובית המשפט העליון צמצמו במידה ניכרת את יכולתם של מעבידים להגביל את חופש העיסוק של עובדיהם ויאפשרו הגבלה רק במקרים חריגים.